Volume 2

Page 718

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מראשוני המייסדים של "הלואה וחסכון" יפו ב-1918 וחבר מס, 2 בו (ויתר על מס, 1 לכבוד ר' יחזקאל דנין , שהיה הראשון שהסכים לרעיונו). יוצר ויוזם אגודה לבנין בתים ליד הלואה וחסכון יפו-ת"א, עזר להקים מפעל כזה בחיפה, ובעקבותיו נוצרו מפעלים דומים ליד יתר אגודות הלואה וחסכון בארץ, שעזרו לפיתוח תנועת בנין עממית נרחבת לבני המעמד הבינוני (המפעל נתכבד באגרת הוקרה מאת הנציב העליון סיר הרברט סמואל להנהלת הלואה וחסכון יפו ות"א), היה במשך שנים רבות חבר הנהלת הלואה וחסכון ביפו-ת"א וחיפה ויו"ר מועצתו בחיפה, חבר המרכז הארצי של אגודות הלואה וחסכון, חבר פעיל באגודת מושב זקנים בת"א וכיום חבר מועצתה; יו"ר מועצת בנק קופת עם בת"א, ועוד.

תומך בכל מפעל צבורי ולאומי וחובב ספרות ואמנות ותומך בהוצאתם.

חלוץ בנטיעות טבק ביפו ובמנחמיה, השתתף ביסוד ביח"ר לגבם יחד עם מר דביר, וגרעונו היה 1000 לא"י.

בניו: אפרים (נולד בת"א, ט"ו אב תרע"א, בוגר גימנסיה הרצליה, למד בבי"ס גבוה למסחר בגרמניה, חבר פעיל ב"מכבי" ובמוסדות מסחריים, ומ-1941 ואילך מנהל ראשי של בית-המסחר ש. גוזמן ובנו בע"מ והעסק ש. גוזמן (הספקה טכנית) בע"מ; אליהו (בוגר מחזור כ"ד של גימנסיה הרצליה, למד 10 שנים באנגליה במחקר חקלאי וחימי, תעשיה כבדה ובינונית, חשמל ופלסטיקה, - וכיום יועץ טכני ומנהל במפעלי תעשיה ומסחר בענפים אלה).

אליהו משה גנחובסקי

נולד בגראייבה, פלך לומזה (פולין), ו' תמוז תרס"ג (1903), לאביו ר' שלמה יוסף (תלמיד חכם גדול וסוחר מכובד בעירו, חובב-ציון ותיק, ממשתתפי ועידת מינסק, נכד הרב אליהו משה מזאלודאק מחבר הספר "יד אליהו") ולאמו טעמא בת ר' זליג טטנבוים (שהיה פרנס קהלת גראייבה). בבחרותו למד תורה מפי הרב משה אביגדור עמיאל (לאחר זמן רבה הראשי של תל-אביב), שהיה אז רב בגראייבה, ועברית וספרותה מפי הסופר והפדגוג ר' אברהם מרדכי פיורקא . אח"כ למד בישיבת לומז'ה מפי ראש הישיבה הרב יחיאל מרדכי גורדון והרב משה רוזנשטיין , ונתפרסם בה בשם "העלוי מגראייבה". עבר לורשה, ולמד יחד עם הרב יוסף דב בן הגאון הרב משה סולובייציק (בנו של הגאון ר' חיימקה מבריסק) כעת רב בבוסטון. בורשה היה ממקורבי הרב והמטיף הציוני יצחק ניסנ בוים הי"ד והושפע ממנו לפעילות דתית-לאומית בקרב הנוער.

בתרפ"ג היה מהיוזמים הראשונים וממיסדי החלוץ המזרחי בפולין, פעל הרבה בארגון ראשית ההכשרה של אלפי החלוצים בכל רחבי פולין. ב-ו' תמוז תרפ"ד התקיימה ביזמתו בורשה, הועידה הארצית הראשונה

של "החלוץ המזרחי" בפולין בהשתתפותו של נחום סוקולוב, שבה הונחו היסודות לפעולה שיטתית ומרוכזת של ההכשרה החלוצית הדתית. בקר ברחבי פולין במסע תעמולה והטיף בעל פה ובמאמרים בעתונות לשנוי ערכין בחיי הנוער הדתי. ייסד יארגן סניפים לתנועה והדריך אותם. ארגן עזרה כספית וצבורית לטובת "הפועל המזרחי" בארץ שהיה אז במצב ארגוני קשה, נרדף וחסר אמצעים.

בתרפ''ו עבר לאנטוורפן. שם ארגן תנועה חזקה של "צעירי מזרחי" ופעל למען יסודה גם ביתר ארצות מערב-ארופה, יצר בבלגיה "ליגה למען הפועל הדתי" באייר תרפ"ט ועשה תעמולה למען יצירתה גם בארצות אחרות. היה פעיל בתנועה הציונית כסגן נשיא הפדרציה הציונית המאוחדת בבלגיה, השתתף באנציקלופדיה העברית והגרמנית "אשכול" והיה חבר הנהלת ביה"ס "תחכמוני" באנטוורפן מיסודו של הרב מ. א. עמיאל , שהיה שם רב ראשי באותו זמן.

נשא לאשה את ד"ר גיטה נוחימובסקי בתם של הרב ר' דב רבה של קהלת גולדינגן, קורלנד, והרבנית

חינה בת הרב ר' חיים מאיר גרין מגראבין, נכדת הגאון ר' שניאור זלמן הירשוביץ בעל "גליון אלפס" על הש"ס.

בתרצ"ג עלה לא"י, נבחר בועידה השביעית של הפועל המזרחי לחבר הועד הפועל ובועידה העולמית של המזרחי בקרקוב (בסוף תרצ"ג) לחבר המרכז העולמי של המזרחי שמושבו בירושלים (ביחד עם הרב מאיר ברלין, הרב י. ל. פישמן, הרב זאב גולד, י. ה. פרבשטיין וצבי שכטרמן) וכיהן במשרה זו עד שנת תש"ו. אירגן את פעולות "קרן ארץ-ישראל" של המזרחי בכל התפוצות, יסד למענה לשכה מיוחדת למערבאירופה ושלח שליחים לכל התפוצות. הוציא ספר "כי תבואו אל הארץ", שפורסם אף באידית בעתוני המזרחי באמריקה בהמשכים, וכן את חוברת התעמולה "תורה וארץ", שהופצה בעברית ובשפות לועזיות ב-30 אלף העתקות. השתתף בפעולות להרחבת רשת החינוך אשר תחת פיקוח המזרחי, לכיבוש עמדות לחינוך המסורתי במקומות שנתגלתה התנגדות לו, לבנין בתים בשביל מוסדות החינוך ובהשתדלות לשי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 718). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/718