Volume 2

Page 832

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גן הילדים העברי השני בארץ. בשנת 1903 נתקבלה כמורה בבית הספר אוולינה די-רוטשילד בירושלים. שם לימדה עד שנת 1906 בהנהלתה של הגברת חנה לנדוי. בשנת 1907 נישאה לד"ר חיים הררי ועברה להורות במכינות הגמנסיה העברית "הרצליה" עד 1913.

בסוף 1913 יצאה עם בעלה לחו"ל לשם השתלמות. למדה בסורבונה בפריס ספרות כללית וצרפתית, דברי הימים, פסיכולוגיה ופדגוגיה. עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה עברה לג'ניבה והמשיכה ללמוד שם באוניברסיטה, גמרה את המכון למדעי החנוך "ז'אן ז'אק רוסו" המסונף לאוניברסיטה. עבדה שנים אחדות במעבדה למדעי הפסיכולוגיה בהנהלתו של פרופסור אדוארד קלפרד, והשתלמה בחנוך ילדים אי-נורמליים לפי שיטת דיקרולי.

בשנת 1919 חזרה ארצה ושמשה שנים אחדות כמורה בבית המדרש למורות וגננות על שם א. ל. לוינסקי בהנהלתו של יצחק אפשטין, ובאותו זמן נהלה גם את בית הספר הדוגמאי על יד הסמינר בנוה-צדק. בשנת 1923 הועבר המוסד שבהנהלתה לתלאביב ונקרא "בי"ס גאולה" על שם הרחוב שבו נמצא המוסד. מרחוב גאולה עבר המוסד בשנת 1937 לבנין שהקימה העיריה למענו ברחוב בלפור ומאז הוא נקרא "בי"ס בלפור".

ממניחי היסוד לחנוך העברי בארץ. 44 שנים מכהנת כמורה, מהן 27 שנים כמנהלת. חברה פעילה במוסדות התרבותיים בעיר תל-אביב שהיתה אחת ממיסדיה. שנים רבות היתה חברה במרכז הגננות, מרכז המורים, ארגון המנהלים וחברה למפעלי החנוך בעירית תל-אביב. חברה פעילה ב"חובבי הבמה העברית" שהניחו את היסוד לתיאטרון העברי בארץ והשתתפה בפועל בכמה מהמחזות שהוצגו. כעת היא חברה במועצת "הבימה".

פירסמה מאמרים וספורים בעתונים ובירחונים ומאספים על נושאים חנוכיים וספרותיים. אחר פטירת בעלה הוציאה את כתביו בהוצאת "מסדה". כינסה מאמריו על התיאטרון בקובץ מיוחד שהוציאה "הבימה" לזכרו בשם "ארבעים שנות תיאטרון" (סיון תש"א).

בשנת תש"ז נדפס ספרה "בין הכרמים" בהוצאת "דביר" רומן בשני חלקים מחיי הארץ. יש לה בכתב יד ספור אף הוא מחיי הארץ העומד להופיע.

בנה: העו"ד יזהר הררי.

מנחם מנדל שניאורסון

נולד בטורופץ, פלך פסקוב, רוסיה, באלול תר"ן (אוגוסט 1890), לאביו ר' שניאור צבי , דור רביעי לרבי שניאור זלמן בעל ה"תניא", ולאמו אסתר בת הגביר ר' יעקב הינדין בעל אחוזות ובתי משרפות יי"ש ובעל עסקי יערות.

אביו ואבי-אמו הצטרפו למיסדי חדרה, קנו בה נחלה גדולה בשטח 2400 דונם (מהם תרם סבו 50 דונם לנטיעת פרדס אתרוגים על שם גיסו רבי שמואל מוהליבר - הוא הגרעין לקבוצת גן שמואל ליד חדרה) ואביו עלה ארצה בשנת תרס"ד ועמל וסבל עם ראשוני חדרה בעבודת המשק וצרכי הצבור תוך סכנות ותלאות הקדחת.

נשאר עם המשפחה בטורופץ וקיבל חינוך תורני וכללי.

ב-1904 העלהו אביו עם המשפחה ועבד בחדרה בנטיעת גפנים ושקדים ועצי אקליפטוס. ב-1907 יצא לדווינסק שברוסיה, גמר בית-ספר ריאלי ברוסית והשתלם בחקלאות להלכה ולמעשה. ב-1919 יצא ללונדון, למד ועבד בבית-מסחר ולמד גם לנגן בכנור.

ב-1913 חזר ארצה ועבד במשק אביו בחדרה. אחרי פרוץ מלחמת-העולם הראשונה הצטרף, יחד עם אחיו לוי יצחק (ליובה), למחתרת העברית "נילי" ועשה בה שרותים רבים לטובת צבאות הברית נגד צבאות הטורקים והגרמנים.

כשנתגלה קשר "נילי" לשלטונות באוקטובר 1917 נאסר גם הוא בין החשודים והנאשמים, הובל לכלא בנצרת וסבל עינויים, אך לא גילה ולא הודה כלום. במשך חמשת השבועות שהחזיקוהו שם פרצו צבאות הברית את חזית עזה-באר-שבע, כבשו את דרום הארץ והתקדמו אח"כ עד לקו הירקון. הבשורה על כך הגיעה אליו לתוך הכלא, והוא ברח על מנת לעבור אל הצבא הבריטי. הסתתר שבוע בחדרה ואח"כ עבר

את ההסגרים והמשמרות עד כפר-סבא ושם נשאר תקוע 5 חדשים, ובסוף הצליח לעבור את החזית ולהגיע אל הצבא הבריטי ונתקבל לשרות האינטליג'נס הצבאי כקצין הריגול לראשון לציון וכפרי הערבים שבסביבה, ואחר חצי שנה התנדב לגדוד העברי, הגיע בו לדרגת סרג'נט ושרת בו עד לפיזור הגדוד בשנת 1920.

נשא לאשה את גוסיה בת זליג רבינוביץ מסיביר (ממיסדי כרכור).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 832). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/832