Volume 2

Page 843

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

על הפסוק "נצח ישראל לא ישקר", וכך נוצר מראשי תיבותיו השם "נילי''.

מאז שרת כקצין מקשר בין מחלקת הידיעות של המפקדה ובין מרכז המחתרת העברית שבעתלית והיה נוסע בקביעות באניה מפורט-סעיד לקפריסין וחזרה דרך חוף עתלית פעמים בחודש או יותר, הביא פקודות והוראות וכספים (מעטים להוצאות הפעולה ורבים לעזרת הישוב הסובל מחסור ומצוקה) וקיבל רפורטים וידיעות ופרטים על תנועות הצבא הטורקי-הגרמני והרכבו ועל המצב בארץ, והמשיך בשרותו זה עד שנתגלה הקשר לשלטון הטורקי בסתיו 1917.

סמוך לסוף 1917 לוה את אהרן אל האניה כשהפליג לאנגליה וקיבל את פני אלכסנדר אהרנסון כשחזר מאמריקה, ומאז פעלו שניהם יחד בשרות המודיעין של המפקדה, ולדרישת הגנרל וינדהם דידס (אחד מהמעטים בין אנשי-המפקדה שהתיחסו באהדה לשאיפות הציוניות) התגייס לצבא הבריטי ושרת בדרגת לפטננט-המטה. וכשכבש הצבא הבריטי את החלק הדרומי של הארץ, עד קו הירקון, בא ארצה עם הצבא, עבד יחד עם אלכסנדר אהרנסון בועד המיוחד ובועד היהודי שליד השלטון הצבאי וגרו יחד בתל-אביב עד לכיבוש צפון הארץ, וזמן מועט אחרי כיבוש הצפון לוה את חברי ועד הצירים ד"ר דוד אידר והקולונל אנג'לו-לוי ביאנקיני במסעם לחדרה ולזכרון יעקב במכונית האזרחית הראשונה שבאה למושבות אלה אחרי המלחמה. במסדר צבאי חגיגי שנערך בחיפה ניתן לו אות-כבוד של קצין מיסדר האימפריה הבריטית (O.B.E) דבר שנחשב לכבוד גדול בתקופת השלטון הבריטי בארץ - בעד שרותיו במלחמה.

משנגמרה המלחמה יצא אלכסנדר אהרנסון לאמריקה והוא רצה לחזור אל המשק לחדרה, אך לדרישת הגנרל וינדהם דידס קיבל עליו לסדר שרותמודיעין ליד ועד הצירים (ההנהלה הציונית) לשם עזרה לשרות הבטחון הצבור- בכלל ולעמוד במיוחד על משמר שלום הישוב מפני זוממים ומתנכלים, ולהזמנת ראשי ועד הצירים בזמן ההוא (ד"ר ד. אידר, ואן פרידלנד וזאב ז'בוטינסקי ) פתח משרד בת"א ואח"כ בירושלים, נעזר על-ידי האחים ישראל ויונתן בלומנפלד ואחרים והיה אחראי בעבודתו רק בפני הד"ר חיים ויצמן ונציגו בארץ, הד"ר אידר. הודות לשרות הידיעות של משרד זה עלה בידו להמציא לועד הצירים ידיעות בעלות ערך רב בעת שביקרה בארץ ועדת קינג-קריין האמריקאית כאילו במטרה להתחקות על רצון התושבים בנוגע לעתידה המדיני של הארץ. גילה מזימות של פקידים גבוהים להכשלת מפעל "הבית הלאומי" בראשיתו ואת מזימת האגודה המושלמיתנוצרית (שנוסדה ביזמתם) לערוך פרעות ביהודים בפסח תרע"ט, והודות לכך היה ביכלתו של הקולונל לוי-ביאנקיני להתערב בעוד מועד ולהבריח את השלטון לאחוז באמצעים תקיפים וגלויים, שבאמת ימנעו את פרוץ הפרעות. במערה ליד שכם נתגלה על-ידי אברהם גודאל מחסן ערבי של נשק גנוב מהצבא והודות

להודעה על כך מצד משרד-המודיעין היהודי החרימה המשטרה את הנשק. סידר שמירה על חיי ד"ר ויצמן ועל-ידי אברהם שפירא ונסים אבו-בכור ) בעת פרעות 1920, ואח"כ סידר - לדרישת ד"ר וייצמן מלונדון - שמירה מעולה על חיי סיר הרברט סמואל כשבא ארצה כנציב עליון ובחוגים ערביים מסוימים בא"י הוחלט לערוך התנקשות בחייו כדי להוכיח את התנגדות כלל התושבים ל"בית הלאומי". טיפל בסידור כרטיסיה על המשפחות הערביות הותיקות בערי הארץ וראשי שבטי הבידואים, בעיקר מדרום לים המלח, לצרכי שרות המודיעין היהודי והממשלתי כאחד, ועוד כמה פעולות חשובות ביצע בענף זה במשך שנה וחצי.

נשא לאשה את זינה בת יעקב שטינמן.

כשהועמד מנחם אוסישקין בראש משרד ועד הצירים בירושלים החליט לחסל את שרות המשרד הזה, והד"ר אידר הוכרח למסור לו החלטה זו על סגירת המשרד, אגב הבעת צער ותודה על השרות רב הערך בשביל היהודים ובשביל הממשלה בארץ ובלונדון.

אחרי סגירת המשרד יצא ללונדון, ואחרי פרעות מאי 1921 דרשו ממנו יוסף קובן, ריכרד ליכטהיים וזאב ז'בוטינסקי (מראשי המשרד הלונדוני של ההנהלה הציונית אז) לחזור ארצה ולחדש את פעולת המשרד בלי שים לב להתנגדותם של נכבדים. לדרישת ראשי ההנהלה התראה עם הבארון ג'יימס רוטשילד בביתו בלונדון, וגם הבארון דרש את חידוש העבודה של שרות הידיעות וביקש ממנו לקשור יחסים עם חיים מרגלית-קאלוואריסקי.

באותה תקופה שלאחר הפרעות היתה כניסת היהודים ארצה אסורה לגמרי, אך הודות לתעודות מיוחדות מאת מיניסטריון-המלחמה הלונדוני הורשה להכנס ארצה בלי עיכובים, המשיך בעבודת המשרד עוד כחצי שנה ואת הרפורמים היה שולח ישר לליאונרד שטיין, מזכיר ההנהלה הציונית בלונדון. סוף-סוף גבר לחץ הפוליטיקה הפנימית בהנהלה הציונית בירושלים במגמה להוציא כל שרות והשפעה מידי אנשי "נילי". המשרד נסגר לחלוטין והוא חזר לחדרה ומאז עוסק בפרדסנות כאחד החקלאים הותיקים.

כתב זכרונות רבי-ענין על פעולתו במחתרת "נילי", שעודם בכתב יד.

בנותיו: אראלה, עכסה .

ישראל זייגר

נולד ביאסי, רומניה, י"ז ניסן תרמ"ב (1882), לאביו שלמה (מראשוני המושבה ראשון לציון) ולאמו שרה בת יעקב באהר . התחיל את לימודיו בחדרים ובתר"ן עלה ארצה עם הוריו וכל ביתם והתישבו בראשון לציון. המשיך ללמוד ב"חדר" של ר' יצחק בארד ואח"כ בביה"ס של המושבה והיה תלמידם הותיק של מרדכי לובמן ודוד יודילביץ . בתרנ"ד הצטרף לתזמורת המקומית, שנוסדה על-ידי בוריס אוסובצקי מפקידי הבארון בנימין רוטשילד , והשתתף

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 843). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/843