Volume 2

Page 905

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במלחמת-העולם הראשונה נקלע לאפריקה המזרחית ועבד בניהול חשבונות. אחרי המלחמה חזר ארצה, פתח בית-מסחר למכולת ברחוב יפו בירושלים והיה סוכנה של חברת ליפטון למסחר-תה. רכש את הלקוחות האנגלים uאת אמונם וידידותם ובמקרים רבים עלה בידו להשתמש בקשריו לטובת הצבור והארץ.

היה חבר במועדון רוטארי בירושלים ובנאי חפשי בלשכה הסקוטית. ביתו היה פתוח לאורחים ובו נפגשו יחד יהודים וערבים ואנגלים.

געגועיו למושבת מולדתו גברו על הצלחותיו המסחריות והחברתיות בעיר. חזר לראשון לציון והתמסר למשקו ובשנות תרצ"ט - ת"ש היה חבר הועד החקלאי.

נרצח בשעת עבודה בפרדסו בידי שודדים ערבים ביום ז' ניסן תש"ג (12.4.1943) ונקבר בראשון לציון. צאצאיו: שולמית אשת ד"ר אליקום אוסטאשינסקי (ראש המועצה המקומית ראשון לציון), עליזה, יוסף.

משה נטע לוי

נולד בבריסק דליטה, פלך גרודנה, א' ניסן תרכ"ב (5.4.1862), לאביו יהודה ליב , סוחר בעורות ויצרן נעלים.

בתרכ"ח עלה אביו ארצה והוא נשאר עוד בבריסק ולמד ב"חדר". בתר"ל. שלחוהו בן 8 אל אביו. כאן המשיך ללמוד ב"חדר" ואח"כ לימדו אביו את מלאכת הסנדלרות ומסחר בעורות. בתרמ"ה יצא לעבוד בפרדס של שרה איטה פלמן ממזריטש בסומל (כיום בשטח תל-אביב ליד קצה רחוב ארלוזורוב, במקום הנקרא בתכנית העיר בשם רחוב הפרדס), ועבד שם שנים אחדות. אח"כ עבר ליפו והיה מבוניה הראשונים של שכונת נוה שלום, התישב והמשיך לעבוד במקצועו.

כשהחל ר' משה בצלאל טודרוסוביץ בפעולה למען יסוד תלמוד תורה בנוה שלום, פנה בדבריו אל כל איש ואיש ובדרך כלל הסכימו לו אך לא הזדרזו ביותר לעזור. כשפנה אל יהודי פשוט זה בשאלה, אם יש צורך בתלמוד-תורה בנוה שלום, השיב האיש לא

בדיבורים אלא בנפוליון-זהב שהוציא מכיסו ותרם מיד לצרכי הבנין. תשובה נצחת זו היתה אז למופת, חיזקה את ידי ר' משה בצלאל וחבריו ונתנה דחיפה להמשיך באוסף תרומות להקמת המוסד החינוכי הראשון ביפו. כשנבנו הבתים הראשונים בכפר-סבא והחל בה ישוב קבוע עבר שמה ופתח את חנות-המכולת הראשונה במושבה החדשה.

במלחמת-העולם הראשונה סיפק מספוא לבהמות וצרכי מזון לצבא הטורקי. נשא את חלקו בסבלות ראשוני המושבה, השתתף בקימומה אחרי שני החורבנות (במלחמה ובמהומות מאי 1921), היה במשך כמה שנים מוכתר וחבר ועד המושבה. השתתף בהקמת מוסדות הצבור וביחוד ביזמה ובפעולה למען בנין בית-הכנסת. נפטר בכפר-סבא, י"ג אייר תרצ"ה.

הרב ד"ר יעקב נאכט

נולד ביאסי (רומניה), י' טבת תרל"ג, לאביו ר' שלמה הכהן (ממשפחת נאכט שבערים בוצ'אץ' ופודהייאץ בגליציה, בא בילדותו עם הוריו ליאסי), מראשוני חסידי ר' ישראל מריז'ין , ולאמו יוטא פייגה בת ר' אברהם שו''ב (היה בתחילה סוחר אך כשנתקבל ר' אברהם יהושע הרש מאפטא לרב ביאסי, גזר עליו ללמוד שחיטה ולהיות שו''ב בשבילו, ומאז נעשה שו"ב). למד בחדרים אצל טובי המלמדים, ואח"כ בסיגט (אז בהונגריה) בישיבת ר' חנניה יום-טוב ליפא טייטלבוים . אך הלימוד שם היה אטי ומועט בעיניו וחזר הביתה ללמוד בבית-המדרש ובן י"ד סיים את הש"ס בפעם הראשונה. כשגדל יצא לגרמניה ללמוד תורה ולהשתלם במדעים. למד אצל גדולי הדור בקהלת האלברשטאדט , ואח"כ באוניברסיטת ברלין, הוסמך בתואר דוקטור לפילוסופיה ב-1893 וחזר ליאסי. משהופיע "מדינת היהודים" של הרצל נספח מיד לציונות המדינית ונלחם בדיבור ובכתב במתבוללים ובמתנגדי הציונות. בתרנ"ח השתתף בקביעות בשבועון העברי "תלפיות" של אלעזר רוקח מירושלים, שפעל אז למען הרעיון הציוני ברומניה.

בשנת 1902 נשא לאשה את שרה בת צבי מהרר מלבוב, נכד הרב צבי ויטמיר.

בשנות 1901-19 היה רב בפוקשאני, שם פעל למען חיזוק הדת, שמירת שבת וחינוך עברי ומסורתי, בקהלתו בפרט ובערי מולדבה בכלל; הואיל ובתיהספר היהודיים נתמכו על-ידי חברת כי"ח ומנהליהם התנגדו לעברית מתוך נטיות להתבוללות, נסע לפאריס והביא מכתב מאת נרסיס לוון ראש כי"ח, ואז נכנעו המנהלים לדרישתו, ובעיר פאטרה אף הונהג לימוד תולדות ישראל בעברית על-ידי הסופר מ. מבשן. כן הנהיג בפוקשאני שיעורי תלמוד לגימנזיסטים ואף השיג להם שחרור מכתיבה בשבת.

בימי המלחמה העולמית הראשונה, כשנאסרה השחיטה היהודית ע"י הגרמנים השתדל והצליח להתירה, טפל במסירות בשבויים היהודים שהתרכזו אז ברומניה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 905). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/905