Volume 2

Page 821

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בחיפה. עלה לדרגת עוזר למנהל משרד ההוצל"פ ואח"כ לעוזר למתרגם הראשי בבית המשפט המחוזי והצליח בתפקידו זה הודות לידיעותיו בקריאה וכתיבה בשבע שפות: עברית, ערבית, אנגלית, אידיש, צרפתית, טורקית וגרמנית.

באוגוסט 1922 נשא לאשה את פנינה בת בנימין בלומנפלד מזכרון יעקב (מותיקי ומיסדי המושבה).

באפריל 1924 הועבר לירושלים כמתרגם יהודי לבית המשפט המחוזי והועלה למשרת מתרגם ראשי ומזכיר פרטי של נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (היה היהודי הראשון שזכה למשרה חשובה זו בארץישראל, מכיון שעד אז היתה משרה זו נמסרת רק לפקידים נוצרים).

תוך עבודתו למד בבית הספר הממשלתי למשפטים ובאפריל 1928 הוסמך בתור עורך-דין ומלומדמשפטים וקיבל דיפלומה מהמועצה ללימודי המשפט של ממשלת פלשתינה (א"י).

בשלישי באפריל 1930 נתמנה לשופט שלום בירושלים.

כהן כשמונה שנים בירושלים גם כיו"ר משרד ההוצאה לפועל, בחיפה שלש שנים ומשנת 1941 בתל-אביב.

היה חבר פעיל ב"מכבי" ירושלים ומשנת 1929 פעיל בבניה-החפשית. במשך שנתים כהן כנשיא לשכת "סיני", אחד ממייסדי הלשכה הראשית הארץ-ישראלית, מיסד לשכת "העיר הקדושה", ומיסדה ונשיאה השני של לשכת "מצפה", הלשכה הראשונה בעולם תחת חסות סקוטלנדיה ששפתה הרשמית היא עברית. השתתף בתרגום סדר-העבודה של לשכת "מצפה" מאנגלית לעברית, ארגן בלשכה את מפעל חלוקת נעלים לילדים עניים בירושלים.

בתקופת שרותו כמתרגם ראשי בבית הדין המחוזי בירושלים השתדל למנות פקידים עברים בבתי המשפט (בעוד שלפניו היה רק פקיד עברי אחד במשרד ההוצל"פ).

בתור שופט הנהיג כתיבת פרוטוקולים של משפטים אזרחיים ופליליים ובפרט חקירות פליליות

בשפה העברית וכן הנהיג החלטות במשרד ההוצאה לפועל בעברית ובאופן זה התחילו גם הדרישות לפעולות במשרד ההוצאה לפועל להכתב בעברית (עד אז היה נהוג לכתוב בערבית את הדרישות והפעולות וההחלטות ולפעמים באנגלית).

היה בין מיסדי שכונת בת-גלים ונוה-שאנן בחיפה, השני שבנה בית בבת-גלים, גאל שטח אדמה בקיסריה ובמפרץ חיפה.

בין היוזמים לנטיעת פרדסים באדמות זכרון יעקב.

צאצאיו: עליזה אשת יצחק קליין (ממתגייסי חיל התעופה ומהראשונים שגמר את הקורס לטיסה) ; ידין; אורי .

אהרן ליב גינזבורג

נולד במיר, פלך מינסק, רוסיה, בשנת תרכ"ד (1864), לאביו אליעזר ליפא ולאמו רבקה . למד בחדרים ובישיבת מיר עד שנתו העשרים ואח"כ עבר למוסקבה ועסק שם במסחר ובעשית מסגרות אמנותיות. היה פעיל בתנועת חיבת ציון מראשיתה במיר.

נשא לאשה את גישה בת אברהם ליב פרדקין משקלוב.

בתר"ן עלה ארצה עם אשתו וארבעה ילדיו ויתר בני משפחתו על מנת לעבוד את האדמה. יצא לעבוד כפועל חקלאי בואדי הנין (נס ציונה) והתגורר שם עם משפחתו באהלים. בגלל צרות שונות ומחלת הילדים בקדחת הוכרחו לעזוב את הארץ. יצאו לאודיסה, אך הגעגועים אל הארץ גברו עליהם ובשנת תרנ"ה חזרו ארצה. עבד זמן-מה כפועל ביקבי ראשון לציון וזכרון יעקב ואח"כ התישב ביפו ופתח בית-מלאכה וחנות למסגרות אמנותיות.

בנה את ביתו בנוה שלום. נתן לבניו חינוך עברי לאומי ופעל כל ימיו למען הקרן הקימת לישראל בתרומה ובהתרמה כעסקן צנוע ומסור.

נהרג בשבתו בבית-הכנסת שברחוב חברון בתל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 821). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/821