Volume 2

Page 708

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הופקר בינתיים ע"י אפוטרופסיו ומשנזדמן ליפו מר סמורוטניק, תושב חדרה ובן-עירם של הוריו, אספו לביתו. כאשר בני משפחת סמורוטניק עזבו את חדרה בגלל הקדחת הממארת ועברו לגור ברמלה לקחו גם את הילד אתם ושם ביקר ב"חדר" יחד עם ילדיהם עד גיל 12. משהגיע לגיל בר-מצוה באה האם לבקר את בנה יחידה ואז הכניסה אותו לבית-הספר החקלאי במקוה ישראל. הצטיין בלמודיו והיה מועמד להישלח

לצרפת כדי להשתלם שם על חשבון כי"ח, אבל האב התנגד לדבר כי לא רצה שיעזוב את ארץ ישראל ולוא זמנית.

בתרס"ב עלה לבאר-טוביה (קוסטינה) בין הראשונים ושם נשא את דבורה בת ר' יחזקאל לוין , ממיסדי עקרון, בט"ו אלול תרס"ה. פיתח את משקו והכניס בו שכלולים שונים. בתרס"ט חלה בדלקת ריאות ומחוסר רופא ועזרה רפואית בבארטוביה ואף לא בגדרה הסמוכה, הועבר לביה"ח בירושלים ושם נפטר ונקבר בכ"ו ניסן תרס"ט.

צאצאיו: מנחם, מרים וימימה (נולדה אחר מותו).

אמו עלתה לארץ עם שלש בנותיה אחר מותו. נפטרה בירושלים בתרס"ד. אחיותיו: רבקה (עובדת בחקלאות), אסתר ביהם (רופאת-שיניים בירושלים), בלהה (רופאה בשכונת בורוכוב).

יהושע גורדון

נולד במוסקבה, בראשית שנת תרמ"ו (נובמבר 1885), לאביו אברהם זאב (עסקן ישובי, ממיסדי רחובות) ולאמו שרה בת שרגא פייבל יעקבזון (עסקן חובבי ציון ממוסקבה, שבנה בתים בשכונת "כנסת ישראל" בירושלים לדירות חנם לתלמידי-חכמים עניים).

עלה ארצה בתרנ"א עם הוריו, שהיו חברי "מנוחה לנחלה" שיסדה את רחובות, והתישבו תחילה ברחובות ואח"כ עברו לראשון לציון. למד בביה"ס בראשון לציון ובעודו נער עסק בפעולה ציונית "אסורה" (על אף האיסור החמור מטעם פקידות הבארון רוטשילד, ששלטה אז במושבה, הפיץ את השקל בין התושבים וניהל חליפת מכתבים עם הלשכה המרכזית של ההסתדרות הציונית בניהולו של הד"ר הרצל בוינה). בשנות 1904/10

למד באוניברסיטת לונדון חימיה ומדעי הכלכלה והחברה. שם השתתף בפעולה הציונית ופרסם בעתוני היהודים בלונדון מאמרים על המצב הכלכלי של היהודים בתפוצות הגולה ותכניות לבנין הארץ.

חזר ארצה כבעל נתינות בריטית ובשנות 1910/13 היה פקיד בסניף בנק אפ"ק בבירות ואח"כ מזכיר במשרד היפואי של חברת הספנות המצרית "כדיביאל מייל ליין".

עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה יצא מצרימה ונתמנה למזכיר ראשי במיניסטריון הפנים המצרי, במח-. לקה לטיפול בפליטים. העביר אתו את ספרי בנק אפ"ק, טיפל בהעברתם ובסידורם של המגורשים והנמלטים מארץ ישראל ועשה תעמולה ציונית בין קציני הצי האמריקאי שעזרו בהעברת הפליטים מצרימה. השתתף בארגון הגדוד העברי הראשון באלכסנדריה ("גדוד נהגי הפרדות") יחד עם טרומפלדור , וגם המפקד פטרסון התחשב מאד בדעתו ובהצעותיו. הרגיע את המתנדבים הנסערים כשנודע להם שהם נשלחים לא לארץ ישראל אלא לגאליפולי. אח"כ נתמנה לסגן מנהל מחנה הפליטים הארמנים (שהצי הצרפתי הוציאם מ"מוסה דאג" שבצפון סוריה והצילם מההשמדה הטוטאלית שערכו הטורקים והערבים בעם הארמני) שהוקם בפורט-סעיד בראשותו של מר וו. הורנבלואר האנגלי ממיניסטריון-החוץ. ניהל את המחנה ביזמה ובחופש-פעולה שניתן לו, הקים וניהל בתי מלאכה ותעשיה, בהם עבדו הפליטים למען מאמץהמלחמה של הברית. בו בזמן היה פעיל גם בעדה היהודית בפורט-סעיד ביסוד בית-עם, שיעורי-ערב לעברית ובית-ספר עברי "הרצליה" ואף הורה בו את השפה העברית.

אחרי כניסת הצבא הבריטי לארצנו, ב-1918, נתמנה לקצין מקשר בין השלטון הצבאי ובין הישוב העברי,

וכשהוקם השלטון האזרחי ב-1920 נתמנה לסגן מפקח בשלטון מחוז הדרום ביפו, ואח"כ לסגן מנהל מחלקת המסחר והתעשיה של הממשלה בירושלים שראשה היה אז הקולונל ה. י. סלומון מאנגליה. פעל לטובת הארץ והתושבים בלי הפליה גזעית ודתית, סילק את המשמר מפתח משרדו, שתהיה גישה חפשית אליו, נתחבב על ראשי השלטון והפקידות הגבוהה ואף על התושבים כולם, עד כי בעת שהתפטר ביקשו הערבים מהממשלה שלא תקבל את התפטרותו.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 708). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/708