Volume 2

Page 790

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משה שהם (שטיינפלד)

נולד בבנדין, פולין, י"ז טבת תרמ"ז (1887), לאביו דב (דובעריש, מצאצאי ר' דב-בר ברגר (גרבר), מהנחטפים באונס בילדותם לצבא ניקולאי הראשון, שנתחנך בבית גויים במרחקי רוסיה הגדולה, שרת שנים רבות בצבא ואחרי שחרורו התמסר ללמוד תורה ובשנותיו האחרונות היה רב בבנדין, בן ר' דוד

מפילץ ואחיו של ר' יעקב ליב שטיינפלד החזן הראשי בנירנברג ב-1932-1912 - ולאמו שושנה בת ר' מרדכי רייך מבנדין (משפחה גדולה של למדנים וחסידי רדומסק של "תפארת שלמה"). קיבל חינוך מסורתי וכללי למד את מלאכת הדפוס ועבד בה. היה חבר בתנועת "צעירי המזרחי" ואח"כ השתתף ביסוד מפלגת "פועלי ציון" בבנדין ופעל למען צירוף האגודה המקומית לתנועה הארצית של "פועלי ציון" ברוסיה ובפולין. בשנת 1907/8 השתתף ביסוד "הזמיר" בבנדין.

בכסלו תרס"ט עלה ארצה, ישב זמן מה בבירות וקהיר, התישב אח"כ ביפו ופתח בית-דפוס (השני בעיר אחרי דפוס אתין ). הצטרף ל"מכבי" והיה אחד מפעיליו בספורט על המגרש ובעסקנות. השתתף בפעילות במלחמה נגד המיסיון, שפתח סניפים ביפו לשם ציד נפשות מישראל.

בשנות 1913-14 היה חבר "חובבי הבמה העברית" וחבר במקהלה של בית-הספר לזמרה "שולמית" בתל-אביב. חובב חזנות, ובעל תפלה.

בראשית מלחמת-העולם הראשונה גורש מצרימה בשל נתינותו הרוסית ונכנס כשותף לדפוס וייזל בקאהיר, הדפיס את הקובץ "בנכר" בעריכת יוסף אהרונוביץ , שהיה בטאון חד-פעמי לגולי הארץ במצרים, ומאז הכיבוש הבריטי בדרום ארצנו הדפיס את העתון "חדשות מהארץ" שהוציאה ההנהלה הצבאית הבריטית שבמצרים בשביל הישוב העברי. היה פעיל בעניני הצבור המקומי ושל הגולים מהארץ, מפעילי ומיסדי ה"מכבי" במצרים ומפקד הצופים העברים בקאהיר.

בתרע"ח נשא לאשה את מינה בת ד"ר אליהו ברמן (ממשפחת גורודיסקי ממיר, ממיסדי רחובות).

חזר ארצה ושב לעסוק במקצועו ובעניני צבור ביפו ובתל-אביב.

שכלל את בית דפוסו והעלהו לדרגת אחד החשובים במקצוע.

אחרי הכבוש היה ממיסדי קבוצה של משחקים עברים פרופסיונליים בשם "התיאטרון העברי בא"י", עם השחקנים בנימיני, קוטאי, מאיר תאומי ז"ל ורעיתו הראשונה כרמלית, לאוני ומרים כהן-ברנשטיין, והציגו את "האב" לסטרינדברג ועוד תחת הרג'יסורה של דוד דוידוב.

היה חבר בועד השכונות המאוחדות נוה צדק, נוה שלום ומחנה יוסף ואח"כ, בשנות תר"פ-פ"ג, בועד המורחב של עירית תל-אביב. השתתף ביסוד התאחדות בעלי התעשיה, נבחר לנשיאה הראשון ומאז ואילך לועד הפועל שלה. חבר פעיל בלשכת בני ברית "שער-ציון" ונשיאה בשנת תש"א. פעיל בבנאות החפשית והיה נשיא לשכת "חירם" בתרצ"ה ונשיא לשכת "הכוכב" בשנות תרצ"ז-תש"א. מנהל הירחון "הבנאי החפשי". חבר הנהלת הבטחון ההדדי של בנק קופת-עם.

צאצאיו: אליהו, עליזה-שמעונית, דב, בנימין-שלמון.

ישראל נח הכהן קפלן

נולד בצ'רניגוב, אוקראינה, כ"ה אב תרמ"ד (3.8.1884), לאביו ר' צבי (חסיד חב"ד, למדן גדול, שהיה גומר את הש"ס פעם בכל שנה) ולאמו איטה . למד בחדרים ובישיבות והשתלם בהשכלה כללית באופן פרטי.

בתרס"ו נשא לאשה את חנה בת הרב אברהם אהרן חן בן הרב ר' פרץ חן , מראשי החסידות החב"דית.

עסק במסחר ובעבודה צבורית ולאומית בצ'רניגוב כמורשה הועד האודיסאי של "חובבי ציון", חבר הועד של "חובבי שפת עבר", יו"ר ההסתדרות הציונית המקומית, יו"ר "הלואה וחסכון", יו"ר החברה "תמיכת לעניים" שריכזה סביבה את עניני הצבור בתקופת המשטר הצארי שלא הרשה ליסד קהלה רשמית, ציר בועידות ציוניות שונות, חבר פעיל במוסדות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 790). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/790