Volume 2

Page 739

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צדקת הדרישות של עם ישראל ולא נתן לנצל את חילוקי-הדעות הפנימיים שביהדות לשם קיצוץ בזכותנו על הארץ, וכן הביע את הדרישה האמיצה, שלהגנה על הצדק חייבות המעצמות להשתמש אף בכח.

חיבר את הספרים דלהלן (כמעט כולם בגרמנית): בית-קברות וקבורת שריפה, 1911 :מושג המשפט על יסוד הפילוסופיה החברתית של שטמלר, 1912; תחוקת היציאה הפרוסית (בענין זכות החרדים להתארגן נקהלות מיוחדות), 1913: בעית היהודים, 1917 : עקבות המשיח, 1918; מלחמה בעד ה' 1920; שובו של פאלק נפט (סיפור במגמה דתית), 1920; אליהו, 1923; הבית הלאומי היהודי, 1925 :העולם בתור בריאה וטבע, 1926; אלישע, 1927; תכנית או צוואה, 1929 ; הכוזרי החדש, 1933; מוריה, 1944 :היהדות והבית הלאומי, 1946. הניח בכתב-יד הספרים "נחליאל" ו"שאלי שרופה באש" (תולדות יהודי גרמניה בדור האחרון).

נפטר בירושלים, י"ג אב תש"ו (10.8.46).

צאצאיו: יעקב (עו"ד), מרדכי (מורה, פעל כשליח במחנות הפליטים), שמעון, שרה (מורה בביה"ס החרדי "חורב" בירושלים), צפורה.

חנה-חיה ספיר

נולדה בפתח-תקוה, ג' אב תרמ"ט, לאביה אליהו , עסקן ישובי וחוקר הארץ, ולאמה מינה בת ר' בן ציון שאטיל (מקבוצת הביאליסטוקאים שחידשו את בנינה של פתח-תקוה בתרמ"ג), נינת החוקר יעקב ספיר

בעל "אבן ספיר", אחות יוסף ספיר, ראש עירית פתחתקוה.

קיבלה חנוך בבית הספר העממי שבמושבתה ובבית הספר ש.ל "כל ישראל חברים" ביפו. מפי אביה, הסבא ומורים פרטיים למדה תנ"ך, ספרות עברית וצרפתית.

כבת אכרים טפלה במשק החקלאי של הוריה בזמן היותה במושבה.

כשעברו הוריה ליפו המשיכה שם בלמודיה ואח"כ נכנסה במרץ לחיים הצבוריים. היתה מזכירת אגודת

נשים לגמילות חסדים ביפו (נוה שלום ות"א), לקחת חלק בפעולות הועד של "שותפות הירקן" בת"א, במועצת הנשים שליד האגוד למען תוצרת הארץ, במועצת הנשים שליד ועד הלשון העברית, בלשכות בנות ברית. שימשה מזכירת הלשכה "תל-אביב" מספר 2, ב"בנות ציון" ובהתאחדות נשים עבריות עממיות, מנהלת המוסד "בית לחם ותה" מטעם לשכת בני-ברית, חברת לשכת הגליל הגדולה של בני-ברית בארץישראל.

בימי המלחמה העולמית השניה היתה חברת "המשמר האזרחי" בתל-אביב.

התמסרה לעסקנות צבורית באמונה והקדישה את כל חייה לנדכאים ולנצרכים. ביחוד פעלה למען האשה העולה והסובלת.

פרץ דגן-קורנפלד

בן אריה. - נולד בשנת תרנ"ג (4 בדצמבר 1892), בעיר בוקרשט (רומניה). אביו היה מורה וסופר, עורך ה"פולקסבלאט" ומחבר מלונים, ציוני נלהב ועלה לא"י באותה השנה, שבה עלו הבילויים ארצה - בתרמ"ב, והיה מבוני הישוב הראשונים.

את חינוכו קיבל בבתי-הספר העבריים במשמר הירדן, ראש-פינה ומתולה. כשנתבגר יצא ללמוד ידיעות כלליות באוניברסיטה האמריקנית בבירות, ולמד בקורסים מיוחדים מתמטיקה וכלכלה מדינית.

בשנת 1911 גמר את חוק לימודיו באוניברסיטת וקיבל את התואר "בוגר למדעים".

בבירות היה מזכיר אגודת הסטודנטים "קדימה" בשנים 1911-1908עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר למצרים ונשאר שם עד סוף המלחמה. במשך השנים 1918-1914 היה מרצה הרצאות בספרות האנגלית. ושימש מזכיר כללי של הסתדרות "מכבי" מצרים. כשהצבא הבריטי נכנס לארץ ישראל היה נספח הצבא הבריטי.

נשא לאשה את רחל בת יוחנן סווידר .

עם סיום המלחמה חזר ארצה כיועץ יהודי ע"י הממשלה הצבאית והיה בירושלים ואח"כ ביפו בתפקיד של סגן קצין המחוז וקצין מקשר בין האוכלוסיה היהודית והממשלה הבריטית.

כשנוסד העתון היומי "דואר היום", היה אחד מעורכיו והיה גם ממיסדי חברת "הסולל". כשהתחיל להופיע השבועון האנגלי של "הסולל" - "פלשתין וויקלי" נתמנה לעורכו. את העתון ערך במשך השנים 1928-1923.

בשנת 1929 נשלח לדרום אפריקה לשם ניהול תעמולה ציונית, ובחזרו משם נתמנה לעורך הבולטין הכלכלי של הסוכנות היהודית.

ממיסדי תנועת הצופים וה"מכבי" בארץ ישראל, יסד חוג אקדמאי בשנת תרפ"ז בירושלים. במשך השנים 1928-1927 היה ראש "המכבי" בארץ ישראל ויושב ראש סניף "המכבי" בירושלים (1935-1930), ובשנים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 739). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/739