Volume 2

Page 722

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

סיפורים וזכרונות. שיח הדורות, נובילות היסטריות. חיי מלכיצדק, סיפור.

צאצאיו: אילה אשת עו"ד יצחק הכהן; יצחק מנהל בית-דפוס (חתן מר מאיר וברוניה פלאי בעלי הוצאת "מסדה").

מאיר קומרוב

נולד בסורוקי, בסראביה, רוסיה, כ"א טבת תרמ"ח (1888), לאביו אפרים יהודה (בזמן ההוא משגיח במשק הגדול של חותנו באחוזה חבורה) ולאמו יענטע בת ר' מרדכי הוכברג .

אחרי שאחי אמו והוריה עלו ארצה ועמלו בבנין משקם בנס ציונה בשנותיה הראשונות, עלה גם הוא עם הוריו בתרנ"ז, והתישבו בשכונת הפועלים ב"ואדי חנין" (חלק של נס ציונה). למד בבית-הספר של המושבה מפי דודו צבי הוכברג , ואחרי גמרו את לימודיו

בגיל 13 שנה יצא לעבודה ליד אביו בכרמי ראשון לציון ונס ציונה כפועל יומי. התמסר לגידול שתילים של עצי פרי-הדר והיה במקצוע זה מהראשונים במושבה. עזר לאביו בעבודות המזכירות (בהתנדבות) של אגודת הפועלים, שאביו היה מראשי מיסדיה. ומשנוסדה שכונת הפועלים "תל אביב" (ביזמת אביו וחבריו), שהיא כיום רחוב בלב המושבה נס ציונה, עבד במשק-העזר של הוריו וגם בגידול הטבק, שחברי שכונת הפועלים ניסו לעסוק בו. (בין הפועלים השכירים שעבדו אז בטבק היו ש. יבנאלי, מיכאל היילפרין וכמה אנשים אחרים שהם, כיום מראשי הסתדרות העובדים הכללית).

נשא לאשה את רבקה בת פרץ הוכברג , ואחרי שנפטרה, בכ"ה אב תרפ"ב, נשא כעבור כמה שנים את רבקה בת יוסף וילנצ'יק .

בן 18 נרתם לעבודה צבורית בנס ציונה, היה במשך שנים רבות ראש ועד המושבה ופעל למען הרחבת גבולה ופיתוח מוסדותיה. נטע פרדסים ושקד על טובת הענף בכללו, וכשפרצה מלחמת-העולם הראשונה ומחוסר נפט להנעת משאבות הפרדסים היו העצים צפויים למותצמאון, השתדל בהנהלת בנק אפ"ק, והודות לעזרתו של

יהודה גרזובסקי (גור) , שהיה אז אחד ממנהלי הבנק, ניתנה הלואה לפרדסנים, שבעזרתה התקינו את המנועים של הבארות לשימוש בגאז של פחמי-עץ, וכך ניצלו הפרדסים מכליון.

באותו זמן נבחר כנציג מושבתו כחבר "התאחדות מושבות יהודה", שמרכזה היה בראשון לציון בראשותו של מנשה מאירוביץ , וכשהתרחבה אחרי מלחמת-העולם הראשונה ל"התאחדות האכרים" הכל-ארצית נבחר כחבר למרכזה.

השתתף ביסוד הבנק המקומי "הלואה וחסכון חקלאי בע"מ" וכמה שנים עמד בראש הנהלתו. בשנת 1934 ביזמתו ויזמת חברו ירמיהו בוקסר מנס-ציונה נגאלו אלפים (2000) דונם אדמה מהכפר אשדוד בקרבת גן-יבנה והשטח הזה כיום נטוע פרדסים.

כמו כן השתתף בחברת "מפרץ עכו-חיפה" שגאלה שטח של חמשת אלפים דונם במפרץ עכו-חיפה מאדמת הכפר שפרעם.

מראשוני החברים בחברת "פרדס", בה היה כ-20 שנה יו"ר ועדת הבקורת ושמונה שנים היה מנהלה בפועל. בתפקידו זה היה מעשרת הנאמנים הראשונים לבנין נמל תל-אביב, ואח"כ חבר מועצת ההנהלה הראשונה של "אוצר מפעלי ים בע"מ" ועמד בראש מועצת ההנהלה של חברת "פריקה" בע"מ, חברה-בת ל"אוצר מפעלי ים", שעליה הוטל להכין את הציוד והאנשים לעבודת הפריקה והטעינה בנמל ת"א.

פרסם ב"בוסתנאי" ובעתונים אחרים מאמרים בשאלות שיווק פרי הדר, בשמו ובחתימת "בן-אכרים". צאצאיו (מאשתו הראשונה): פרץ ז"ל, צבי, אפרים , בתיה אשת דוד פולקובסקי, (מאשתו השניה): פרץ , עוזי .

דוב אריאל (ליבוביץ)

נולד בעיירה טוויאן שליד ווילקומיר, פלך קובנה (ליטא), בחודש סיון תר"כ (1860), לאביו הרב יחזקאל-מרדכי (שכיהן כרב העיירה וגם כשו"ב. ונשלח בתרמ"ח ע"י הנצ"יב מוולוזין מטעם הו"צ לגדרה כשו"ב ומפקח דתי). קיבל חנוך מסורתי, למד ב"חדר" וב"ישיבה". בן ט"ו הלך לוילנה ונכנס לביתמדרשו של הגר"א. למד במחבואים את השפה הרוסית, כי התכונן להשתלם בלמודי חול.

היה בין הראשונים שנצטרפו לתנועת ביל"ו לאחר הפרעות בשנות השמונים והתמסר בכל חום לבו להחדרת שאיפות ביל"ו ביהדות הרוסית. עבר מעיר לעיר, דרש ברבים וניהל תעמולה למען העליה לארץ ישראל וההתישבות בה.

בניסן תרמ"ד עלה לארץ יחד עם יעקב שלמה חזנוב והצטרף לחבריו הביל"ויים שהתגוררו בבית אנטון איוב, שבפרדסי יפו, ועבדו במקוה ישראל.

בשני החדרים שבבית אנטון איוב ישבו תחילה ארבעה-עשר ואחר כך עשרים ואחד חברים וביניהם שלוש חברות. שני קרשים ארוכים על גבי פחים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 722). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/722