Volume 2

Page 725

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קומות שנקלע אליהם, דורש ברבים תוכחת-מוסר בכח-השפעה רב, גומל חסדים ומפעיל את הרבים למצוות צדקה וחסד, לקיום תלמוד תורה (בוילנה אף יסד הגרלה גדולה, כעין "לוטריה" קבועה, בלי רשיון המלכות, לטובת תלמוד תורה לבני עניים), משכין שלום בין אדם לחברו במקרי סכסוכים ומריבות, ובמקרים דחופים של צורך בעזרה היה נותן משל עצמו אף למעלה מיכלתו מתוך אמונה ובטחון, שהקב"ה ימלא את מחסורו. במקרים שהיה בורר בסכסוכים נזדמן לו, לא פעם בחו"ל ואח"כ גם בארץ, לשלם מכיסו לצד הזוכה את הסכום שהצד המפסיד נתחייב לשלם, כדי למנוע את המשכת הסכסוך וההתדיינות בערכאות.

בשנות תרע"ו - תרפ"ב היה סוחר בפולטאבה, שנתגלגל שמה עם הפליטים מאזור החזית במלחמתהעולם הראשונה, סבל שם משלטון הבולשבים ומלחמתהאזרחים. בתרפ"ב נחלץ משם וחזר לוילנה, ובתרפ"ד עלה ארצה (בנו, הרופא ד"ר עקיבא אלפס , חתנו של ר' זיסל חבס ז"ל כבר היה אז בארץ). היה זמן-מה מגיד-שיעורים ב"תפארת בחורים" בפתח-תקוה ואח"כ עלה ירושלימה ולמען הקל על סבלות אשתו נכנס עמה למושב זקנים, וגם שם התקין תקנות והגיד שיעורים.

למלאות לו תשעים שנה בתש"א הוציאו מוקיריו את זכרונותיו, כתובים בידי עצמו.

נפטר בירושלים כ"ג כסלו תש"א.

אברהם שפושניק

(שם משפחתו לפנים : ביצ'קובסקי) . - נולד בעיר חודורקוב, פלך קיוב, אוקראינה, בשנת תרי"ד (1854), לאביו יהודה ליב . קיבל חינוך יהודי מסורתי ולמד את מלאכת עשית חגורות רפואיות ומחוכים. בן 18 עבר לברדיצ'ב, עסק במקצועו, הקים משפחה והתמסר לעבודה ציונית. חיבב את השירה הדתית, התקרב לגדולי החזנים ולמד מהם. היה עובר לפני התיבה בהתנדבות, אך לא עסק במקצוע זה לשם פרנסה.

עם התחלת זרם העליה השניה עזב את עסקיו בברדיצ'ב וב-11 בינואר 1906 הגיע ארצה והתישב בפתח-תקוה, קנה 100 דונם אדמה ונטע כרם שקדים. שלש פעמים חזר לרוסיה מעת עליתו עד שנת 1913 והביא את כל משפחתו.

בתרע"ג יסד בפתח-תקוה את מקהלת "הזמיר", שהכילה 40 חברים פעילים, ונוסף לכך ארגן אותה כאגודה שקיבלה גם חברים תומכים ובכספי מסיהם נקנו תוים, מחברות ושאר הצרכים. התמסר להדרכת המקהלה בתור מנצח והשפיע ממסירותו גם על החברים. המקהלה הופיעה באספות ובחגיגות צבוריות ולאומיות (אחת מהופעותיה ה"היסטוריות" היתה

בעת ביקור הנציב העליון סיר הרברט סמואל בפתחתקוה בשנת תרפ"ב), עברו עליה גלגולים שונים והיא מתקיימת עד היום ותמיד זכתה להוקרה מצד התושבים וראשי המושבה.

בייחוד מילאה המקהלה תפקיד מועיל מאד בתקופת מלחמת-העולם הראשונה, כששרר במושבה דכאון כללי ופחד בגלל מעשי הדיכוי והשוד של חיילי הצבא.

הטורקי, ולא פעם פחדו התושבים לצאת בערב מבתיהם. אך אברהם שפושניק וחברי מקהלתו היו מתאספים בכל ערב באולם בית-הספר החקלאי של הד"ר חניאל (פיקהולץ), ושירתם שנשמעה בכל המושבה, עודדה קצת את הרוחות וחיזקה את התקוה שיחלפו ימי הרעה. אולם הוא עצמו לא זכה להגיע לכך, כי נפטר בתל-אביב, ביום כ"ז אלול תרע"ה. נקבר בבית הקברות הישן.

בן אחיו היה שניאור שפושניק מראשי המתנדבים. להגנת תל-חי והחלל הראשון שם.

אבינרי יצחק

נולד בכ"ז תמוז תר"ס בפליסקוב (אוקראינה). למד תורה מפי אביו הרב משה אבינרי, והיה מראשוני הילדים ברוסיה שדיברו עברית. בתרע"ד עלה לתל-אביב ולמד שנה אחת בגמנסיה "הרצליה". בחזרו לבית הוריו בקיץ - פרצה המלחמה ונתקו קשריו עם הארץ. באודיסה גמר את חוק למוריו (ב-1919) בגמנסיה הידועה של איגליצקי-רפופורט. למד באוניברסיטאות של אודיסה (1921-1920), ברלין (19221923) ופאריז (1925-1924). בתרפ"ו עלה לארץ והשתקע בתל-אביב. שאיפתו לחקר הלשון. והעשרתה (עוד בהיותו ילד לקט וסדר במחברותיו את כל "המלים הקשות" שבמשנה...) מצאה בארץ כר נרחב. בשבוע הראשון לבואו ארצה-ישראל נתקל במאמר של ד"ר יצחק אפשטיין, שבא לתקן דבר שאינו טעון תקון. מיד הגיב עליו ברשימה קצרה "אין זו שגגה" ("הארץ" כ"ו שבט תרפ"ו), שעשתה רושם.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 725). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/725