Volume 2

Page 921

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בירושלים. בנותיו: רבקה (ז"ל), רחל לאניאדו, שולמית אשת יצחק מונין.

יצחק ברוידס

נולד בוילנה, בשנת תרל"ט (1879), לאביו ר' מנחם מאיר (מגזע הגר"א) ולאמו חיה מינה (ממשפחת ר' שמואל , הרב האחרון שהיה לקהלת וילנה). למד בחדרים ובבית-המדרש, ועוד מילדותו קירב אותו אביו

לתנועת חיבת ציון והיה לוקחו עמו לאספות החובבים בבית הרש"י פין. ב-1899 הצטרף לקבוצת הפעילים בהפצת המניות של אוצר התישבות היהודים ונבחר לחבר ל"לשכת סופרים" ביחד עם נ. ל. נוביפלאנט (תרגם את "הציונות" של ד"ר י. ספיר לעברית) ד"ר קנופינג, דוד נוטיק, חיים טבריס וד. גרשטר לשם איסוף חומר ספרותי לקראת הכינוס הציוני בוילנה. יסד יחד עם מרדכי שערל וחייקל לונסקי (הספרן במשך עשרות שנים עד לכיבוש הנאצי, שבו נספה, בספרית שטראשון בוילנה). את אגודת "התחיה" להפצת תורת אחד-העם בקרב הנוער ונבחר לנציגה בועד הציוני המרכזי בעיר. בהשתדלותו התמזגה עם אגודה זו "אגודת חובבי שפת עבר" שנוסדה על-ידי אריה פרלשטיין (שהיה אח"כ גיסו) ובכוחות משותפים פעלו למען הפצת התרבות העברית והציונות, יסדו ספריה והוא השתדל להקים לה סניף חשאי אף בישיבת ה"חפץ חיים" בראדין, אלא שהקשר נתגלה וסוכל בראשיתו. באותו הזמן המשיך ללמוד עם הפרושים בבית-המדרש הישן בוילנה, עד כי פעם הטיח דברים קשים כלפי הרב אליהו חיים מייזל, רבה של לודז, על פעולתו המזיקה לציונות, והפרושים שבבית-המדרש החרימוהו ורדפוהו. אז התמסר ללימודי חול ואחרי התכוננו במשך שנתים עמד בבחינה וקיבל תעודת בגרות של גימנסיה רוסית.

בהשפעת ה"אמת מארץ ישראל" של אחד-העם, שלפיה לא תוכל הארץ לפתור את בעית המצוקה היהודית בגולה, התקרב לחוגי ה"בונד" לשם עבודת ההווה, למען העתיד המזהיר ליהודים במקומות מושבם

בגלות אחרי שיעלה שחר החופש של המהפכה... והרצה בפני ההמונים המדוכאים לעודד את רוחם בתקוות המחר. פרעות 1905 איכזבוהו מהאמונה בעתיד אנושי ליהודים בגולה. אז הצטרף ל"פועלי ציון" ויסד קבוצה להגנה עצמית בשם "בר-כוכבא", שהיו ברשותה כ-40 אקדוחים והתאמנה במרתף בית-המדרש של איגוד הבורסקאים.

ב-1906 נשא לאישה את בתיה בת אורי יוסף פרלשטיין מוילנה. ניסה את מזלו בפרנסות שונות ולא הצליח. גם בעסקנות פועלית-ציונית צומצמו אפשרויותיו בגלל משטר-הדיכוי הצארי, ובהסכמת אשתו נסע ב-1912 ללמוד באוניברסיטת ברלין פילוסופיה וכלכלה מדינית. כשבא בפגרת הקיץ של שנת 1914 לבקר את משפחתו בוילנה פרצה מלחמת-העולם הראשונה והפסיקה את מהלך לימודיו.

בתקופת הכיבוש הגרמני ניצל משילוח לעבודתכפיה בזכות היותו נושא משרה דתית כדרשן בביתכנסת. ואכן הצליח בדרשה פתאומית שנשא ביום חג בבית-הכנסת הגדול לעורר את הקהל ליצור ועד (והוא בתוכו) לפעולה נגד הספסרות במצרכים ולהצלת דלת העם מרעב בתקופת המצוקה ההיא. אח"כ השתתף בהחיאת מפלגת "פועלי ציון", שהחלה בעיקר בפעולה תרבותית וניהל בה קורס בתולדות עם ישראל, ובאותו הזמן עסק בכתיבת מחזות באידית מההוי היהודי וכמה מהם הוצגו בתיאטרון.

משנכנס הצבא האדום לוילנה בסוף 1918 הוצעה לו משרה כעובד תרבותי ליהודים במרכז המפלגה הקומוניסטית ברוסיה, אך נמנע מקבלת ההצעה, וזמןמה אח"כ סופחה העיר לפולין. בינתים מצא ש"פועלי ציון", השמאילו ביותר והצטרף להסתדרות הציונים הכלליים. עזר לש. אנסקי ביסוד החברה ההיסטורית האתנוגרפיה היהודית, שימש כמנהל המחלקה לפולקלור ואסף קרוב לאלף שירים, פזמונים, בדיחות ומימרות מההוי היהודי. ב-1920 נבחר כחבר לועד הציוני העירוני. פעל בערי השדה למען הרשימה הציונית בעת הבחירות לסיים הפולני הראשון. יסד יחד עם חברו משה ליעב קואופרטיב לעליה לארץ-ישראל. הועמד בראש העתון "אידישע צייטונג" ואח"כ נתמנה מטעם מרכז הציונים הכלליים לעורך רשמי של העתון "אונזער פריינד" ונדון שלש פעמים למאסר בגלל מאמרים חריפים נגד השלטונות. נבחר לגזבר-הכבוד של איגוד הסופרים והעתונאים היהודים בוילנה. ב-1922 נבחר לסגן יו"ר ועד ההורים בגימנסיה העברית בוילנה, פעל רבות להעלאת רמת הלימודים בה וביזמתו יצאו ספרי-הלימוד הראשונים בעברית (בהיסטוריה כללית מאת ד"ר משה נדל ובמתימטיקה מאת ש. סטרנין וח. א. חזן ). ב-1923 נבחר לגזבר-הכבוד של המשרד הארצישראלי בוילנה ועשה למען עלית הקבוצות הראשונות של החלוצים - וכל הפעולות האלה עשה בהתנדבות ולא פעם הזניח את ענייני פרנסתו למען עסקי הצבור.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 921). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/921