Volume 2

Page 900

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הגן במשפטים צבאיים רבים על יהודים שנאשמו בהשתייכות לארגוני המחתרת ובנשיאת נשק וכו' (משפט "21 נאסרי שוני" ועוד), וכתוצאה מהופעתו כסניגורם של אנשי המחתרת נפל חשד על כשרותו הפוליטית ובשנות 1944/45 נאסר פעמים לכמה חדשים. אך רדיפות אלה לא הפחידוהו ממילוי תפקידו באומץ ובכבוד.

בשנת תש"ו נשא לאשה את חסיה בת משה אריה כהנא (נכדת העסקן ר' אליהו אהרן כהנא) .

ביום 5.8.47 נעצר ונכלא יחד עם ראשי-העיריות העבריות ועסקני הצה"ר במדור "העצורים החשובים ביותר" במחנה לטרון ב' ושוחרר ביום 27.10.47.

כשנשאל בחקירה: "מה אתה מציע במקום חוקי חירום שנגדם הנך נלחם בעקשנות ?" - השיב: "תנו ליהודים רשיונות עליה ולא יהיה צורך בשום חוקי חירום". כל עורכי הדין בארץ ולמעשה הישוב כולו נלחמים נגד חוקים אלה המתכחשים לעקרונות החופש ומנוגדים למצפון האנושי.

יהושע גורדון

נולד בקובנה, ליטא, כ"ז אייר תרמ"ט (1889), לאביו אליעזר (סוחר, מ"בעלי המוסר") ומצד אמו ממשפחת ר' אליעזר רוקח מאמשטרדם ור' משה איסרלש (הרמ"א) מקראקוב. אחרי לימוד תורני בחדרים גמר את הגימנסיה בפטרבורג. הצטרף לתנועת הסוציאל-רבולוציונרים לשחרור רוסיה מהעריצות הצארית, נאסר בעת דיכוי המהפכה הרוסית ב-1905

וישב שלשה חדשים בכלא. יצא לגרמניה ולמד משפטים באוניברסיטאות ברלין, מינכן והיידלברג. השתלם בספרות ובאמנות, מוסיקה ותיאטרון, שיחק כמתנדב בתיאטרון של מכס ריינהארדט . הצטרף לתנועה הציונית והיה מארגן העבודה התרבותית בין הסטודנטים הלאומיים באוניברסיטאות גרמניה ושוייץ. היה יו"ר איגוד הסטודנטים היהודיים יוצאי מזרח-אירופה בגרמניה וב-1911 היה נשיא הקונגרס של הסטודנטים היהודים בציריך.

עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה יצא לארצותהברית, המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק והוסמך למדעי הרוח. גם כאן התמסר בכל המרץ לפעילות צבורית כחבר "פועלי ציון", חבר הועד הפועל של "איגוד הפועלים הלאומיים" (נציונלר) ארבייטר פרבאנד) וב-1917 גם נשיאו. בשנות 1916/17 היה חבר ועדת הארגון של הקונגרס היהודי האמריקאי. השתתף ביסוד השבועון "העברי" והירחון "התורן" ובעריכת העתון הספרותי האידי "ליטעראטור און לעבך. גם מאמנות התיאטרון לא הניח את ידו, ארגן וערך הצגות שונות באידית. השתתף ביסוד "מגן-דוד אדום" בניו-יורק והיה יושב-ראשו.

בסוף 1917 היה מנהל המשרד הניו-יורקי לארגון הגדוד העברי, ואח"כ התנדב אף הוא עצמו לגדוד ושרת בו בארץ בדרגת סרג'נט בשנות 1919/20. אחרי פירוק הגדור עבד בשרות ועד הצירים (אח"כ ההנהלה הציונית בשנות 1920/23) כמנהל לשכת העליה ביפו ותל-אביב, ובשנות 1923/26 כסגן מנהל מחלקת העליה בהנהלה הציונית.

כשהחל פנחס רוטנברג בהקמת תחנת-הכח על הירדן והירמוק מטעם חברת החשמל לארץ-ישראל וקבע לו לעיקרון, שהפועלים העובדים בהקמת המפעל צריכים לקבל את מיטב הטיפול באיכסון וכלכלה, שמירת הבריאות ושאר צרכי החיים ואף נחוץ לבער את קני המלריה מסביבתם, הזמין את יהושע גורדון לתפקיד זה והוא מילא אותו במסירות, בהבנה ובחיבה לאדם ולמפעל כאחד, והודות לכשרונותיו הארגוניים ולסגולותיו האישיות - אף בהצלחה.

משנגמרה העבודה בנהרים חזר לעבוד בשרות הסוכנות היהודית, תחילה כנציגה ומקשר בינה ובין שלטונות הצבא והמשטרה בחיפה (ובו בזמן היה שם חבר משפט השלום העברי), ומ-1931 ואילך עוזר ראשי במחלקה המדינית של הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים. הודות לידיעותיו הענפות בספרות ובאמנות ובכל יתר ענפי התרבות העברית והכללית ולסגולותיו האישיות הטובות הצליח להתחבב על כל הבאים אתו במגע, כיהודים כנכרים. והואיל ובתקופת השלטון הבריטי בארץ היה סידורם של הרבה ענינים תלוי במדה ידועה בהשפעה האישית של הפקידים, היתה הופעתו לעזר רב - כמובן עד כמה ש"הפוליטיקה הגבוהה" לא הפריעה, וגם לאנשים פרטיים עשה טובות רבות, מתוך נכונות טבעית לו לעזור לזולת, הן בהנהלת הסוכנות והן אצל גורמי חוץ. סגולותיו אלה, יחד עם המרץ והכושר הארגוני, עמדו לו בתפקיד האחראי ביותר שמילא בשנותיו האחרונות כמנהל עניני בטחון הישוב מטעם הנהלת הסוכנות היהודית ופעל רבות וגדולות לארגון חיל הנוטרים (משטרת הישובים העברים) בשנות המהומות 1939/38 וגם אחרי כן. שקד על שכלול יעילותו ואיכותו של חיל הנוטרים, על טובתם ועניניהם של הנוטרים, ועלה בידו להשיג יחס אוהד מצד ראשי המשטרה בארץ כלפי כח-בטחון זה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 900). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/900