Volume 2

Page 688

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בהסתגלותה לתנאי-החיים הקשים. בזמן הראשון התגוררה בסוכת-מחצלאות, אך לא השמיעה כל מילת-תרעומת. היתה לבני גדרה כאם ואחות בכירה. עמדה יחד אתם בחזית ההגנה בפני מתקיפים ערביים. אהבה את החלוצים וסלחה להם את סטיותיהם בעניני דת בראותה את מסירותם לעמם וארצם.

נישאה לר' יחזקאל-מרדכי ליבוביץ השו"ב מגדרה, אחרי שנתאלמן מאשתו הראשונה.

דירתה שמשה לכל בני גדרה פנה חמה ובית ועד לכל מפעלי העזרה ההדדית. מחוסר רופא או מיילדת מדופלמת במושבה, התנדבה להיות מיילדת ועל-ידיה ראה אור הילד הראשון של גדרה (אביגדור בנם של דוב ורבקה אריאל-ליבוביץ) ועוד ילדים רבים והיא מכונה בשם "אם כל חי" בגדרה.

נפטרה בגדרה בגיל 96 ביום ב' אב תרע"ג.

צאצאיו: מרדכי (ממיסדי גדרה); יצחק (ממיסדי חדרה ואזרח ה"חאן") ושרה אשת יוסף סגלביץ .

יצחק כהן-צדק (כ"ץ)

נולד בעיירה דויג, ליטא, בשנת תרל"ג (1873), לאביו מרדכי ולאמו אסתר בת הרב של קהלת דויג, מגדולי הרבנים בליטא. קיבל חינוך תורני, נשא אשה והחל לעסוק במסחר. אך בשנים הראשונות לא הצליח בעסקיו וחי בדחקות. הצטרף מנעוריו לחיבת ציון ולציונות ושרת את הרעיון באמונה ובמסירות ללא כל שאיפה לטובת-הנאה עצמית או לכבוד. בשנים שלפני מלחמת-העולם הראשונה, בהיותו עני מדוכא, היה נוסע על חשבון עצמו לערי תחום המושב שברוסיה לשדל אנשים להעמדת קערות בבתי-הכנסיות בערב יום כפור לטובת הועד האודיסאי של חובבי ציון לפעולה ישובית מעשית בארץ-ישראל, ובנסיעות אלה היה מסתפק בלחם צר וסבל את כל התלאות והמחסור של נודד מחוסר אמצעים. בשנים

שאחרי המלחמה הוטב מצבו והיה לו בית-חרושת ללבנים. אז קיים את מצות הפעולה למען בנין הארץ ביתר נוחות, אבל גם אז על חשבון עצמו והיה נוסע בערי ליטא להתרים לקרן הקיימת ולקרן היסוד והשקיע הרבה עמל כדי להשיג תרומות הגונות, מתאימות לגודל הצרכים וחשיבותה של המטרה. ואכן אמר עליו מנחם אוסישקין , שלא ראה מימיו אידיאליסט גדול כמוהו.

ב-1925 עלה ארצה, ובהתחשב בזכויותיו הגדולות בעבר ניתנה לו משרת גובה מטעם קרן היסוד בשכר מועט, אך המציאות שראה בארץ לא התאימה לתמונה האידיאלית שתיאר לו בשאיפותיו ולא הרגיש בנפשו יכולת לגבות כספים מעניים ולכן התפטר מעבודה זו וחי בדחקות גדולה. כשם שהחמיר בתביעות כלפי עצמו, כך היה רוצה לראות גם מצד הישוב אידיאליזם והקרבה במדה עליונה, ומפעם לפעם היה חוסך מפיו ומפרסם את דברי תוכחתו בעתונים "הארץ" ו"דאר היום" כמודעות בתשלום, וכן היה עושה בפרסום דברי תוכחתו לממשלת אנגליה על שהתכחשה להתחייבויותיה כלפי העם העברי. כן פרסם שלש חוברות ("ואת ארצי חלקו", "משפט צדק", "אשות חיל") בכסף שחסך מפרוטותיו הדלות והיה מחלקן בחנם. בשנים האחרונות שלפני מלחמת-העולם השנית ניבא לבו את האסון העומד להתחולל על יהודי גולת אירופה והיה מנסה לעורר את שומעיו

שיתאזרו כח ומאמצים להוציא מאירופה את היהודים היושבים שם על הר-געש, והיה חוסך מפיו להוצאות תרגומים והדפסות-במכונה ודמי-משלוח מכתבים ותזכירים לראשי המדינות של ארצות-הברית, מכסיקו וארגנטינה ומזהירם בדבר הסכנה המאיימת על יהודי אירופה ובדבר החובה למצא מקום-הגירה בשבילם. מזכירי השליטים היו עונים לו מפני הנימוס ומאשרים את קבלת מכתביו ומודיעים, שאדוניהם הקדישו תשומת לב לדבריו. אבל יותר מזה לא עשו.

כשפרצה מלחמת-העולם השנית נשאר מנותק מכל קשר עם בניו שהיו בליטא הסובייטית ומאז גברו מחסורו ומצוקתו עוד יותר, ובשנותיו האחרונות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 688). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/688