Volume 2

Page 719

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פור הפנימי של החינוך לפי תכנית המזרחי. עזר בהרבה לרבו הרב עמיאל (אחרי שעבר מאנטוורפן לת"א) ביסוד "רשת החינוך התלמודי" והוא חבר הנהלתה מראשיתה. ביזמתו נעשתה ההשתדלות המוצלחת שבתוצאתה הקציב הדירקטוריון של קרן היסוד את "עזבון קראנץ" (שנמסר לאפוטרופסות הקרן לצרכי מוסד דתי) להקמת בנין בשביל "ישיבת הישוב החדש" מיסודו של הרב עמיאל .

הוא היה היוזם הראשון והמיסד של "מוסד הרב קוק" כשהגיעה הידיעה על פטירתו בימי הקונגרס הציוני בלוצרן. ביזמתו ובעזרת ד. צ. פנקס נתקבלה החלטת עירית ת"א על ייסוד פרס הרב קוק. השתתף ביסוד העתון היומי "הצופה" של תנועת המזרחי. השתתף בקונגרסים הציוניים מהקונגרס הי"ד ואילך. עוסק בחקר תולדות "חיבת ציון" והמזרחי, פרסם ספר על הרב מרדכי עליאשברג מראשוני חובבי ציון והוא עורך את הכתבים הנבחרים של הרב יצחק ניסנבוים . - היה מזכיר-הכבוד ללשכת בני ברית בירושלים והנהו חבר ועד הקהלה בירושלים. לפי הצעתו מודיעים באמצעות הרדיו על זמן הדלקת הנרות בערב שבת ויציאת השבת.

ממשתתפי האנציקלופדיה לציונות" בעריכת משה קליינמאן. מעסקני סיעת "אל המקור" פלג ימני של הפועל המזרחי בא"י.

בניו: חיים דב, אברהם .

יוסף ספיר

נולד ביפו, כ"ו שבט תרס"ב (27.1.1902), לאביו אליהו (עסקן ישובי, סופר, מחנך וחוקר ארץ-ישראל, ממנהלי מרכז בנק אפ"ק ביפו) ולאמו מינה בת ר' בן-ציון שאטיל (מ"קבוצת הביאליסטוקאים" שחידשו את הישוב בפתח תקוה בתרמ"ג). נינו של ר' יעקב הלוי ספיר (בעל "אבן ספיר") ודור רביעי בא"י.

למד בביה"ס של חברת "עזרה" הברלינית ביפו, אחרי "מלחמת השפות" המשיך בביה"ס העממי בתלאביב ובבית-המדרש העברי למורים בירושלים. בגלל מות אחיו אשר-לוי (כ"ב אלול תרע"ח) הוכרח להפסיק את לימודיו ולחזור לפתח תקוה לנהל את המשק (והוא אז בן 17), נבחר כחבר המועצה להלואה וחסכון המקומי. התאמן בעבודת משק וניהולו ובחדירה לבעיותיו, ותוך כך המשיך להשתלם בלימודים כלליים ובשפות ערבית, אנגלית וגרמנית.

ב-1921 השתתף בפועל בהגנה על פתח תקוה ביום ההתקפה הגדולה (כ"ז ניסן תרפ"א). ב-1923 נבחר לחבר הועד החקלאי. ב-1924 היה ממיסדי האגודה השיתופית "החקלאי". באותה שנה נסע לאמריקה בשליחות הסתדרות "בני בנימין" לחקור את דרכי עיבוד הפרדסים ושיטות האריזה והשיווק. ב-1926 נסע לספרד בשליחות הועד החקלאי שבפתח תקוה לחקור שם את מצב הפרדסנות אחרי הקור הגדול ותנאי קיומה ועבודתה בכלל. בשובו ממסעיו אלה עשיר בידיעות ובנסיון התמסר

לשכלולים בענף הפרדסנות והיה פעיל מאד בשטח זה במחלקה החקלאית של התאחדות האכרים וביזמתו הוזמנו הפרופיסורים פוסט והודסון מקאליפורניה, שביקרו בארץ ב-1930 לשם מתן עצות והדרכה בבעיות הפרדסנות.

נשא לאשה את חולדה בת שלמה יטקובסקי (מראשוני האכרים בפתח תקוה).

מ-1928 הגביר את פעילותו במוסדות המרכזיים של התאחדות האכרים כחבר הנהלתה. ביחוד פעל למען הגברת כוחו הארגוני של צבור האכרים וחיזוק מעמדו כגורם בעל משקל והשפעה במערכת ארגון הישוב בכללו. פעל ביחוד בשנות 1934/35 כמקשר בין צבור האכרים ובין הצבור האזרחי העירוני ליצירת חזית מאוחדת להגנה על הצבור האזרחי והיזמה הפרטית. פרסם שורת מאמרים ב"בוסתנאי" בשם "צבור האכרים לאן ?"

עם פרוץ מהומות 1936/38 היה פעיל בארגון שמירת הבטחון במושבה.

משנוסדה ב-1937 המועצה המקומית המיוחדת לש

טח הכפרי של פתח תקוה נבחר לסגן-נשיאה וארגן למעשה את מנגנון ההנהלה שלה, שהיתה הראשונה מסוג זה בארץ. בשנות 1938/40 היה נשיאה.

ב-1937 החל לעבוד בחברת "פרדס" כמנהל מחלקת האריזה והנהיג סידורים ושכלולים בטיפול בפרי, באריזה ובהובלה אל הנמל ובאניות. באותה עונה (1936/37) גרם רקבון הפרי הפסדים עצומים לפרדסנים. אז התמסר במיוחד לבעיה זו ובעזרתו המדעית של הד"ר פארקאש מהאוניברסיטה העברית ומר משה גוטהילף עשה נסיונות רבים בשימוש בחומר-החיטוי "דפינול" למניעת הרקבון, והודות להצלחת הנסיונות נפוץ השימוש באמצעי זה. ב-1938 נבחר לסגן המנהל של חברת "פרדס". הקדיש זמן ומרץ לאיחוד אגודות הפרדסנים ב"פרדס-סינדיקט", ב-1939 נבחר למנהל אגודה זו.

ב-1940 נבחר לראש עירית פתח תקוה. התמסר לשכלול סדרי ההנהלה והשרותים ולביצור המצב הכספי של העירית, וכן לשיפור העיר, מאחר שבמשך עשרות שנים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 719). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/719