Volume 2

Page 706

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אתה הראשונה (מתרצ"א, והכניסה ללשכה זו רבות מעסקניות ירושלים) ו"בית העולים" מיסודם של "בני ברית" ו"בנות ברית" (החל מתרצ"ד). לאות הוקרה לפעולותיה כיבדה אותה הלשכה הגדולה של "בני ברית" לארץ-ישראל בתואר "נשיאת-כבוד"' וממשלת בריטניה העניקה לה - בהמלצת ממשלת פלשתינה (א"י) - את התואר M.B.E. ("חבר האימפריה הבריטית"), אך את הכיבוד הזה החזירה לממשלה בתור מחאה אחרי מאורעות 1936 וכן עשה גם בעלה.

בתרצ"ח נרצח אבינועם בנה, בתקופת הרציחות והמהומות הערביות של שנות תרצ"ו-צ"ח. באותה שנה חיברה ספר זכרונות בשם "לצאצאי". באייר תש"א סיימה את החלק השני. התחילה לכתוב גם חלק שלישי, אך לא הספיקה לסיימו.

אחרי פטירת בעלה נוסד ביזמתה לזכרו "פרס ירושלים", הניתן אחת לשנתים בעד יצירות ספרותיות, פעם בעד ספרות יפה ופעם בעד חיבור במדע או בפדגוגיה.

נפטרה בירושלים, כ"ד ניסן תש"ג (29.4.43).

יהושע ילין

נולד בירושלים, כ"ז תמוז תר"ג (1843), לאביו ר' דוד ילין-טביא מלומזה ולאמו ליבה, שעלו ארצה בתקצ"ד. למד אצל טובי המלמדים, וביניהם ר' שמואל מוני זילברמן ובן 11 נתקבל לישיבת הרב נחום לוי בירושלים, ובשנתו ה-14 נלקח לחתן למשפחה ספרדית אצילה ועשירה, בשאתו לאשה בט"ו בשבט תרי"ז את שרח בת ר' שלמה יחזקאל יהודה מעולי בגדאד, הקרוב בקשרי חיתון למשפחת ששון המפוארת. זה היה מהשידוכים הראשונים של "נשואי תערובת" (בין ספרדים לאשכנזים). ישב שנים אחדות בבית חותנו והתרגל לאורח-החיים המזרחי של המשפחה.

בשנת תר"כ קנה בחלק מכספי הנדוניה, בשותפות עם גיסו שאול יחזקאל יהודה , כרם זיתים בן שני דונמים בכפר קולוניה, ליד הדרך ליפו (במקום המושבה מוצא כעת), ועוד כמה חלקות קרקע מפוזרות בסביבה, בעזרתו ובחסותו של הקונסול הבריטי ג'מס פין ידיד אביו. תכניתו היתה להקים ליד הדרך אכסניה לנוסעים ולקייטנים והתחלה של משק חקלאות ונטיעות. קנית הקרקעות נעשתה בצירת משכנתא על הלואה מדומה בתנאים כאלה שהמוכרים לא יוכלו לפדותה, והחוזים אושרו על-ידי הקונסול הבריטי. יתר כספו הלוה לקונסול לרכישת אדמת ארטאס, ליד בריכות שלמה. אך הקונסול הסתבך בעסקי הקרקעות, פשט את הרגל והוכרח לעזוב את הארץ. אז התקוממו הפחה הירושלמי והעריץ-השודד אבו-גוש נגד ההתנחלות היהודית מחוץ לעיר. ר' יהושע וגיסו הפסידו את הכסף שהשקיעו בקרקע ושהלוו לקונסול, ור' יהושע הוכרח למכור את ספריו, כלי הכסף וחלק חשוב מתכשיטי אשתו כדי לשלם את חובותיו, ובמאה נפוליו

נים שנשארו לו פתח עסק חלפנות בשותפות עם "אחיו" ר' לייב הורביץ (לומזר). שמחדשיו הראשונים גדל בבית הורי ר' יהושע.

בתרכ"ה נסע ללונדון בשליחות להגן על ר' יוסף שלום, מנהל הכולל הספרדי בחברון, מפני הרדיפות שגברו עליו מצד השלטון הטורקי בעקב סכסוך שבינו ובין החכם-באשי ר' דוד חזן ונעזר בהשפעת קרובי השר לבית ששון והשיג מחדש את הנתינות הבריטית שנשללה ממנו לפני כן. באותו מסע התקשר עם פירמות גדולות לאריגים במנצ'סטר וקיבל מהן סוכנות לירושלים ובשובו ארצה שיתף בעסק זה את "אחיו" ר' ליב לומזר הנ"ל.

בתרכ"ט היו הוא ור' ליב משבעת מיסדי השכונה נחלת שבעה . בתרל"ד כשנוסדה השכונה מאת שערים רכש בה שני מגרשים. בתרל"ה השתתף ביסוד השכונה אבן ישראל ("אבן" בגימטריה 53, כמספר החברים מיסדי השכונה). בשנת תרל"ו השתתף בחבורה שנוסדה לקנות במכירה הפומבית

את אדמת הממשלה בערבות יריחו ויחד עם ר' בייניש סלאנט , ר' יוסף ריבלין (מכנסת ישראל), בן-ציון ליאון ויואל משה סלומון נבחר לועד החבורה, שאמרה ליסד שם מושבה חקלאית ולקרוא לה בשם פתח תקוה . בגלל התנגדות רוב החברים להצעתו לרשום את הקרקע על שם נתינים עותומניים סירבה הממשלה למכור להם את הקרקע והשם "פתח תקוה" נשאר מרחף באויר עד שנמצא לו מקום ליד הירקון בקרבת יפו.

בתרל"ד השתתף עם ר' ביינוש סלאנט ור' משה יצחק גולדשמידט בהתקשרות עם בידואים בעבר הירדן לגידול תבואות על אדמתם בשביל שלשת השותפים. בשבתו שם נולדה לו בתו רחל (שנישאה אח"כ ליחזקאל דנין) . אז פרסם ב"החבצלת" (שנה ב', גל' 19- 23) מאמר בשם "מסע בערב", בו תיאר את אדמת הממשלה בערבות יריחו ויחד עם ר' נחלות חקלאית בארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 706). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/706