Volume 2

Page 897

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במהרה בקרוב יעלה אף הוא עצמו עם כל ביתו להשתקע כאן. המצב שראה בחדרה אכולת הקדחת, שכל תושביה גרים ב"חאן", לא הרפה את רוחו. הוא השאיר את בנו הקטן בחדרה וכאן למד באותו חדר שבבנין ה"חאן" ששימש לארבעה שרותים ביחד: ביתתפלה, בית-ספר, מרפאה ובית-מרקחת, משרד הועד. בגלל הקדחת שתקפה את הנער הוכרח להחזירו לסובאלקי ובתרנ"ח הגיעתו הבשורה המדכאה על מות בנו בכורו בקדחת, אך כל זה לא רופף את קשריו עם הארץ. בתרס"ז שלח את בנו השני, צבי נחמיה , חזרה אל הארץ, וזה כבר התאקלם והיה לאחד מראשי המושבה ונשיא התאחדות האכרים.

הוא ביקר ארבע פעמים בארץ ובקיץ תרע"ד ביקר בפעם הרביעית לשם העברת משפחתו. חזר לסובאלקי לחסל את עסקיו על מנת להתישב על נחלתו בחדרה. והנה פרצה מלחמת-העולם הראשונה וחסמה את דרכו לארץ-ישראל. נפטר בסובאלקי, ו' אייר תרע"ו.

צאצאיו: נחמן שלמה, צבי נחמיה, יעקב.

ד"ר אריה בן-גפן (גפנוביץ)

נולד בקורסק, רוסיה, בשנת תרנ"ב (1892), לאביו יעקב גפנוביץ ולאמו לאה . קיבל חינוך מסורתי, גמר גימנסיה, למד רפואה באוניברסיטאות לייפציג, היידלברג ופרנקפורט, הוסמך לרפואה ב-1916 ועבד 4 שנים כרופא בגרמניה.

ב-1920 עלה ארצה ותוך עבודה רפואית רגילה התמסר לבסס בחקירה את הנחתו המוקדמת, שארץישראל היא ארץ-מרפא, חיפש מקום מתאים מבחינה אקלימית לריפוי חולי קצרת בפרט וחולי ריאה בכלל, ומצא את הסגולות הללו במושבת הבילויים גדרה. ב-1929 בנה בה את בית-החולים הראשון לחולי ריאה "בילו". משאישרו התוצאות הטובות את הנחתו בנה במושבה עוד שני בתי-הבראה, אחד לחולי קצרת ואחד למחלימים סתם. התמסר להפצת הדעה - בהסברה רפואית-מקצועית ובתעמולה עממית כאחת - כי גדרה היא כפר-מרפא. הודות לתעמולתו באו בעלי יזמה והשקיעו כספים ועבודה בהקמת בתי-הבראה נוספים וגם רופאים משך אל המושבה ולשם עזרה בסידור

ראשון מסר להם מדורשיו הקבועים עד שהתבססו, וכיום מגיע מספר הרופאים בגדרה למעלה מעשרה, ביניהם ידועי-שם מאירופה שהתמחו בריפוי חולי ריאה

וחולי קצרת. כן השתקעו במושבה משפחות של נגועים במחלות הללו, שלמדו מהנסיון שהישיבה בקביעות במקום הזה יפה לבריאותם. הודות להתישבות זו התרחב שטח הבנין של המושבה כלפי דרום על הגבעות בהמשך "רחוב הרי"מ פינס" והוא השקיע הרבה מרץ ועבודה ארגונית בסידור ההתישבות הזאת, בעזרה לרכישת הקרקעות ומכירתם למשתכנים.

נשא לאשה את לילי פרקר .

מתוך חיבתו הרבה לגדרה והוקרתו לזכר הבילויים מיסדי המושבה חיבר אופרה בשם "בית יעקב לכו ונלכה" - מוסיקה וטכסט מתוך שירי ביאליק - ובכך ניתנה דחיפה ליסוד "האופרה העברית העממית", ולאות תודה על פעילותו המסורה לטובת גדרה רשמוהו תושביה בספר הזהב של הקה"ק.

המרץ היוצר שלו לא הצטמצם בגדרה בלבד. נוסף לכך הגה רעיון בדבר יסוד עיר בת 50.000 נפש בדרום הארץ, עיבד בחישובים מפורטים את מקורות הפרנסה של תושבי עיר-העתיד הזאת ואת תכנית המימון להגשמת הרעיון על יסוד כלכלי בריא. את תכניתו-הצעתו זו פרסם בחוברת "תקציב ודרכי המימץ לבנין והקמת עיר ל-50 אלף נפש" ובספר "ערים ופרנסה" שהוציא בשנת תש"ו.

פרסם מאמרים על סגולותיה האקלימיות והרפואיות של גדרה בעתונות היומית ובירחון "הרפואה", השתתף ב"הרופא העברי" בניו-יורק ב-1936, וב-1929 פרסם ספר על "התינוק הבריא והחולה".

מכס קנטרוביץ

נולד בלונדון, ד' ניסן תרס"ט (26.3.1909), לאביו חיים (ממשפחה שבאה שמה ממזרח אירופה והמשיבה לשמור את מסורת ישראל) ולאמו חנה בת הירש יאסקולקה

ב-1919 עלה ארצה עם הוריו והתישבו בירושלים. כאן למד בבתי-ספר עבריים ובבית-הספר הממשלתי למשפט, השתלם באוניברסיטת לונדון ושם הוסמך

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 897). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/897