Volume 2

Page 923

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(אגודה לשיווק פירות א"י) חדרה, החקלאי בע"מ והלואה וחסכון חדרה.

צאצאיו: יהודית אשת שמואל בן-צבי (חיפה), שמשון ז"ל (נספה באניה שטובעה בים התיכון, יחד עם 143 חיילים מתנדבים יהודים בני ארצנו בפעולות האויר בים התיכון, במלחמת-העולם השנית. בסוכות תש"ח הקימו על שמו את שכונת החיילים המשוחררים בחדרה. היה חלוץ ביה"ס החקלאי בפרדס חנה) ; יעל אשת דוד זגגי (קרית מוצקין).

עובדיה יטקובסקי

נולד בבריסק דליטא, פולין, בשנת תרל"ג (1873). לאביו זאב אריה (חוכר אחוזות, בן-תורה) ולאמו בתיה. למד תורה מפי מלמדים שהביא אביו לו ולאחיו הקטנים אל האחוזה בסביבת גרודנה. התבונן בילדותו בעבודות כל ענפי המשק של אביו (פלחה, גידול בקר, חלבנות, עופות, עצי פרי וכו') ולמד לעבוד ולאהוב את העבודה.

בתרמ"ד עלה ארצה עם הוריו ויתר ילדיהם (ששה היה מספרם), רכשו נחלה והתישבו בפתח תקוה. שלש שנים התגוררו במין אהל (תערובת של קרשים ושקים. מחוסר רשיון ממשלתי לבנות אפילו צריף הגון וראוי לדירה). סבלו רבות מתלאות מזג-האויר וממחלות הבליגו על הסכל ועבדו את נחלתם בשקידה. נתקבל

לעבודה בפרדסי הבארון בנימין רוטשילד והתמחה בכל ענפי המשק. בן 19 נתיתם מאביו והוא ואחיו הצעיר דב עמלו לפרנסת המשפחה. עבד עבודות-שכיר אצל אחרים ואף את משקו הוא לא הזניח.

נשא לאשה את שרה אסתר בת ר' שמואל יעקב רוזנצוייג (השוחט הראשון בפ"ת, שנרצח בידי ערבים שהשתוללו בחוצות המושבה), ומאז עמלו שניהם ושקדו לפתח את משקם והצליחו להביאו לדרגת משק למופת, שועד המושבה היה מפנה אליו את התיירים שיראו משק יפה באמת (שדות פלחה וכרמים מעובדים יפה. פרות גזעיות, סוסים ופרדות בריאים וחזקים וכו').

ביחוד הצטיין באומץ ובגבורה בהגנה על המושבה וברדיפה אחרי שוסים ושודדים ללמדם לקח, והערבים שניסו את מזלם בפגיעה בו הוכרחו להתחרט על מעשיהם. פעם, ב-1907 תקפו אותו שני בידואים רוכבסוסים בשובו בערב על חמורו מכרמו שבאדמת "מזכרת הרצל" והחלו מכים אותו באלות על ראשו. תוך מאבק הוציא מידו של האחד את אלתו, הניס במכותיו את שניהם, הזעיק את צעירי המושבה, רדפו אחריהם עד שהשיגום ליד באר יעקב והביאום אל המושבה ולימדום לקח שלא ישכחוהו. ופעם תקפוהו ערבים על אדמת יהודיה (כיום בשטח כפר גנים) בדרכו לעבודה בנחלתו, בטענה שאין שם דרך. מוכה ופצוע חזר אל המושבה הזעיק את צעיריה ויצאו אל חוסמי הדרך, השיבו להם מכות לרוב, נטלו מהם את כלי העבודה ורתמות הסוסים לערבון והכריחום לחתום על תעודה המודה בזכות המעבר של היהודים בדרך ההיא. ביציאה לשמירה ולהגנה היה תמיד בין הראשונים למופת ממריץ ומעודד לאחרים.

נפטר בפתח תקוה, א' אדר א' תרצ"ח, וכעבור שנה נפטרה גם רעיתו ביום כ"ה אדר תרצ"ט.

צאצאיו: לאה, אריה, שמואל, מלכה ז"ל, נחמה אשת יהודה וולקוביצקי, רחל אשת שמואל הרלינג. דוד.

שמואל שולמן

נולד בטימקוביץ פלך מינסק (רוסיה הלבנה), בשנת תר"ג (1843), לאביו הרב אריה ליב , רבה של הקהלה. בן 7 עלה ארצה בשנת תר"י עם זקנו, הרב אריה ליב מאניס , שהתישב בצפת. למד בישיבות. נשא לאשה את גיטל בת ר' משולם פייבוש הלוי הורביץ מזבוריש (ממשפחת השל"ה הקדוש), והתישב בטבריה.

כשנוסדו המושבות הראשונות בארץ על קרקעות שנקנו בכסף מלא ובסיבוכים קשים כדרך סדרי קניות קרקע במשטר הטורקי, עלה בדעתו רעיון, שאפשר להושיב יהודים רבים על הקרקע בדרך נוחה יותר על אדמת הג'יפטליק (אדמת הממשלה בעמק הירדן), שכן מעונינת הממשלה שאדמתה לא תהיה שוממה, ואם יהא צורך לקבל לשם כך את הנתינות הטורקית כדאי הדבר למען מצות ישוב ארץ-ישראל והשתרשות בה לדורות.

בחורף תרל"א נענה לקריאת ר' שמעון ברמן, השתתף ביסוד חברת ישוב ארץ הקדושה בטבריה ונבחר למזכירה. אגודה זו לא זכתה להישגים ממשיים ורוב חבריה גנזו את שאיפתם לעתיד, אך ר' שמואל לא ויתר, וכשנוסדה בתרמ"ב ביפו חברת "ועד חלוצי יסוד המעלה" שיסדה את ראשון לציון, שימש גם בה כמזכיר.

הוא בא בדברים עם אישים נכבדים ובעלי השפעה, כבש לו דרך אל הפחה הירושלמי, אל הוואלי מושל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 923). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/923