Volume 2

Page 807

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בכתבי-עת ובעתונים עבריים, הכין לדפוס את ספר אסף הרופא עפ"י צילומים מכתב-יד עם הערות, פרקי משה להרמב"ם עם רשימת מונחים בעברית ובערבית, מונחים לחכמת הניתוח עם תרגום לועה ועוד.

בעשר שנותיו האחרונות התמסר ביחוד לחיבור וסידור החומר של המלון הרפואי הגדול בעברית, שמשפחתו הוציאה אחרי פטירתו בעריכת ד"ר ש. טשרניחובסקי , ותוך כך המשיך לפעול באגודות המדע ובמוסדות הצבור, בעריכת "הרפואה", בועד בית-הכנסת "ישורון" שהיה ממיסדיו, ועוד.

ביום שלפני פטירתו נסע לתל-אביב והשתתף בישיבת ועדת המונחים לפיסיקה של ועד הלשון וישב ראש בישיבת אגודת "פרדס". למחרת בבוקר חזר ירושלימה ונפטר בליל ג' טבת תר"ץ.

צאצאיו: אליהו רוניה ז"ל (למד הנדסה ונטיעה ; השתתף במלחמת-העולם הראשונה במחתרת העברית "נילי", נאסר ונמלט מידי הטורקים שלקחיהו עמם בעת נסיגתם מדמשק, הצטנן בעברו בקור הסתיו במימי נהר ליטאני בעת מנוסתו ומאז נשאר חולה ונפטר ביום כ"ד תשרי תרע"ט); מרגלית אשת צבי איזקסון .

אריה (לייב) שנקר

נולד בעירה שפיצנצי שליד פוגרבישטשה באוקראינה-רוסיה, לאביו ר' בן-ציון בן ר' חיים (משפחתו היתה נודעת בכל הסביבה כמשפחה חסידית מיוחסת הקשורה לבית האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. ר' חיים ובניו היו שם בעלי בית-מסחר גדול. נולדו לו עשרה בנים. ובימי האבל אחרי פטירתו ישבו כל עשרת הבנים "שבעה" בביתו של ר' חיים ב"מנין" משלהם) ולאמו ברבה בת ר' מרדכי שפירא מצאצאי בעלי הדפוס הידוע מסלאוו-טא. משפחת שפירא היתה ידועה ביחוסה והשתיכה למשפחות רביים, אנשי תורה וחסידות.

אביו ר' בן-ציון היה ידוע בכל סביבתו כיהודי נדיב לב וחסיד הרבי מרוז'ין. ביתו היה בית-ועד גם לאותם מחסידי הרבי שהיו מתגוררים מעבר לגבול (בגאליציה). ר' בן-ציון כשלעצמו היה כרוך בכל נימי נפשו ומאודו אחר ה"חסידות התורנית" והיה נוסע מדי שנה בשנה אל בנו של הרבי מבויאן משושלת הרוז'ינים. בימים ההם נמנעו הרביים שמעבר לגבול מנסיעות לתחומי רוסיה והמוני החסידים שהיו תאבים לקשר עם מנהיגיהם הרוחניים היו מסתפקים בבקורים אצל ה"בנים" או ה"נכדים" של הרביים שהתגוררו בחוץ-לארץ (בגאליציה). ביתו של ר' בן-ציון שימש במקום כינוס לבקוריהם של צאצאי השושלות החסידיות בכלל: הרבי ר' דוד'ל מסקוירה או הרבי מטשרנוביל היו מבאי-ביתו. ואף שר' בן-ציון היה ידוע כחסיד מושבע של הרבי

מבויאן, לא מנע הדבר מיחסי ידידות בינו ובין חסידיהם של רביים אחרים למרות חלוקי הדעות הרוחניים. וביחוד הרב המקומי אהרון, תלמיד חכם וחסיד מפורסם היה בן-בית במשפחת השנקרים. הבנים קבלו את חינוכם באטמוספירה של יראת-שמים. ובכל זאת הבנים של ר' בן-ציון השתיכו בתקופה מסוימת לתנועת המשכילים הראשונים שחדרה בזמן ההוא גם לסביבה הזאת. לפי המושגים של הזמן ההוא זה היה רעיון מהפכני ממש שהשפיע ברבות הימים גם על בניו חוץ מאחד ר' גצי שנשאר בחסידותו הנאמנה ללא כל השפעה חיצונית.

הבנים למדו כולם ב"חדר" ולשם השלמת חנוכם בעניני יהדות קבלו בשבילם "מלמד" ידוע אשר התגורר בבית שנקר במשך שנים רבות. (ר' בן-ציון נפטר בגיל 84).

האם מתוך אינסטינקט של צורך בהכנה לחיי המעשה, היתה מצדדת בלימוד השפה הרוסית ובחינוך חילוני יותר מקיף ותפקיד זה הוטל על ה"מורה" - סטודנט שנזדמן לעיירה זו ושקבל על עצמו להכין את הילדים לקורס של הגימנסיה.

בלבותיהם של האחים הצעירים והתמימים נתעוררו אז הרעיונות של סוציאליזם על הרקע של קשר נפשי ואהבה עזה לעם ישראל המדוכא. תוך שאיפה למצוא פתרון לבעיות היהדות בגולה טבעי הדבר שהבשורה על אנשי "בילו" והחלום על שיבת-ציון מצאו הד עמוק בלבם ועד מהרה התחברו לכל אותן הקבוצות הראשונות של חובבי-ציון אשר הזדהו עם השאיפה הזאת. אחרי מות האב התחילו הבנים לדאוג ולעבוד לקיום המשפחה בכלל. אריה נסע בהזדמנות מסויימת למוסקבה ונשתקע שם עד עלותו לארץ. בינתים נשא לאשה את רבקה בת יעקב רוטבארג (איש מכובד ומשכיל) שגמרה אז את הגמנסיה בקישינוב.

כעבור זמן ידוע בהיותו במוסקבה פתח שם ביח"ר קטן לטכסטיל. הצטרף שם לתנועת הציונית

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 807). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/807