Volume 2

Page 727

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תרצ"ד נבחר לחבר ועדת מס רכוש החקלאי בכפר שמואל הנביא ע"י מושל הכפרים.

אחד מבניו, מר יעקב אלעזר , חבר הועד הפועל של "ארגון העובדים הספרדים" בירושלים ועסקן צבורי.

צאצאיו: מאשתו -ראשונה - בכורה אשת שמואל ברכיאל ; רחל (ז"ל); יצחק ; מאשתו השניה - אב רהם ; יעקב ; רחל אשת יצחק אלחסיד.

עזרא אהרן שעשוע

בן אהרן בן שלום שעשוע. נולד בבגדאד בי"ז באדר תרס''ג (1903). התחנך בביה"ס כי"ח בבגדאד. מנעוריו גלה כשרונות מוסיקליים ועקב אחרי כל מנגינה אשר שמע. הוריו התנגדו למקצוע זה אולם הוא לא יכל היה להרפות ממנו. בשנת 1926 בא לבאגדאד המוסיקאי הטורקי המפורסם אברהם ביג טמבורי . בראותו את כשרונותיו של עזרא אהרן קרב אותו אליו ועבד יחד אתו כשמונה שנים. מאז נתפרסם שמו ברבים.

מיטיב לנגן על כלי מוסיקה רבים, התמחה במיוחד בנגינה על כלי ה"עוד" (נבל) בנגינה על כלי זה

אין מתחרה לו. הוא בקי בכל מכמני המוסיקה המזדחית. רבים הם תלמידיו.

בשנת 1927 הוזמן לברלין ע"י חברת "בידפון" (חברה להכנת תקליטים מזרחיים), יחד עם עוד 4 יהודים וערבי אחד. הם הבינו 120 תקליטים של שירים ערבים. באותה שנה נסע למצרים עם עוד זמרים לפי הזמנתה של החברה לסדור תקליטים מזרחיים "אוריון" והקליט שם כשלשים תקליטים. בשנים 1931-1930 היה המנהל האמנותי של "His Masters, Voice" (חברה אנגלית להכנת תקליטים מזרחיים) בבגדאד. נוסף לכך הופיע הופעות פומביות רבות, השתתף בתזמורת הממשלתית בעיראק. המלך פיצל קרב אותו ותמך בו. התידד עם כמה מראשי המדינה.

בשנת 1932 נשלח מטעם ממשלת עיראק לקינגרם ההתחרות המוסיקלית המזרחית שהתקיים בקהיר של מצרים. לקונגרס מפורסם זה באו מטובי הזמרים והמנגנים שבאסיה ובאפריקה: ערבים, תורכים, פרסים, הודים, כושים ועוד. מר עזרא אהרן נגן בקונגרס זה בכנור ובנבל (עוד) וזכה בפרס הראשון שנתן לו ע"י מלך מצרים. כל העתונות הערבית בארצות המזרח ציינה מאורע חשוב זה.

בשנת 1935, עם התגברות השנאה והרדיפות נגד יהודי עיראק, החלו חוגים ידועים להאשימו ב"ציוניות". משום כך עזב את עיראק ועלה לא''י וישתקע בירושלים. צאתו מעיראק היתה מכה קשה למוסיקה המזרחית שם, כי לא השאיר דומה לו (יש לציין כי תשעים אחוזים מהזמרים והמנגנים בעיראק היו יהודים!).

בארץ ארגן מקהלות מיוחדות ולהקה מובחרת והופיע הופעות שונות. עם פתיחת "רדיו ירושלים" נפתחו לפניו שערי היצירה ומאז הוא מנגן קבוע שם. במשך תקופה ארוכה נגן גם בתכנית הערבית שב"רדיו ירושלים" ותפש שם עמדה נכבדה. בהיותו בבגדאד שר ונגן שירים בערבית. יש שהוא בעצמו חבר את המלים. בבואו לארץ התמסר לשירה העברית. חבר כשמונים מנגינות מקוריות ועממיות לקטעים מהתנ''ך, שירי ספרד ושירי משוררים חדשים. בכמה מיצירותיו יש מזוג של השירה המזרחית והמערבית.

היה פעיל וממיסדי החברה "למען המוסיקה המזרחית" שחבריה היו: הפרופ' דוד ילין ז"ל, ד. אוסטר, י. בן-צבי, ד. אבישר ואחרים.

משיח ברוכוף

בן ברוך בן יהושע ג'יהן. נולד בבוכארה בט"ו בתשרי תרל"ו. בשנת תרמ"ב (1882) עלה לארץ ישראל יחד עם הוריו לירושלים. התחנך בת"ת, בביה"ס "דורש ציון" ובביה"ס כי"ח. בשנת תרנ"ד נשא לאשה את רחל בת אחיו אברהם ברוכוף. בשנת תרנ"ה נסע לטאשקנט בטורקסטאן הרוסית. שם עסק עם יתר אחיו בעניני מסחר והתפרסם כעסקן צבורי. בהשתדלותו נבנה בית כנסת מפואר בעיר ונפתח מקוה צבורי. בשנת תרס"ה קנה יחד עם יתר שלשת אחיו בשותפות עם ארבעת האחים יששכרוף מטאשקנט את הקרקע של "בית חנוך יתומים לעדת הספרדים" בירושלים ואף בנו על קרקע זה בנין מפואר שעלה להם ב-140.000 פרנק זהב לערך (מלבד מחיר הקרקע). עד שנת תרע"ה היה נוסע מא"י לערי רוסיה הלוך וחזור לרגלי מסחרו. בשנים תרע"ה-תרע"ט בשנות מלחמת העולם הראשונה נמצא באלכסנדריה יחד עם אחיו אברהם כגולים משום שהיו נתינים זרים (רוסים). בשנת תרע"ט חזרו שניהם ארצה והחלו להתענין במצב בית היתומים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 727). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/727