Volume 2

Page 862

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הקבלה של רבי משה קורדובירו" (הוצ' "אשכול", ברלין, תרפ''ד), "שומר אמונים" עם מבוא פתחים לר' יוסף אירגאס (הוצ' ב. כהן, ברלין, תרפ"ז), ''תורת הקבלה" של ר' יצחק אשכנזי (ואר''י) ור' חיים ויטאל (רח"ו) (הוצ' החברה למפעלי הספרות העברית בא"י על יד אגודת הסופרים העברית בא"י, ת"א, תש"ז).

באידיש : "ר' עקיבא, זיין לעבען און ווירקונג פארן פאלק" (הוצ' "בני ציון", ברדיצ'ב, 1901), "חסידיזם" - יידיש ר. זעליגמאן (כלל-פארלאג, ברלין, תרפ"ד), "דער חסידיזם און זיינע פירער", 2 חלקים (פארלאג "טאמאר", ווילנע 1937), "קבלה און מקובלים", 2 חלקים (פארלאג "טאמאר", ווילנע, 1939).

בלועזית : "רבי נחמן מברצלב" (גרמנית, ברלין, 1910), "מיסטיש-רעליגיעזע שטרעמונגען אונטער דער ירדן אין פולן אים 18-16 יארהונדרט" (גרמנית), ליפציג, 1914, "לידערס אוף חסידיזם" (אנגלית, לונדון, 1928), תורגם ע"י רעיתו.

בתש"ו קבל פרס של ''בני-ברית".

בשנים האחרונות הכין ביחד עם פ. לחובר וישעיהו תשבי תרגום מדעי של הזוהר לעברית העומד להופיע בהוצאת "מוסד ביאליק" ע"י "דביר".

ליובלו ה-75 הוצא לכבודו "אדר היקר", דברי ספרות ומחקר מאת סופרים ואנשי מדע בעריכת עמנואל בן-גוריון והוגש לו בי' באלול תש"ז ביום הולדתו ה-76.

נתן גרינבלאט

נולד בה' טבת תרמ"ז בעיירה ווידז מחוז נובואלכסנדרובסק, פלך קובנה, לאביו אשר (חוזר אצל האדמו"ר מליובביץ, מקובל, מלמד ובעל חנות) ולאמו צ'רנה בת ר' זלמן (סופר סת"ם ומחסידי חב"ד).

קבל חינוך מסורתי ותורני ב"חדר", בישיבה קטנה בסלובודקה מיסודו של ר' הירש'לה לויטן ובישיבת המוסר "כנסת ישראל" בהנהלת הרב מ"מ אפשטין ור' נטע צבי פינקל "הסבא". הצטרף לחוג חשאי של בחורי ישיבה בהדרכתו של דוד מירנבורג וקרא הרבה בספרות היפה ובפילוסופיה, בספריה החשאית שסידר לו ד. מירנבורג בביתו. החוג היה קרוב לשיטת אחד העם. בגיל 16 עבר ללמוד בקבוץ הבחורים המצויינים בהדרכתו של הרב חיים עוזר גרודזנסקי בבית המדרש החדש בוילנה ש"בחצר" ("שולהויף"). המשיך להשתלם בספרי ההשכלה מתוך ספרית שטרשון שהיתה בחצר זו. ביחד עם חברו מישיבת סלובודקה ווילנה מ. א. ז'ק (ז'רננסקי) נדר נדר לדבר ביניהם כל ימי חייהם אך ורק עברית. היה מבאי ביתם של הסופרים יוסף אליהו טריבוש ושמואל ליב ציטרון שקרבו אותו לספרות. ב-1904 הצטרף לתנועת "פועלי ציון" בוילנה בהשפעת מיכל הלפרין ששב מארץ ישראל. זמן מה היה חבר במפ

לגת ס.ס. שבראשה עמדו אז נחמן סירקין, ש. ניגר, ו. לצקי-ברטולדי ויעקב לשצינסקי. השתתף בתעמולה ובארגון חוגים מהפכניים בערי ליטא. ב-1906 נאסר בפעולות מהפכניות 3 פעמים - בקובנה, וילנה ובדבינסק וישב במאסר קרוב לשנתים. לאחר שחרורו המשיך בלימודים ונבחן כאקסטרן לשם קבלת תעודת מורה- ב-1909 החל להשתתף בעתונות הרוסית המקומית ופרסם בעתון "קובנסקי טלגרף" ספורים מחיי האקסטרנים והנוער המהפכני. ב-1910 עבר לרגל רדיפות המשטרה לאודיסה והמשיך לפרסם רשימות וספורים בעתונות "אדעסקאיע סלובו" ו"אדעסקאיע אובוזרניע". בהשפעת חברו מנוער מ. א. ז'ק החל לכתוב עברית, הוציאו יחד את הקובץ הספרותי "טל" (אודיסה. תר"ע) ופרסם בו את ספרו "פייבוש" הראשון בעברית. ב-1911 כשנוסד ע"י א. ל. לוינסקי ומשה קלינמאן העתון "גוט מארגן" באודיסה השתתף במערכת וכתב בו ספורים, פליטונים ושירים באידיש. השתתף בפריעטו ב"השלוח", "העולם", "הצפירה", "הזמן" ועוד,

והשתייך לקבוצת הסופרים העברים הצעירים שהתרכזו מסביב לירחון "שחרית", שהופיע באודיסה בעריכת ד"ר ש. איזנשטדט ופרסם בו רשימות, שירים ומסות. כשעבר העתון "אונזער לעבן" מוורשה לאודיסה בהוצאה שאול הוכברג הצטרף למערכת ביחד עם ב. שפיר, ב. אפלבוים, מ. קיטאי ועבד בו בקביעות. בימי המלחמה העולמית הראשונה השתתף בקבצים הספרותיים "אונטער-וועגס" ו"כנסת" בעריכת ח. נ. ביאליק.

עם פרוץ המהפכה בפברואר 1917 חזר לפעילות. בקרב "פועלי ציון" והשתתף בעבודת המפלגה. כשהוקם העתון היומי העברי "העם" במוסקבה אחרי המהפכה הוזמן ע"י ד"ר מ. גליקסון להשתתף בו כחבר המערכת ביחד עם ח. גרינברג, א. ליטאי, מנחם ריבולוב, ד. שמעונוביץ (מזכיר המערכת) והעורכים הראשיים ד"ר מ. גליקסון, מ. קליינמאן, ב"צ כץ וש. טשרנוביץ. בתקופה זו פרסם מאמרי בקורת

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 862). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/862