Volume 2

Page 696

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חבריה היו; משה נוביק, אלעזר גולומב, סדובסקי ויצחק צבי בן אברהם שפירא ), שעמדה בחזית על גבעת א-מלבס (כיום גבעת הגבורים) ועצרה באש רובים את הערבים המתקיפים, ואחרי נפילת אבשלום ופציעת אחרים תפסה עמדה במקום שהוא כיום פרדס אפרים גיסין .

נשא לאשה את מלכה בת זאב ברנדה (עסקנית בחברת לינה ובהתאחדות נשים לשווי זכויות בפ"ת).

ממחרת ההתקפה, כשהיה צורך לכרות קברים לארבעת חללי ההגנה, סירבו הקברנים לצאת לעבודה בלי משמר. אז יצאו עמהם מרדכי מאירי, גרשון ליכ טנשטיין וזבולון יפה מזוינים ברובים וליד בית-הקברות מצאו ערבי צעיר אורב להם ומוכן לירות במי שיבוא, אך האורב ההוא לא חזר עוד לעולם אל שבטו.

בחקירה שנערכה אחרי המהומות נמסר לחוקרים, שהוא שמע מפי ערבי שבועים לפני המהומות על ההבנות הנעשות להתנפלות על המושבה. הוא הוזמן לפני שלשה קצינים אנגלים גבוהים, שלחצו עליו להודיע להם את שמו של המודיע, באמרם שידיעה זו נחוצה לטובת הענין. אך הוא סירב למסור להם את שם האיש, כי אפילו אם תרצה המשטרה לא תוכל להגן על האיש מפני מעשי-נקם מצד מארגני המהומות, ולכן אין הוא רוצה לגרום רעה לאיש שהתכון בהודעתו לטובת המושבה.

אחרי המהומות שרת זמן-מה כשומר-רוכב בתוך גבולות המושבה יחד עם ישראל קוריס, ליבל פיל ברג, אלכסנדר סולץ וזבולון יפה, ואח"כ חזר לשרות במשטרה הנוספת.

משנת 1937 עובד הוא כפקיד במחלקה הטכנית של עירית פתח-תקוה כעוזר למפקח העירוני. צאצאיו: אסתר אשת דוד כנרתי; אמנון ; שפרה אשת יאיר (וולטר) ברנשטיין; תמרה.

ד"ר נסים יעקב מלול

נולד בצפת, ט"ז ניסן תרנ"ב, לאביו הרב משה חיים, שהיה אח"כ רב בטנטה שבמצרים, ממשפחה. שעלתה ארצה מטוניס לפני כ-200 שנה. למד אצל אחי אמו הרב ישועה פלאג'י . בן 8 יצא עם אמו לטנטה, למד בביה"ס של הקהלה ובקוליג' האמרי

קאי, וכשנתמנה אביו לדיין בקהיר עבר גם הוא שמה ולמד באוניברסיטה פילוסופיה וספרות ערבית. אח"כ היה פעיל בעסקנות צבורית ובעתונאות. יסד את האגודה "האחוה היהודית" להפצת תרבות והרעיון הלאומי והציוני ולהתגוננות פובליציסטית נגד המשטינים על היהודים, וערך את הירחון הספרותי שאגודה זו הוציאה במשך זמן קצר. אח"כ עבד בעתון "אל מוקאטאם" והרצה בחוגי היהודים על נושאים ספרותיים. בשורת מאמרים תבע את עלבונה של השפה והתרבות העברית שלא ניתן להן מקום באוניברסיטה המצרית, כמו לקופטית, למרות המקום החשוב שהיהודים תופסים בחיי מצרים. בהשפעת מאמריו יסדה הממשלה קתדרה לעברית והוא נתמנה למרצה הראשון בה בשנות תרס"ט-ע' (על השפה העברית בתשואה לארמית ולאשורית). השתתף ברוב העתונים הערבים במצרים ובסוריה ואח"כ בעריכת עתון יהודי בערבית ("אל סלאם", שבעליו המושלמי נדב אותו ליהודים).

בשנת תרע"ד נשא לאשה את עליזה בת אברהם ווזאן.

בתרע"א חזר ארצה לאסוף חומר על הישוב היהודי, ולעצתם של ד"ר א. רופין ואליהו ספיר השתקע ביפו והוטל עליו מטעם המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית והועד האודיסאי של חובבי ציון לענות בעתונות הערבית שבארצנו ובסוריה על דברי השטנה נגד היהודים, ביחוד בעתוני הנוצרים. השתתף ביסוד האגודה החשאית "המגן", שנוסדה. בבית הד"ר שמעון מויאל לשם טיפוח הבנה ואחוה בין היהודים ובין הערבים ולהדוף את דברי השטנה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 696). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/696