Volume 2

Page 879

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1926 עזב את "דבר" ויסד יחד עם א. שטיינמן את השבועון "כתובים" ובמשך שבע שנים היה אחד משני עורכיו, בתקופה זו פירסם שירים ומאמרים רבים ונלחם מלחמה ספרותית רבת תנופה למען סגנון שירי חדש בספרות העברית.

סגנונו השירי הצטיין בקצב המבטא הספרדי. הוא ריכז מסביב ל"כתובים" חבורת משוררים וסופרים צעירים. בשנת 1927 החל לעבוד במערכת "הארץ" כעורך המדור הספרותי ופירסם בו שירים ומאמרים לרוב. בשנת 1934 יסד את השבועון "טורים" שיצא לאור במשך שנתיים.

במשך זמן זה עבד בשביל התיאטרון העברי ותרגם הרבה מחזות ל"אהל", "הבימה" ועוד. וכן עסק בתרגומי שירה ופרוזה בשביל הוצאות ספרים שונות ושימש זמן רב כיועץ ספרותי ב"אהל".

במשך הזמן התקרב במובן רעיוני אל תנועת "השומר הצעיר" ובשנת 1938 התחיל לערוך את ה"דף לספרות" בשבועון "השומר הצעיר" שבו השתתפו רוב אנשי "טורים". שיתוף פעולה זה הביא לידי ייסודה של הוצאת "ספריית פועלים", שלכתחילה נתכוונה להוציא ספרים לעתים מזומנות, אך תוך כדי עבודה התפתחה והיתה להוצאת ספרים גדולה וסדירה.

בשנת 1944 עבר לעריכת המדור הספרותי בעתון היומי "משמר", שנוסד באותה שעה. משנת 1946 עורך את השבועון הספרותי "עתים", המופיע בשם חבורת סופרים פרוגרסיביים.

עורך ספרותי של "ספריית פועלים"; חבר "ועד הלשון" והועד המרכזי של אגודת הסופרים העברים בא"י.

ספריו: "דוי" ("הדים" - תרפ"ד) ; "לאבאאמא" ("הדים" - תרפ"ו); "בגלגל" ("דבר" תרפ"ז); "באלה היכלים" ("יחדיו" - תרפ"ט); "אבני-בוהו" ("יחדיו" - תרצ"ד); "שירי המפולת והפיוס" ("יחדיו" - ת"ש) ; "שירי הימים" - אנטלוגיה של שירים מתורגמים משירת עמים שונים ושירים משלו ("הקיבוץ המאוחד" - תש"ו); "על מלאת" ("ספרית פועלים" - תש"ז); "מיקי מהו"פואימה בחרוזים לילדים (הוצאת "לעם" ו"ספריית פועלים" - תש"ז).

תרגומים : "המלט" לשקספיר, שתי מהדורות (הוצאת "לעם" ו"ספריית פועלים"-תש"ו-מוצג ב"הבימה"); "המלך ליר" לשקספיר (מוצג ב"אהל"); "ייבגני אונייגין" לפושקין ("יחדיו"-תרצ"ג; מהדורה שנייה - "ספריית פועלים" - תרצ"ו) ; "רביזור" ו"שידוכין" לגוגול (הוצגו ב"הבימה"); "טרטיף" למולייר (הוצג ב"אהל"); "שלטון החושך" לטולסטוי (הוצג ב"אהל"); "היער" לאוסטרובסקי (הוצג ב"אהל"); "אופירה בגרוש" לברט ברכט (הוצג ב''אהל"): "חלום הגולם" ללייוויק (הוצג ב"הבימה"); "קרקע בתולה" לשולוחוב, "פואימה פדגוגית" למא

קאראנקו, "ז'ן שן" לפרישווין (כולם "ספריית פועלים") ; "מלט" לגלדקוב ("שטיבל"); "מסעי הצפרים" לק. דוידוב, פואימה של צפרי כנף ושפעת רינותיהם.

פסבדונימים: אשל, ספרא, לקוטאי ועוד.

אחיו - הסופר והמתימטיקאי דב שלונסקי ז"ל. אחיותיו: הקומפוזיטורית ורדינה שלונסקי, הזמרת יהודית שלונסקי. בן אחותו: הפסנתרן יהלי וגמן (בעל פרסי-הצטיינות בא"י ובחו"ל).

יסד בשנת תש"ו את המרכז לתרבות מתקדמת שתכליתו לגייס באומה ובישוב את כוחות היצירה והמחשבה לשם צירופה של העצמאות העברית לכלל התרבות הפרוגרסיבית בעולם.

השתתף כציר בקונגרס הציוני הכ"ב. הופיע לפני נציגי המדע והיצירה בשויץ והביא את דבר התרבות העברית החדשה בא"י.

ד"ר אברהם וינשל

בן ד"ר בנציון זאב וינשל וקרולינה (מבית לנדוי). נולד כ"ט כסלו תרנ"ד (27.12.1893) בכפר קירדמיר, פלך בקו קאוקאז. גמר גימנסיה ממשלתית בבקו ולמד משפטים באוביברסיטאות גרמניה (הידלברג, ברלין, טיבינגן) ושויצריה (ג'נבה, ציריך). עוד מילדותו הצטרף לתנועה הציונית והיה אחד מראשי הסתדרות התלמידים הציונים בבקו. בקיץ שנת תרס"ט (1909), עוד בהיותו צעיר בן 15 שנה, בקר יחד עם אביו ד"ר זאב וינשל (ז"ל) ואחיו יעקב ואליעזר (ז"ל)

בארץ ישראל במשך שלשה חדשים.

בשנת תרע"א היה נוכח בקונגרס הציוני העשירי בבזל והשתתף בועידת היסוד של הסתדרות הסטודנטים הציונים "החבר" והיה לאחד ממנהיגיה. בשנות תרע"ג-תרע"ד היה חבר מרכז "החבר" והשתתף במערכת של "הסטודנט העברי" (רוסית), שהיה מופיע בברלין. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר מגרמניה לשויצריה. בהיותו בג'נבה פרסם בשנת תרע"ה שורת הרצאות על "תיאוריה ופרקטיקה של הציונות"

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 879). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/879