Volume 2

Page 817

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ד"ר אבא (שאול) אחימאיר (גייסינוביץ)

נולד בכפר דולהי. מחוז בוברויסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), ז' חשון תרנ"ז (1896), לאביו יצחק אייזיק גייסינוביץ , משכיל, חובב עברית אבל לא ציוני, סוחר-יערות עשיר, ולאמו חיה שרה לבית הלפנד . התחיל ללמוד בבית מפי מורים פרטיים. בשנת 1905 עברה המשפחה לגור בבוברויסק. למד שם ב"חדר מתוקן" ואח"כ בגימנסיה רוסית, נמשך לציונות מילדותו ולמד עבריית מפי מורים פרטיים, ביניהם יצחק אייזיק גורפינקל , חובב-ציון נלהב, והמשורר דוד שמעונוביץ . באותה תקופה כתב בראשונה בעתונות העברית (ב"הצפירה" בתרע"א. ידי

עה קצרה על מות ישראל ברנשטיין , סופר "השחר" לשעבר, שחי בתור רוקח בבוברויסק).

ב-1912 עלה ארצה ולמר שנתים בגימנסיה הרצליה בתל-אביב עד פרוץ מלחמת-העולם הראשונה. ב-1914 חזר לרוסיה וגמר שם את הגימנסיה ב-1918. נמשך אחרי האידיאלים הכלל-אנושיים ששררו בחלק מסוים של הנוער המשכיל ברוסיה (תורת טולסטוי, פציפיזם, אנרכיזם), אך האכזריות של הטירור האדום הכזיבה אותו.

ב-1917 היה פעיל בתנועה הציונית בבוברויסק, כחבר הועד של "צעירי ציון" וציר מטעם ציוני בוברויסק בועידה הציונית הכל-רוסית בפטרבורג במאי 1917. אחרי הועידה נסע לבאטום שבדרום-מערב קאוקאז ועבד במטעי מנדרינות ותה לשם הכשרה חלוצית לעליה לארץ-ישראל, חלה בקדחת והוכרח לחזור לבוברויסק, למד שנה באוניברסיטת קיוב במח

לקד, ההיסטורית-פילולוגית (למדעי הרוח, לפילוסופיה).

באותה שנה, בפסח תרע"ט, נפל אחיו מאיר בקרב בין הצבא האדום לפולנים ליד לידה והובא לקבורה במינסק. לזכר אחיו זה שינה אח"כ את שם-משפחתו ל"אחימאיר" בעברית.

בקיץ 1920 יצא מרוסיה דרך וארשה לליג' שבבלגיה, למד שם באוניברסיטה וסבל מחסור ורעב. ב-1923 היה מורה לעברית בווירבאלן שבליטא. אח"כ גמר את לימודיו בוינה ושם קיבל ב-1924 את התואר דוקטור לפילוסופיה.

ב-1924, מיד אחרי גמרו את לימודיו בוינה, עלה ארצה והיה מורה ופועל בזכרון יעקב, גבע, נהלל ומקוה ישראל. אך לא יכול להשלים עם הכיוון הפוליטי שבתנועת הפועלים, וכן עם היחס הסביל של ההסתדרות הציונית כלפי הקיצוץ השיטתי והמתמיד של ממשלת המנדט בזכויות עם ישראל על ארצו, ובשנת 1928 הצטרף למפלגה הרביזיוניסטית, שהכיר את יוצרה ומנהיגה זאב ז'בוטינסקי עוד מעת שנפגש אתו בוינה, כשלמד שם באוניברסיטה, השתתף בהנהגתה בארץ ויצג בה את האגף העקבי ביותר אפילו עד כדי יציאה מההסתדרות הציונית לשם רכישת חופש לפעולה תקיפה יותר. יסד את ארגון הציונות המהפכנית "ברית הביריונים", הביע את דעותיו בעתונות הרביזיוניסטית והשתתף בעריכתה. (עוד בהיותו לומד באוניברסיטת ליג' החל להשתתף בעתונות הארצישראלית והמשיך בכך גם אחרי עלותו ארצה, ופרסם את דבריו ב"קונטרס", "הפועל הצעיר" ו"דבר" של הפועלים, בעתונים האזרחיים "הארץ", "דואר היום" ו"הבוקר").

בחול-המועד סוכות תרצ"א, כשביקר סגן מזכיר המושבות של הממשלה הבריטית, מר שילס, בארץ ישראל, ערך נגדו הפגנה בתל-אביב, ובגלל זה נאסר בפעם הראשונה בארץ. אח"כ נאסר בשל פעולתו נגד מפקד התושבים שערכה ממשלת המנדט בשנת 1931, ועוד כמד, פעמים נאסר בגלל גילויים חריפים של מחאה והתנגדות לבגידה הבריטית בעם ישראל, ויצר בכך את הטפוס של האסיר הפוליטי היהודי, הנרדף בגלל עמדתו הפוליטית. פעם ישב בכלא למעלה משנתים, מקיץ 1933 ועד סוף קיץ 1935. זה היה אחרי שאלמונים רצחו בליל שבת על שפת ימה של תל-אביב את הד"ר חיים ארלוזורוב , מנהל המחלקת המדינית של הנהלת הסוכנות היהודית, ואשמת הרצח הוטלה על הרביזיוניסטים. ואכן הצליח מעשה שטן ליצור רשת של האשמות מסביב לשני בחורים רביזיוניסטים ולהציג משפט פלילי נגד השנים, שנסתיים בזיכוי "מחוסר הוכחות מספיקות ", כדי להשאיר את הסיוט של איבת-אחים בתוך הצבור העברי בארץ. במשפט זה היה אחימאיר "הנאשם השלישי" שלדברי התביעה ארגן הוא את הרצח... ודרך אגב נאשם גם בהשתייכות לארגון האסור "ברית הביריונים". בגלל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 817). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/817