Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 692

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

זילי, מקוה ישראל) וכחבר הועד פעל בקנית הפרדס וחלוקתו למגרשים ובנה לו את הבית השלישי בשכונה. היה במשך ארבע שנים יו"ר אגודת בית וגן, וכשקבל המקום ב-1937 מעמד של מועצה מקומית בת-ים נתמנה על-ידי הנציב העליון סיר ארומר ווקופ לראש המועצה. היה במשך כמה שנים חבר המועצה של בנק קופת-עם בת"א. במשך 16 שנה היה חבר ועד לשכת המסחר בת"א ויפו, ומעת שעבר לביתהכרם שבירושלים הנו חבר לשכת המסחר הירושלמית (במשך שנתים יצג את לשבת המסחר בהנהלת '"כופר הישוב") וחבר מועצת התאחדות בעלי-בתים בירושלים.

צאצאיו: צבי ; ציונה אשת ד"ר משה פומרנץ ; אסתר אשת אלכסנדר ג'ייקובס ; יוסף .

אליהו מאירי (מעהר)

נולד בפתח-תקוה, כ"ג אדר תר"ן (15.3.1890), לאביו פנחס , מהמתישבים ה"ביאליסטוקאים", אחד מ"העשרים ושמונה" ("אכרי הבארון") ועסקן צבורי במושבה. גמר את בית הספר של הבארון (כיום בי"ס פיק''א) שהיה אז בהנהלתו של אליהו ספיר . אח''כ גמר את ביה"ס החקלאי במקוה ישראל ב-1907 והחל לעבוד במשק הוריו.

בהיותו בן עשרים עורר רעש במושבה על-ידי פעולה שנחשבה אז כ"מהפכנית". הוא ושפרה בת חנוך סלור התאהבו והחליטו להתקשר בנשואין. הדבר חולל סערה בצבור השמרני של פתח-תקוה, שחי לפי הסדרים וההשקפות של הישוב הישן בירושלים. היו צעקות בבית הכנסת וזקני העדה ראו בפך פירצה של "הפקרות". אך ר' דב ימיני , שגם הוא היה עסקן חרדי קנאי ולוחם, עמד לימין הצעירים. הוא אמר, שבעצם הרי זה שידוך הגון וכשר משני הצדדים, ואילו הוצע על-ידי שדכן לא היו מוצאים בו שום פגם, ולכן אם הצעירים רוצים חופה וקידושין כדת משה וישראל, צריך לסדר להם, - וכך הוסרו המעצורים מעל דרך האהבה בפתח-תקוה.

בנם בכורם בנימין (נולד ט' תמוז תרע"ג) היה "הנכד הראשון של אם המושבות"' שאביו ואמו הם ילידי פתח-תקוה. הבן השני, נפתלי, גמר את ביה"ס הריאלי בחיפה ובתרפ"ח התגייס לפלוגת-וינגייט , שרת בעמק ובגליל במלחמה בטרור הערבי ושוחרר בדרגת קורפורל. הבן השלישי נולד עם מלאות יובל שנים ליסוד פתח-תקוה, ולהצעת מר עובד בן-עמי נקרא על שום כך בשם יובל. הוא התגייס במלחמת-העולם השנית לבריגדה העברית בהיותו בן 16, בעזרת תעודת-לידה שהגדילה את גילו בשלש שנים.

במלחמת העולם הראשונה נאסר אליהו מאירי בין 12 נאסרים מפתח-תקוה בחשון תרע"ח, אחרי גילוי מעשי הריגול של המחתרת העברית "נילי", כשהמצביא ג'מאל פחה צוה לאסור יהודים רבים באשמת ריגול. הם הובלו לכלא ירושלים, והוא, בהיות לו תעודה בתור נתין ארצות-הברית, השתדל הקונסול הספרדי (שהגן אז על נתיני ארה"ב בארץ) בעד שחרורו בערבות, ולפני שנכנסו צבאות הברית לירושלים ברחו כל ה-12 מבית הסוהר.

מסוף המלחמה ההיא ועד ראשית מלחמת-העולם השניה היה מנהל משלוח פרי ההדר של פתח-תקוה מטעם חברת "פרדס", שבתור פרדסן היה גם הוא חבר בה. ב-1920 נבחר כחבר לועד המושבה. ב-1921, כששרת בתפקידו כמנהל משלוח פרי-ההדר דרך תחנת הרכבת ראש-העין היתה לו שם אפשרות לבוא במגע עם ערביי הסביבה, וכך השיג ידיעות על ההכנות להתקפה על כפר-סבא, עין-חי ופתח-תקוה, וביום ההתנפלות על פתח-תקוה, 5.5.21, עמד בקו ההגנה על המושבה כראש-קבוצה בקטע החזית שליד פרדס סימקין. גם במהומות תרפ"ט פעל בשרות ההגנה כמפקד המגינים בחפירות (שגם טלפון היה מסודר בהן) אשר בקו הדרום, ועל ידו עזר בפיקוד ובארגון סגנו יוסף שפושניק .

כעת הוא חקלאי ופרדסן בפתח-תקוה.

יוסף משה בית-צורי

נולד בעיירה גורודייה, פלך מינסק, ליד עירהישיבה המפורסמת מיר , תר"ן (4.4.1890), לאביו אלעזר שטיינהויז. למד בחדר ובבית-ספר עממי רוסי ובשנת 1904 עלה ארצה. (ב-1900 בא אביו עם אחת מבנותיו והשיאה ביפו וחזר לרוסיה ב-1904 באה אמו אתו, השאירתו אצל אחותו וחזרה, וב-1910 עלתה כל המשפחה להשתקע בארץ וההורים נשארו עד סוף ימיהם בירושלים. האם נפטרה בתרע"ג והאב בתרפ"ז). גמר את ביה"ס של כי"ח בירושלים, וכשהוכרזה החוקה הטורקית, שהעניקה שויון לכל התושבים בלי הבדל דת, נכנס ללמוד בביה"ס התיכוני הממשלתי "איעדאדי", אך בגלל קשיים חמריים הוכרת להפסיק את לימודיו ונתקבל כפקיד בביתהמסחר של "כרמל מזרחי" בירושלים.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 692). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/692