Volume 2

Page 924

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פלך דמשק, ואף אל הממשלה המרכזית באיסטמבול ובסוף אל השולטן בעצמו ובכבודו, ואם כי נתקל בדרכיו בקשיים רבים הצליח בכח להט הרצון והאמונה להניע שרים יהודים להמליץ עליו ומושלים נכרים להאזין לדבריו ולהתחשב בהם ברצינות. סוף-סוף השיג בשנת תרמ"ו דבר-מלכות (פירמאן) מאת השולטן, שאם תהיינה יחד חמש-מאות משפחות של עובדיאדמה, תינתן להם אדמה ממשלתית בחנם בגוש אחד. - 300-200 דונם למשפחה - בהנחות ממס הקרקע והיבול.

לשם ריכוז 500 משפחות להתנחלות עשה תעמולה רבה בעל-פה, בארץ ובחו"ל, ובספר "ארץ חמדה" שפרסם ובמאמרים רבים בעתוני הארץ וחו"ל ופנה במכתבים אל חברות יהודיות גדולות בחו"ל (חובבציון, כי"ח ועוד), ובינתים חי חיי מחסור ודחקות והתמסר כליל לפעולה למען הגשמת רעיונו.

בחשון תרנ"ז יסד למטרה זו בצפת אגודה בשם "בני ציון" במטרה להושיב 100 משפחות על הקרקע. עשה לה פרסום רב בספרים ובעתונים, אסף חברים ונבחר לנשיא החברה, לסגנו: שמחה וועקסלער, למזכיר: שמחה שולמן ולחברי הועד: בריבי, אליהו גאטבעטער, טאף ברא, מיכל פרידמן, ישראל מורשה חיים שמחה שפירא (מגזע צבי), יוסף הרש גייגער ואהרן הערליך.

לשם זה הוחלט להוציא 32500 מניות בנות 20 פראנק כל אחת, בס"ה 650,000 פראנק, יגרילו בין המתישבים ו-100 איש יזכו כל אחד ב-6500 פראנק לשם הוצאות ההתישבות (1000 פראנק בעד קרקע, 1000 לנטיעת עצי פרי - תפוחי זהב, אתרוגים ולימונים, על שטח של 30 דונם. ועל שטח נוסף של 30 דונם יטעו גפנים ועצי פר שונים).

נסע לרומניה וגם שם עשה תעמולה רבה ואף השיג רשימות של אנשים מערי רומניה הרוצים להתנחל בארץ-ישראל. ושוב נדד בכל הארץ ושהה למטרה זו בירושלים שנה וחצי. אך כל עמלו ומאמציו לא הועילו לרכז את המספר הדרוש ולהביא את רעיונו הגדול לידי הגשמה.

נפטר בטבריה, ט"ז תשרי תרס"א.

צאצאיו מאשתו הראשונה: פנחס . מאשתו השניה תמר בת ר' יעקב מקונייר: חיים אייזיק. מאשתו השלישית רייזל בת ר' יוסף פינק (מגזע האדמו"רים בגליציה): מרים אשת ר' חיים אהרן גולדנבוים, שרה אשת הרב אנשיל וואקסמאן.

הרב בן-ציון בלויגרונד

נולד בעיירה לימאנוב, ליד נובי סונץ' (צאנז) גליציה המערבית, בשנת תרמ"ז (1887), לאביו ר' בנימין (חסיד, סוחר) ולאמו חנה לאה בת אלכסנדר זוסיא מאושווינצ'ים. קיבל חינוך תורני-חסידי בחדרים ובבית-המדרש. נשא אשה ועסק במסחר וקבע עתים לתורה.

בתרע"ג עלה ארצה עם משפחתו בשליחות ראשי כולל גליציה והיה ממונה הכולל בצפת. עסק בעניני צבור כאחד הגבאים המנהלים של ישיבת "בית חתם סופר" והת"ת שלידה, מפעילי חברה קדישא וגבאי בבית המדרש של חסידי צאנז. גידל בנים ובנות שהשתרשו בחיי הארץ והשתדל למען קיום שרידי הישוב היהודי בצפת בשנות הירידה.

נפטר בצפת, כ"ח חשון תש"א.

צאצאיו: חנה אשת אברהם קודזידלו (פתח תקוה) בנימין אלכסנדר זוסיא, יהודית אשת אריה ויצנר

(נתניה), שושנה אשת דב גייגר, ישראל (שוחט באבן יהודה), אלישבע אשת אהרן דוד שטרנגלאז, אשר.

מיכאל ארליך

נולד בז' ניסן תרל"ט (2 לאפריל 1879) במושבה היהודית נהר-טוב שבפלך חרסון (אוקראינה). לאביו חיים יצחק (אכר, דור שלישי לאכרים, למדן וחסיד ליובאביצ'י מובהק וראש המושבה הנ"ל במשך כמה שנים), ולאמו פנינה (פרל) בת בנימין רבינוביץ מניקולייב.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 924). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/924