Volume 2

Page 788

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יבוש הבצות ונטיעת היערות. אז נשארה המשפחה זמנית ביפו ושם המשיך ללמוד בבית-הספר ולמד גם צרפתית. כשנתאפשר לחזור לחדרה בא שמה עם המשפחה והתמסר לעבודה בכרמים ובשדות של הוריו ולפעילות בכל עניני המושבה.

כשגזרה חברת יק"א לעקור את הכרמים (בגלל חוסר שוק ליין בארצות חוץ), היה בין הראשונים שהתמסר למטעי הדר. התמחה במהרה בענף זה, עזר לאחרים בעצה ובהדרכה ופרדסו היה מהמשובחים במושבה. השתתף ביסוד חברת "פרדס" ובכל הענינים לביסוס המקום. היה ממיסדי בית-הספר והספריה שלידו, זמן רב היה ראש ועד המושבה ומוכתר, ובתקופת כהונתו סודרה אספקת המים לבתים. יצג את חדרה בהתאחדות המושבות ובמשפט השלום המרכזי. גם בסבל וברדיפות נטל את חלקו כאחד המבוקשים למאסר מטעם השלטון הטורקי בעקב הסכסוך בענין הגבול עם הכפר צ'רקס ("משפט ה-18") והוכרח להעדר זמן-מה מהמושבה. אח"כ, בראשית מלחמתהעולם הראשונה, היה ברשימת המואשמים-בשקר

בהספקת תבואות לאויב הבריטי לאניותיו שכאילו נגשו לשם כך לחוף חדרה ("משפט ה-13"), וכשנאמרו ה"נאשמים" והובלו ירושלימה להעמידם למשפט צבאי בעוון בגידה היה הוא במקרה מחוץ למושבה, וכך ניצל ממאסר והשתדל בעזרת הד"ר א. רופין לביטול ההאשמה האוילית, פרי דמיונם וזדונם של שכנים ערבים.

היה מסור לעניני חדרה ושאף לפתחה שתהיה מרכז למושבות השומרון, ומרוב טרדותיו במשקו ובעניני הצבור לא הספיק לעשות לביתו ונשאר ערירי.

כשביקר הבארון ג'יימס רוטשילד (בן הבארון בנימין "אבי הישוב") אחרי המלחמה בחדרה שוחח אתו רבות על צרכי המושבה ועל הערך הישובי והלאומי הגדול שבפיתוחה ודבריו עשו רושם רב על הבארון. אח"כ נשלח בסוף 1920 מטעם המושבה לפאריס, לנהל מו"מ עם מרכז יק"א ועם הבארון בדבר סידור עניני היערות וקרקעות החברה לטובת

המושבה. שם הצליח לקשור את הקשרים הדרושים ולהתחיל במילוי שליחותו, והנה הצטנן ונפל למשכב. אחיו יחזקאל שלמד אז באוניברסיטת בון בגרמניה מיהר אליו לפאריס וטיפל בו ובריפוי, אך לשוא.

נפטר בפאריס, כ"ד טבת תרפ"א, ונקבר שם, ואח"כ העלה אחיו יחזקאל את עצמותיו לקבורה בחדרה ביום י"ב תשרי תרפ"ו.

שאול יהודה

נולד בבגדאד, בשנת ת"ר (1840), בן בכור לאביו ר' שלמה בן יחזקאל יהודה (חסיד ונדיב, גיסו של הנגיד דוד ששון , אבי משפחת ששון האצילה מבגדאד, הודו, שאנחאי ואנגליה, נצר ממשפחה עתיקה בבבל) ולאמו רימה או ריינה , ידענית גדולה בתורה, בת ר' פאראג' חיים מהעיר עאנה, היא נהרדעא העתיקה (מצאצאי יוסף בן-ששון נשיא, שהיה שר בארמונו של אלפונסו השמיני מלך קשטיליה בשנות 1166-1214).

למד בחדרים ובישיבה בבאגדאד, ומשעלה ארצה בגיל שתים עשרה עם הוריו וכל בית אביו (במסע ממושך על גבי גמלים דרך המדבר) המשיך ללמוד בישיבות הספרדים בירושלים.

אביו, שהיה שוקד למיזוג שבטי ישראל לעם אחד והשיא אחת מבנותיו לאשכנזי ולקח לבניו נשים אשכנזיות, השיא גם לו לאשה את בתו של ר' ישעיהו ברדקי , מראשי עדת האשכנזים הפרושים, ואחרי שנפרד ממנה בגט נשא את בתו של ר' אליהו נבון , מותיקי ירושלים.

הוא היה הראשון שנגש להתנחלות חקלאית יהודית בסביבת ירושלים ולצאת מתחום-המושב הצר של היהודים בין חומות העיר העתיקה. בשנות תר"כתרכ"ב השקיע הרבה עמל וכסף בגאולת אדמת הכפר "קולוניה" הוא מוצא והיה צריך לשחד ולשדל בסעודות ובתשלומים ובמתנות את כל בעלי זכות השותפות והירושה שיסכימו לאשר את מכירת הקרקע לו ולגיסו ר' יהושע ילין (בן ר' דוד טביא-ילין מלומזה), נוסף לכך היה עליו לשחד בשלמונים גם את המוכתרים והשייכים והסרסורים שלא יפריעו. אך אחרי הכל לא יכול לקבל תעודת-קנין על הקרקע בגלל נתינותו הבריטית, שלא רצה לוותר עליה, ולפי פקודת הממשלה המרכזית אסור היה להעביר קרקע על שם נתין זר. אז לימד הקונסול הבריטי ג'יימס פין את משפחת יהודה כיצד לרכוש קרקעות בדרך עקיפין על-ידי שטרמשכנתא בסכומים ובתנאים כאלה, שהמוכתרים הערבים לעולם לא יוכלו להחזיר את הקרקע לרשותם. אחרי הסידורים האלה התמסר שאול לעבודה, לבנות אכסניה ליד דרך הרוכבים ליפו (דרך לעגלות עוד לא היתה בזמן ההוא) ובית לדירה (הוא הבית ששימש בית-כנסת ובית-ספר לילדי המושבה מוצא עד מהומות תרפ"ט) ולנטוע כרם ועצי פרי. משפוטר הקונסול פין הסית הפחה הירושלמי את השייך מוסטאפה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 788). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/788