Volume 2

Page 836

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתרנ"א לנהל את הנחלה ולהשתתף בחייו ובעבודתו ביסוד המושבה ובפיתוחה. התישב ברחובות בראשיתה, נטע כרמים בשטחים נרחבים, נשא את חלקו בכל התלאות של חיי בראשית בהחיאת שממות הארץ. שקד על בנין המושבה ופיתוח השרותים והחיים הצבוריים בה. השתתף כמה פעמים בועד המושבה ובועד בית הספר, ותוך עבודתו הקשה וטרדותיו הרבות שמר בדייקנות על הזמנים שקבע ללמוד בש"ס ופוסקים והיה פעיל בחיים הדתיים של המושבה (בית-כנסת, תלמוד תורה וכו'). התנהג בענוה, היה מוכן לעזרת הזולת וידו היתה פתוחה לגמילת חסדים ולמתן צדקה בסתר.

נפטר ברחובות, כ"ו אייר תרפ"ט.

בניו: ד"ר דוד ז"ל (היה רופא בפאריס, עסקן ציוני פעיל וידידם של מכס נורדוי ואלכסנדר מרמורק) , זלמן (ת"א), אליעזר ז"ל (רחובות), מאיר (פאריס).

שרגא פייבל יעקבזון

נולד בזאגר, פלך קובנה, בשנת תק"ץ (1830), לאביו ר' יהודה ליב (תלמיד-חכם ובעל צדקה מפורסם, בן ר' יוסף מזאגר, שעלה ארצה בתרט"ז באנית

מפרש בששה חדשים עד יפו ועל דבשת גמל לירושלים, ושם נפטר ונקבר בהר הזיתים) ולאמו גיטה (צדקנית מפורסמת, שהרבתה לעשות צדקה וחסד ונהגה לצום ביום ב' וה' בכל שבוע). למד בחדרים ובישיבות.

נשא לאשה את ליבה בת ר' יוסף (נפטרה בירושלים כ"ג אייר תרס"ד), ואחרי חתונתו למד שנים אחדות בישיבת סלובודקה והיה מתלמידי ר' ישראל סלנטר (אבי "שיטת המוסר"). כשהגיע זמנו לצאת לחיי המעשה, אחרי התמחות במסחר ולימוד השפה הרוסית ויתר הידיעות הנחוצות, נסע למוסקבה ועסק בהספקת אריגים מבתי-החרושת שם לסוחרים שבמחוז מולדתו, הצליח בעסקיו והגיע לעשירות. אך את תורתו לא זנח ובכל יום לפנות ערב, ואף אם משרדו היה מלא אנשים, היה הולך ללמוד שיעור בגמרא.

למרות מצבו הכלכלי האיתן וזכותו המיוחדת לדור במוסקבה (בתור סוחר מהדרגה הראשונה) ראה את מולדתו האמתית בארץ ישראל והצטרף לתנועת חיבת ציון מראשיתה ותמך בה ביד נדיבה. בין באי ביתו וידידיו היו הרב יעקב מזא"ה, אברהם אידלזון ובן-עירו (שבא יחד אתו למוסקבה) קלמן זאב ויסוצקי (מראשי הפעילים והנדיבים של חובבי ציון, מיסד הפירמה המפורסמת למסחר התה). הצטרף לחברת "מנוחה ונחלה" ובשנת תר"ן בא עם רעיתו לבקר בארץ בשיירה הגדולה של חובבי ציון בראשותו של הרב שמואל מוהליבר. קנה נחלה גדולה במושבה רחובות שנוסדה אז, ובעצת ידידו הרי"מ פינס קנה מגרש בירושלים והחל לבנות לו בית עליו. חזר עם רעיתו לרוסיה לחסל את עסקיו, ומיד שלח ארצה את בנו יחידו ר' מרדכי ואת חתנו ר' זאב אברהם גורדון והם באו לרחובות והחלו בנטיעת כרמים ובבנין המושבה החדשה.

בתרנ"ג עלה ר' שרגא פייבל עם רעיתו והתישבו בביתם בירושלים. התמסר ללימוד תורה ומעשי צדקה והיה מידידיו של הרב ר' שמואל סלנט ואהוב ומכובד על טובי הישוב בירושלים. בהשפעתו הקדישו כמה מידידיו העשירים ברוסיה סכומים גדולים למוסדות צדקה וחסד בירושלים, ואף הוא בנה כמה בתים לצרכי צדקה ולדירות לתלמידי-חכמים עניים ("בתי יעקבזון" בשכונת כנסת בירושלים), ואף בצוואתו השאיר סכומים גדולים למטרות צדקה.

נפטר בירושלים, א' טבת תרס"ו.

צאצאיו: מרדכי (מראשוני המושבה רחובות), שרה אשת זאב אברהם גורדון .

אסתר סליפיאן ("אירה יאן")

נולדה בקישינוב, בסארביה, רוסיה, בשנת תרכ"ט (1869), לאביה יוסף יוסילביץ , שהיה עורך-דין באודיסה. קיבלה חינוך כללי ברוסית, גילתה את כשרונותיה בציור ובספרות. פרסמה בירחונים רוסיים סיפורים מחיי אמני הציור, ועל עבודותיה בספרות ובציור חתמה בכינוי "אירה יאן".

אחרי פרעות קישינוב התקרבה לתחיה הלאומית העברית ולציונות. היתה מבאי ביתם של ח. נ. ביאליק ויתר אישי הציונות והתרבות העברית באודיסיה. תרגמה לרוסית את "מתי מדבר" לביאליק וציירה את העיטורים להוצאה הראשונה של שירי ביאליק ברוסיה (בהוצאת "חובבי השירה העברית").

בהשפעת פרופ' ב. שץ החליטה לעלות ארצה ובהיות בעלה, מר סליפיאן , נוטה להתבוללות רוסית עזבה אותו באודיסה ובשנת תרע"ג עלתה ארצה עם בתה היחידה. כאן המשיכה יחסי ידידות עם עסקני הישוב יהושע ברזילי-אייזנשטאדט , ד"ר נפתלי וייץ , ד"ר יעקב טהון ואחרים, וביחוד עם רחל ינאית ויצחק בן-צבי ועל ידם התקרבה לתנועת העבודה. השתתפה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 836). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/836