Volume 2

Page 703

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרי''מ פינס בירושלים, ב-25 באוקטובר 1885 הלך קוב ברגל אליו וב-6 בנובמבר 1885 הלך לעזה יחד עם יעקב שלמה חזנוב ויוסף לייב ליס לפי הזמנת השלטונות לרגל הקמת האורווה הידועה בגדרה בלי רשיון הממשלה.

נשא לאשה את מינצה בת ר' מרדכי ניימן , מאכרי עקרון הותיקים שהביא עמו בבואו לארץ קבוצת נערים מרומניה על מנת שיקבלו חנוך חקלאי במקוה ישראל.

ככל מייסדי גדרה ובוניה במשך כל השנים נפלו בחלקו תלאות ויסורים רבים.

מת משבץ-לב בט"ו ניסן תרצ"ג ונקבר בגדרה.

צאצאיו: אמוץ (מורה-דרך לתיירים בירושלים), ירמיהו וצבי (שניהם אכרים בגדרה), תמר (ז"ל) אשת המורה יצחק פלר, לאה שטרן והדסה אהלי.

מזל (מתילדה) מוצרי

נולדה בחברון, חנוכה תרנ"ה (25.12.1894), לאביה מלכיאל מני (השופט העליון היהודי הראשון במשטר הטורקי ואח"כ האנגלי בארץ, גואל קרקעות ומיסד שכונות בירושלים, בן הרב והמקובל רבי אליהו מני שעלה מבגדאד, רבה הראשי של חברון, שפעל בה רבות לחיזוק הישוב בחומר וברוח ולגאולת קרקעות), ולאמה רחל בן-טובו לוי (מצד אמה נכדת הרב אברהם בן-טובו, שהוא ואחיו הרב אלעזר בן-טובו , רבה של עדת המערבים בירושלים, העלו עמהם כ-400 יהודים ממארוקו).

קיבלה חינוך יהודי מסורתי ולאומי והשכלה כללית. נישאה לד"ר אברהם (אלברט) מוצרי , רופא,

ממשפחה מיוחסת ממצרים ויצאה אתו לקאהיר. השתתפה בכל פעולותיו להחדרת הרעיון הלאומי והציוני לשכבה העשירה והמתבוללת של יהודי מצרים ובעירה לדלת העם. ביתה במצרים היה בית ארצישראלי שהדיבור העברי שלט בו והביאה לילדיה גננת עברית מהארץ, ואורחים מהארץ ושליחי הישוב והציונות נתקבלו בו בחמימות ונהנו מהדרכה יעזרה.

במלחמת העולם הראשונה פעלה רבות לעזרת הפליטים והמגורשים מהארץ למצרים, ואחרי המלחמה המשיכה את פעולותיה במרץ מוגבר. היוזמת ואחת המיסדות של תנועת הצופות העבריות בקאהיר. השתתפה עם בעלה ואחרים ביסוד הסניף הארצי של התאחדות צעירים עברים עולמית במצרים. יסדה שעורי ערב לעברית וספרותה. השתתפה ביסוד לשכת בנות-ברית "דבורה". פעלה במרץ ובהצלחה להחזיר ליהדות צעירים וצעירות עבריים שנלכדו ברשת המיסיון והתנצרו. מתר"פ ואילך השתתפה עם בעלה בעריכתו ובהוצאתו של השבועון "ישראל" וכתבה בו מאמרים רבים בחתימת שמה, בכינוי "מרים" ובעילום שם וגם בעתוני א"י פרסמה מאמרים. ומאז פטירת בעלה בתרצ"ג המשיכה לערוך ולהוציא את העתון בעצמה. נלחמה בתוקף מעל עמודי עתונה נגד השטנה של צוררי ישראל וציון, ובגלל מאמרים חריפים מאד נגד האנטישמיות הנאצית והפאשיסטית באירופה הגישו צירי גרמניה ואיטליה תביעות משפטיות נגדה ונגד עתונה ב-1939, אלא שבעקב פרוץ המלחמה בוטלו תביעות העלבון של ארצות האויב. לפני הביטול קיבלה מכתבי עידוד רבים גם מלאיהודים (אחד מהם כתב : יעל - אל פחד מסיסרא...).

בביתה נוסדה ביזמתו של המנוח יוסף הפלר (יליד זכרון יעקב) מתושבי קהיר "החברה לחקירת דברי ימי ישראל במצרים" ולקחה חלק פעיל בעבודה.

בתקופת הרדיפות הנאציות נגד היהודים לפני מלחמת-העולם השנית עזרה לפליטים מגרמניה ומאוס טריה, שעברו במצרים בדרכם למזרח הרחוק, ולרבים מהם עזרה לקצר את דרך נדודיהם ולעלות לארץ-ישראל.

אחרי פרוץ המלחמה, בתרצ"ט, חזרה להשתקע בארצנו ופעילה בענפים שונים של עסקנות צבורית וספרותית. מסרה 16 ארגזים מלאים ספרים לספריה העירונית "שערי ציון" בת"א ולספריה הלאומית בירושלים. אחרי מרד ראשיד עלי בעיראק והפרעות שערכו ביהודי בגדאד הסתכנה ונסעה שמה מטעם עלית הנוער ועזרה להעלות ארצה מיתומי הטבח, ובכלל טיפלה בעלית הנוער בהנהגת הנריטה סולד ז"ל.

בתקופת הבהלה הגדולה במצרים, כשצבא האויב עמד ליד אל-עלמיין ורבים ממשפחות עשירי היהודים במצרים נמלטו לארצנו, ערכה להם מטעם ויצ"ו הרצאות וסיורים כדי לקרב אותם לציונות ולארץ-ישראל העברית.

צאצאיה: יהודית אשת הרצל צוקרמן (מקייפטאון); מכבי (תל-צור).

יוסף כהן שאקו

בן ר' רפאל כהן שאקו, אחיו של ר' יהודה שאקו. נולד בירושלים בשנת תרנ"ג (1893). התחנך בביה"ס מפראג בירושלים (היום "דורש ציון"), בביה"ס כי"ח בירושלים (1908-1901). נסע לפריז והשתלם

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 703). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/703