Volume 2

Page 818

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מאסרו זה לא יכול להשתתף בקונגרס הציוני הי"ח (פראג 1933) שנבחר אליו בתור ציר.

אח"כ פרש מעבודה צבורית והתמסר לכתיבה בעתונות, מפרסם בקביעות מאמרים ורשימות על נושאים של מדיניות פנימית וחיצונית, בקורת צבורית ובקורת ספרותית ואמנותית, בעיקר ב"המשקיף", בחתימת שמו או בכינויים: אבא סיקרא, אב"ג, א. מערבי, א. שמאי, אבישי, אבא אריכא ועוד. וכן עוסק הוא במחקרים היסטוריים על רקע רחב בתולדות ישראל והעמים.

נחום ויינשטיין

נולד בירושלים, ח' טבת תרל"ו (1876), לאביו ר' אליהו, ששרת בתור שוחט את קהלת יפו ות"א במשך 60 שנה. בהיותו בן שנתיים עבר עם הוריו ליפו, למד תורה מפי מלמדים פרטיים שהובאו מירושלים ליפו העתיקה. בן 12 נשלח לפתח-תקוה ולמד שם תורה במשך 3 שנים מפי הרב ישראל צבי הכהן, ואחר חזר ליפו והמשיך ללמוד במחלקה הגבוהה של התלמודתורה "שערי תורה".

בן 17 נשא לאשה את אטיל ביילה בת ר' יהודה ליב שפירא מחברון. למד מאביו את מלאכת השחיטה ומר' מאיר המבורגר , המוהל הראשון ביפו, את מלאכת המילה. בשנת תר"ן הוזמן לגדרה בתור שוחט ומוהל ועבד שם כחצי שנה. אח"כ עבר לעבוד בתפקידים אלה בלוד, שגרו בה כמנין יהודים שהיו עובדים בטחנה של מרדכי מדליה. בתרנ"א קנה ב-10 נאפוליונים את החזקה על משרת השוחט ברמלה מאת השוחט ר' אריה ליב שווארץ . באותה תקופה היו ברמלה כ-30 משפחות יהודיות, שהתפרנסו מעבודה במושבות הסמוכות או שפתחו אכסניות לאנשי המושבות שהיו באים לרמלה לשם מקח וממכר וסידור עניניהם במשרדי שלטון הנפה, ומנהיג העדה היהודית ברמלה היה אז מרדכי אדלמן מירושלים. שם עבד ר' נחום משלש שנים כשוחט, מוהל ומורה.

בתחילת תרנ"ה הוזמן על-ידי חברת יק''א לעבוד

בשלשה תפקידים אלה במושבה מרגוע-צ'יפליג שבקפריסין (שם היו אז כ-20 משפחות יהודיות, שבאו מאנגליה להתישבות מטעם החברה "אהבת ציון"), אך רוב המשפחות חזרו לאנגליה ואחרי 1/2 3 שנים עזב ר' נחום את המקום וחזר לארץ-ישראל.

בתרנ''ט נתמנה למשגיח בתלמוד-תורה "שערי תורה" בנוה שלום, והמשיך בעבודתו בתור שוחט ומוהל וכמשגיח על העירובין של השכונות. אך עם גידול הישוב בעליה השניה לא הספיק עוד אדם אחד לכל התפקידים הללו. במשך הזמן עזב את שאר העבודות ועסק רק במצות מילה כמוהל יחיד בעיר ובסביבה. גם ערבים רבים הזמינוהו למול את בניהם. היה מ-60 הראשונים של מיסדי "אחוזת בית", היא שכונת תלאביב, ובנה את ביתו בין הראשונים ברחוב לילינבלום 18.

במשך 45 שנה ומעלה הכניס בבריתו של אברהם אבינו קרוב ל-27 אלף ילדים יהודים (ואף מל כמה מאות ערבים), וביניהם גם שלשה דורות רצופים: אבות, בניהם ונכדיהם, ביפו, בתל-אביב, ברמת-גן, בבני-ברק, במושבות הדרום ועד עזה. בימות החול היה נוסע מברית לברית, כי העבודה היתה רבה מאד, אך ביחוד קשה היתה עבודתו בשבתות ובימים טובים, כשהוכרח ללכת ברגל בדרכים רחוקות בעיר ובסביבתה שגדלה והתרחבה, ולא פעם לא הספיק אפילו לשבת במסבת משפחתו בסעודת שבת וחג.

פעמים רבות קרה, שראש העיר מאיר דיזנגוף , שהוזמן לברית-מילה אצל ידידים, היה מוכרח לחכות במשך שעות עד שהמוהל ר' נחום הספיק להגיע מרוב עבודה. אף הבטיח לו, כי לכשיגיע למספר 20 אלף גמולים על-ידיו חתן לו העירית מכונית פרטית, כדי לחסוך ממנו את הפסד הזמן שבהליכות הרבות. למספר זה הגיע ר' נחום אחרי מות דיזנגוף . מאז 1934 נוספו עוד מוהלים בעיר וכיום כבר מגיע מספרם ל-15 ויותר.

צאצאיו: חיים; שלום מרדכי; אסתר אשת יונה כהן; אריה ; זלמן; יעקב ; זרח ; אהרן; הניה (ז"ל).

חיים צבי טרייביש

נולד בקיידאן, פלך קובנה, בשנת תיכ"א (1861), לאביו יעקב ולאמו לאה. למד בחדרים ובישיבות קיידאן וסלובודקה והשתלם בידיעת השפה הגרמנית. נשא לאשה את רחל אטיל בת מרדכי , ועסק שנים אחדות בהוראה.

בשנת תרמ''ט (1889) עלה ארצה (אחרי שהותו זמן-מה במצרים) והתישב ביפו, בעת שהישוב היה עוד קטן בה. בתחילה בשכונת עג'מי ואח"כ בשוק-אל-דיר, שמספר משפחות עבריות החלו לגור בו. קיבל את סוכנות הדואר הרוסי ליפו והסביבה ומשרדו היה מרכז לבני העיר והמושבות יוצאי רוסיה, שבאמצעותו קיימו את הקשר עם קרוביהם שבגולה. כן היה ביתו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 818). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/818