אדר תרמ"ח (1888) ושניהם התישבו בגדרה. התבלטה בכל שמחה וחגיגה שנערכה במושבה. יחד עם זה נודעה כעקרת-בית למופת. יסדה את בית-המלון הראשון בגדרה. אוהבת את החקלאות, נטעה כרם וטיפלה בו בזמנה הפנוי.
בימי מאורעות תרפ''ט, כאשר ביקשו לפנות את הנשים והילדים מגדרה, סירבה לעזוב את המקום ואף לא נתנה להוציא את בתה שושנה ונכדה.
לעת זקנתה, כאשר נסלל הכביש הראשון בגדרה ועמדו לחנכו בטכס חגיגי, שכבה חולה. אך משנודע לה על החגיגה, קמה ממטתה, ניגשה לכביש ולקול החצוצרה של נכדה חתכה את הסרט.
תנחום חנקין
נולד בקרמנצ'וג, פלך פולטבה (אוקראינה), בשנת תרל"ה (1875), לאביו יהודה ליב (מעשרת מיסדי ראשון לציון). קיבל חינוך מסורתי וכללי ומשעלה ארצה עם משפחתו למד בבית-הספר העברי הראשון ביפו ואח"כ למד חקלאות במקוה ישראל.
בתרנ"ב הצטרף למיסדי חדרה, התגורר ב"חאן" ההיסטורי, מקום משכנם של המיסדים, קדח ועבד ונשא את חלקו בסבל הראשונים.
נשא לאשה את פרומה (פאניה) בת אברהם גורדון מיקטרינוסלב שעלה ארצה בשנת התשעים והתישב על אדמת חורן, שנקנתה ע''י אגודת "חובבי ציון" מעירו ונמסרה לבארון.
נטע את הפרדס הראשון במושבה וממשיך לעבוד בה בפלחה ובנטיעות מראשיתה ועד עתה. היה החלוץ והמומחה בפרדסנות במושבות השומרון והקים דור של פרדסנים מומחים וחרוצים. חבר בהנהלת אגודת "מיסדי חדרה" ובמועצת "פרדס" בחדרה, פעיל בהסתדרות החקלאים והיה חבר במועצתה.
עזר לאחיו מנדל ויהושע בפעולות של גאולת אדמה.
צאצאיו: אברהם ; יהודית אשת מיכאל בודצקי ; שרה.
מרדכי מאירי (מעהר)
(בשמו המלא; מרדכי גימפל , וידוע גם בשם: מוטל מעהר ).
נולד בפתח-תקוה, י"ד אדר תרנ"ג (1893), לאביו פנחס , מהמתישבים ה"ביאליסטוקאים", אחד מ"העשרים ושמונה" ("אכרי הבארון") ועסקן צבורי במושבה. למד בבית-הספר העממי והתמחה בחקלאות במשק המגוון של אביו.
עבד כ-15 שנה בשרות הבטחון במשטרה הנוספת של המושבה בת שמונה אנשים, בפיקוח המשטרה הממשלתית. החל את שרותו באדר תרפ"א בדרגת קורפורל ואח"כ עלה לדרגת סרג'נט והיה האחראי למשטרה זו כלפי המועצה המקומית עד לשחרורו בחודש חשון תרצ''ה בתקופת שרותו הצליח לתפוס הרבה גנבים ופעמים אחדות זכה לדברי שבח והכרה מאת מפקח המשטרה למחוז יפו.
ביחוד מילא תפקידי-הגנה חשובים בתקופת ההתקפה הגדולה על פתח-תקוה בשנת 1921. אז היו הוא וחיים צבי גרינשטיין (אחד מארבעת חללי ההגנה על המושבה) האחראים לשמירת הפרדסים. הודות לקשריו עם ערבים מהסביבה נודע לו כשבועיים לפני ההתקפה, שבכפרים מתנהלות פעולות הסתה וארגון לקראת התנפלות על פתח-תקוה (בו בזמן שלפי חות-הדעת הרשמית של ועדת-החקירה הממשלתית פרצו המהומות באופן ספונטאני כביכול מתוך רוגז למראה הדגל האדום בתהלוכת פועלים יהודים בנוה-שלום ב-1 במאי, למעלה משבוע לאחר שעבודת ההכנה כבר החלה בכפרים). הוא הודיע על כך מיד לראשי המושבה, ולאחר ימים אחדים, כשהפרעות ביפו אישרו את שמועתו, נתמנתה ועדת-ההגנה ואורגנה ההגנה על המושבה. ביום 5 במאי, יום ההתקפה, היה הוא בפלוגת אברהם שפירא ואבשלום גיסין (שאר