Volume 2

Page 781

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ראל לדון עם הירש בעניני הישוב ופעולות חובבי ציון.

בימים ההם היו סכסוכים בין פתח תקוה ובין הערבים מהכפרים הסמוכים, משום שהיהודים לא הרשו להם להעלות את עדריהם על השדות ולהשחית את היבול. באחת הנסיעות למקוה ישראל התנפלו עליהם ערבים והכום מכות רצח. חלה ונפל. למשכב ונפטר בראשון לציון, ט"ו אב תרנ"ג.

צאצאיו: אסתר אברמוביץ,לאה אשת דוד בר ארבר, שרה אשת יצחק פישלזון, רבקה אשת מרדכי פנחסוביץ, יעקב (אביהם של העסקנים משה ועזרה), יצחק, רחל .

נטע שלמה גרין

נולד בסאנדץ (צאנז, נובי סונץ'), מרכז חסידי ידוע במערב גליציה (עירו של האדמו"ר חיים האלברשטאם

בעל ה"דברי חיים"), בחודש תמוז תרכ"ה (1865), לאביו ר' משה ליב , סופר סת"ם, ולאמו אייגה לבית שליסל . למד בחדרים ובבית-המדרש. עסק במסחר באריגים וקבע עתים לתורה.

בשנת תרנ"ח עלה ארצה, התישב בירושלים ועסק בתעשית כובעים מעורות כבשים קטנים. היה גבאי ביקור חולים של כולל הונגריה וממונה בכולל זה והתמסר לפעול לטובת אנשי הכולל.

נשא לאשה את יוכבד בת הרב אהרן חיים , רב בעיר אדאני (הונגריה). לרגל אדיקותה הקיצונית, נפרדו כעבור כמה חדשים.

כל ימיו סירב להצטלם, אך כשבנו משה היגר לארגנטינה וביקש לקחת אתו את תמונת אביו, כדי שיזכור כי הוא יהודי בנו של יהודי חרדי מירושלים, הסכים להצטלם עטוף בטלית וסידור בידו.

נפטר בירושלים, כ"ב ניסן תרצ''ח.

צאצאיו: מאשתו הראשונה : יעקב דוד בריש , שהיה מבעלי התעשיה הראשונים בירושלים.

מאשתו השניה: אייגה בת ר' יעקב רוט, גרשון מנס (באמריקה), מירל, יחזקאל, שלום עוזר, יהושע העשל ,מרדכי, נחמה, משה .

מרדכי גילדאי-לדרר

נולד בחלם (פולין), בשנת תרכ"ו (1866) לאביו שלמה יהודה לדרר , קיבל חינוך יהודי וכללי, ועוד מנעוריו הרגיש יעוד חייו לפעול לטובת הזולת והכלל. פעל שנים רבות בוארשה כמדריך בהוראת מלאכה לילדי דלת העם.

עלה ארצה בשנת 1907 והשתקע בירושלים. הקדיש מזמנו למתן עצה והדרכה אבהית לצעירים המחפשים את דרכם בחיים, ודלת מעונו היתה פתוחה לפניהם בכל עת. היה פעיל באגודת "עברים" והשתתף בסידור שיעורי-ערב לעברית, ביחוד לתלמידי הישיבות. עבד זמן-מה כמחנך ומטפל בבית-היתומים מיסודה של אגודת "למען ציון" הפרנקפורטית בהנהלתו של הרב ד"ר אליעזר גרינהוט , ובו בזמן פעל למען יסוד בית העם בירושלים. הצטרף בין הראשונים כאח ללשכת "משואות ירושלים של המכבים הקדמונים'' והשתתף בשקידה ובמסירות בכל פעולות הלשכה: עזרת אחים, עבודה ציונית, קופת-מלוה משותפת "מוריה", הקמת "בית יבנה". ביחוד התמיד בדרישותיו לשיפור המצב במוסד החינוכי "קרית ספר" בבן-שמן ליתומי פרעות קישינוב עד שנשלח אחד החברים לחקור את המצב, וכשזה הביא דו"ח והצעות לתיקונים וחברי הועד המפקח על המוסד לא נענו להצעות הועבר החומר למרכז "המכבים הקדמונים" בלונדון ולפי ההוראות משם נגשו להגשמת התיקונים ומשפסקה עבודת המוסד בשפיה נמסר הטיפול ביתומים ללדרר והוא מילא את תפקידו בחיבה ובמסירות ובכשרון. היה פעיל בסידורם ובמתן תמיכה לצעירים מוכשרים שנסעו לאיסטנבול ללמוד משפטים כדי להיות עורכי-דין ולהגביר את כושר ההתגוננות המשפטית של הישוב. היה מראשוני החברים הפעילים בהתאחדות הפקידים ואחר מהשלו

שה שעשו עוד לפני מלחמת-העולם הראשונה נסיון לבסס תעשית ליטוש יהלומים בירושלים. בתרס"ט יסד יחד עם חפץ וי. הולביץ "חדר" לנערים מטפוס חדש, שגם את התלמוד לימדו בו בעברית ושימש גרעין ל"חדר תורה (ואח"כ ביה"ס) תחכמוני".

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 781). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/781