Volume 2

Page 925

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

התחנך ב"חדר" ואח"כ למד ב"ישיבה" במושבה דוברויה, פלך חרסון. בן י"ד היה, כשיצא ברגל דרך יערות, מרחק שלש מאות קילומטר - לליובאביץ, ושם למד ב"ישיבה" תלמוד ונושאי כליו.

בתרנ"ט נשא לאשה את חיה הדסה בת אברהם פייקין, מהמושבה רומנובקה, פלך חרסון.

עוד בגיל צעיר פעל כ"חובב ציון", ואח"כ כשנוסדה ההסתדרות הציונית ארגן בין בני המושבות היהודיות באוקראינה אגודות ציוניות. עסק בקבלנות בנין וסלילת מסלות ברזל. ב-1904 עמד בראש ההגנה במושבה רומנובקה והצליח הרבה בפעולתו.

לארץ ישראל עלה בפסח תרס"ה (1905), ובמשך זמן-מה עבד ביפו בבית חרושת שטיין ביציקה, אח"כ עבר לבירות, ושם עבד בצביעה. ניהל את לשכת העבודה של חו"צ, שלא על מנת לקבל פרס. שם הקים גם בית עם, סדר הצגות, הרצאות ונשפים.

עם יסוד תל-אביב היה מראשוני הקבלנים ובנה בה בנינים רבים, וגם בנה בשאר נקודות הארץ בדגניה, חדרה, אילת השחר וכו'. חינך בנאים רבים.

בתל-אביב נבחר לחבר הועד במרכז בעלי מלאכה, ופעל רבות לטובת בעלי המלאכה. במלחמת העולם הראשונה עלה בידו להשיג עבודות מאת הממשלה התורכית בבאר שבע ובגולן, ובעבודות אלו העסיק מאות פועלים עברים מחוסרי עבודה. השתתף הרבה בסדור היציאה מתל אביב בשעת הגרוש. בהיותו בטבריה עזר הרבה לגולי תל-אביב ויפו, ובספר זכרונות מהתקופה הזו "במאסר ובגולה" מאת ציגל (כיום לבני) מציינים אותו לשבח על פעולותיו החשובות לטובת אסירי ג'מל פחה ועל מסרו את נפשו ממש בשביל הנאסרים.

אחרי מלחמת העולם הראשונה התעסק בתל-אביב בקבלנות והקים בעיר בנינים רבים. היה ממיסדי "בנק למלאכה" ולטובתו פעל בלונדון ובפריז. ארגן סניפים רבים להסתדרות בעלי-מלאכה בנקודות ישוב שונות בארץ, כן טיפל בשכון בעלי-מלאכה.

כשנוסדה המועצה הראשונה של עירית תל-אביב, היה חבר המועצה כב"כ בעלי מלאכה.

כקבלן בנין השתדל לשכלל את הבניה וגם למצוא צורות בנין שונות, המוזילות את הבניה. המציא מכונה לעשות קירות מקש וקנה, ובנה חדר לדוגמא מהחומר הזה באילת-השחר, ואח"כ הקים בשכונת מונטיפיורי בנין בעל שתי קומות מחומר זה.

בתערוכה הראשונה בארץ ישראל הציג בית על עמוד אחד במרכזו, שאפשר היה להפנותו לכל צד שרוצים, והמציא עוד המצאות בנין שונות.

פרסם מאמרים רבים בשאלת בעלי מלאכה בעתון "המלאכה" ובעתונים יומיים.

נפטר ביום כ"א תמוז תש"ה ונקבר בבית העלמין הישן בתל אביב.

צאצאיו: בתיה, חבצלת, אבנר, עליזה, ברוריה אשת אברהם בלאט, עזריהו.

אהרן שאול שור

נולד באורשה, פלך מוהילב (רוסיה הלבנה), ב' טבת תרל"ד (1873), לאביו הרב ר' אליעזר (ראש הישיבה בעיר) ולאמו רחל בת שאול חוטומסקי מעיר הפלך מוהילב. קיבל חינוך תורני ועוד בילדותו נתגלה בו כשרון לציור אמנותי וציוריו נתפרסמו בעיר ובסביבה. אנשים משכילים ומביני-דבר יעצו לאביו שישלח אותו ללמוד בבית-הספר לאמנות ולפתח את כשרונו. אביו סירב בהחלט שיעזוב את לימודי התורה וילך ללמוד אצל גויים. אך הכשרון דחף אותו להאבק ולצאת למרחב אף בלי הסכמת ההורים ובלי תמיכתם. למד בבית-ספר לציור בוילנה ואח"כ באקדמיות לאמנות בוינה ובברלין, שם גמר את לימודיו יחד עם האמנים

היהודים הנודעים יהודה אפשטיין, אליעזר קרסטין והרמן שטרוק . בוינה הצטרף לאגודת הסטודנטים הציונים ובעברו לברלין, המשיך להשתייך לחוגים הציונים שבין הסטודנטים יוצאי רוסיה: הד"ר ויצמן, ל. מוצקין וכו'. הוכר כאמן מחונן וכשתים עשרה שנה היה סגן מנהל המוזיאון האמנותי המלכותי בברלין. היה מומחה לציור על שן הפיל (מיניאטורות חרסינה, תחריטי מתכת וכו').

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 925). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/925