Volume 2

Page 864

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1899 יצא לארצות הברית, התישב בקמברידז' ומ-1907 ואילך בברוקטון, שבמדינת מאסאצ'וזטס, עסק במסחר בבקבוקים ריקים ומ-1917 ואילך בחלקי אוטומובילים. נשא לאשה את הניה בת חיים פישמן (היתה פעילה במוסדות צדקה וחסד ובארגוני נשים ציוניות באמריקה ; נפטרה בתל-אביב, כ"ה אדר תש"ז). התמסר לפעילות צבורית יהודית כללית וציונית. השתתף ביסוד חברת "היאס" לעזרת המהגרים היהודים ובריכוזה לאגורה כל-אמריקאית והיה פעיל בס

ניף ברוקטון, וכן בסניף ה"סנטראל רליף" עד למיזוגו עם ה"ג'וינט". היה יו"ר האגודה הציונית בברוקטון בשנות 1908/15 ו-1920/23. ב-1904 יסד בקמברידז' עם קבוצת ציונים (ספיבק, גולדמן, סגוב, פישמן, שור, בקר ויורשס) אגודת "שוחרי שפת עבר" ליסוד בתי-ספר עבריים וב-1905 יסד את ביה"ס הראשון לפי שיטת "עברית בעברית" בהנהלת בנימין רבלסקי וגב' חריף . ב-1907 יסד בברוקטון (יחד עם מנדל ראשר, דוד ברקוביץ, אייזיק מזור, לואיס פרקינס, ש. פרנקלין, א. גולדברג, א. ליואי ומר שלנסקי) בי"ס עברי הקיים עד היום. היה ציר בועידות הציוניות בארה"ב ובקונגרס היהודי האמריקאי הראשון, היה שם חבר "בני ברית" ומשנדחתה הצעתו לחייב את החברים לשקול את השקל הציוני עזב אותם. ב-1924 השתתף ביסוד "ניו אינגלד ציון קומנוולת", סניף חברת "קהלות ציון" באמריקה לשם יסוד כפר גנים בארץ-ישראל לחברי האגודה (בית ו-5 דונם קרקע לגידול ירקות בהשקעת 2500 דולר) וקנו אדמה באזור ג' של הרצליה, ובגלל איחורים בקבלת הקושאנים נתעכבה עלית החבורה עד 1933.

בפורים תרצ"ג עלה ארצה עם אשתו וחלק ממשפחתו והתישב בתל-אביב, עסק במסחר באוטומובילים, בעזרה והדרכה מתנדבת לעולים מאמריקה ובפעילות ציונית וצבורית כללית בברית הציונים הכלליים, בבני ברית ובלשכת הבונים החפשים "ברקאי",

צאצאיו: בנימין (בני), נחמן (נייתן), מרדכי (מיירון) - שלשתם באמריקה; פייגה (פרנסיס) אשת צבי הלפרין, דוד (גויס מהארץ לצבא ארה"ב), רחל.

רחביה דוויק

נולד בטבריה, כ"ה חשון התרנ"ט, לאביו החכם יוסף חיים הכהן דוויק (מורה לערבית בבתי-הספר של הבארון ויק"א במושבות הגליל) ולאמו רבקה בת מאיר ניניו מטבריה. למד בתלמוד-תורה הספרדי ואח"כ בביה"ס של חברת כי"ח (אליאנס) בטבריה. גמר ב-1914 וחזר לבית הוריו במטולה, שם הורה אז אביו.

משפרצה מלחמת-העולם ב-1914 ואביו נלקח לשרת בצבא הטורקי מילא הוא את מקומו בהוראה בביה"ס במטולה. ב-1916 שוחרר אביו מהצבא בעד תשלום כופר והועבר עם המשפחה ליסוד המעלה ובנו רחביה עבד זמן-מה בחקלאות. בינתיים הגיע לגיל חובת הצבא וכדי להפטר ממנה הלך לעבוד בשרות משלחת מהנדסים גרמנים צבאיים ואזרחיים, שבאישור הממשלה הטורקית ובאספקתה מדדו ורשמו במפות את שטח בצות החולה לשם יבושן על-ידי משפחת סורסוק בתנאי זכיון, - ועובדי המדידות היו פטורים מהצבא. בשרות זה תרגמו הוא ויתר היהודים העובדים את הוראות המהנדסים הגרמנים שניתנו בצרפתית לעובדים הערבים, והיו שטים על פני החולה בדוברות גומא מכוסות קרשים ומונהגות במשוטי עץ ואף לנים בלילות באהלים במקומות העבודה.

(בעת נסיגת הטורקים והגרמנים מן הארץ נארזו המפות והתכניות בכפר טבחה, כדי לשלחם בסירת קיטור לצמח ומשם ברכבת לאיסטנבול, אך לפי השמועה נפלו הארגזים בידי ערביי הסביבה והללו השתמשו בניירות של המדידות, עמל שנים אחדות, לאריזת

מכולת, והמודדים הגרמנים, שאמרו לברוח דרך מטולה, נפלו ליד תל-חי בידי ערבים ששדדו מהם את כל רכושם ואף הבגדים מעליהם).

אחרי סיום המלחמה ניסה לעבוד במשרות שונות מחיפה עד קנטרה, נכנס ללמוד בבית-ספר לטלגרף של הממשלה הצבאית בחיפה, וכשגמר והוצעה לו משדה בקנטרה סירב לקבלה והתפטר.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 864). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/864