Volume 2

Page 934

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פעיל באגודת "עבריה" ובעת למדו בקניגסברג היה יושב ראשה.

בר"ח אייר תרס"ח נשא לאשה את שרה בת הרב חיים זאב קריגר (רבה של העיירה שפיזישוק, פלך קובנה), אחות הד"ר משה קריגר מתל-אביב.

עלה ארצה בשנת תרס"ח והצטרף להנהגת מפלגת "הפועל הצעיר" (כחבר הועד הפועל שלה) בענינים כלליים של היישוב וציבור הפועלים, אך בעיקר התמסר לשכלול החקלאות לפי הישגי המדע. יסד את המשק המעורב בחוות בן-שמן וחולדה וניהל אותן בשנות 18 / 1909 והדריך את הפועלים בעבודה. יסד את משק-העופות הנסיוני הראשון, עשה נסיונות בהכלאת הבקר ובהתאמת הגזעים השונים לצרכי המשק בארץ, היה יועץ ראשי במשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית להתישבות חקלאית, יסד את הקבוצה הקבלנית הראשונה להכשרה בבן-שמן, חולדה ובאר טוביה והנהיג יחד עם המושבה הגרמנית וילהלמה את הפר האוסטפריזי, המקובל כעת בכל משקי החלב. כתב מאמרים על נושאים כלליים וחקלאיים ב"הפועל הצעיר" ובעתונים אחרים ויסד את הספריה החקלאית "בכפר".

בפעולותיו אלה דינך והכשיר דור של חקלאים בני העליה השניה וילידי הארץ לבנין המשק העברי.

השתתף כמעט בכל הקונגרסים הציוניים והשמיע את דבריו בעיקר בשאלות ההתישבות. השתתף ביסוד הועד הזמני ליהודי א"י עם ד"ר י. טהון וי. שפרינצק . במלחמת-העולם הראשונה השתדל לשמור על הקיים בהישגי החקלאות העברית בשטחים שנמסרו לניהולו ופעל כחבר מרכז המורים, היה חבר ועד הצירים ואחרי המלחמה, בראשית 1919, השתתף עם אהרן אהרנסון במשלחת מטעם המפקדה העליונה של צבא הכיבוש הבריטי לסיור מדעי של הנגב. אח"כ היה חבר המשלחת הציונית ללונדון ולפאריס בזמן המו"מ על המנדט ב-1919. מאז מילא תפקידים שונים בהנהגת מפלגתו והסתדרות העובדים ובעיקר בפיתוח החינוך החקלאי והמשק. היה מחבר המפתח להתישבות החקלאית, יו"ר הועד המפקח למוסדות חינוך של ויצ"ו, מיסד התחנה לחקר החקלאות, וממיסדי המכון ללימודי החקלאות

ברחובות מטעם האוניברסיטה העברית על שם אהרן אהרנסון והנו מנהלם של מוסדות אלה ופרופסור לכלכלת המשק באוניברסיטה העברית וראש המחלקה לכלכלת המשק. חבר המועצה החקלאית של הממשלה, חבר המועצה למחקר מדעי ותעשיתי של הממשלה בשיתוף עם האוניברסיטה העברית. חבר הדירקטוריון של הקה"ק, יו"ר ועדת השמות שעל-יד הקה"ק, יו"ר הקוראטוריון של קרן י. ל. גולדברג, יו"ר ועדת הנאמנים של קרן אפשטיין לסטיפנדיות ללומדי חקלאות, חבר מערכת הוצאת הספרים "עם עובד".

ערך נסיעות מחקר ממושכות בארצות-הברית ובקנדה, בצרפת ובאנגליה, בארצות הסקנדינביות ובהולנד ושוב באנגליה. השתתף בועידה בינלאומית לכלכלת המשק (אנגליה 1936) ובועידה לפיתוח חקלאי של המזרח התיכון (קאהיר 1944) ; חבר המערכת של ירחון האימפריה הבריטית לחקלאות נסיונית וחבר קורספונדנט למכון לחקירת כלכלת המשק החקלאי שליד אוניברסיטת אוכספורד.

פרסם מאמרים ב"הדור" של פרישמן, "המעורר". "הצפירה", "השילוח", "העולם", "הדים", "מעברות", "אחדות העבודה", "הפועל הצעיר" (היה עוזרו הקבוע). "דבר", "הארץ", "רביבים" (פס. י. אבויה); מאמרים פובליציסטיים ומסות (בחתימת "א. ציוני") שעומדים להופיע במכונס בהוצאת "עם עובד" בששה ספרים : א) בחינות, ב) ספירות, ג) אשמורות, ד) מחיצות, ה) שדות רחוקים, ו) אספקלריות; מסות על התישבות חקלאית, שכונסו והופיעו בספרים: א) "בדרך" (1918). שתי מהדורות, ב) "מדות" (1924), ג) "מפתח להתישבות חקלאית לאזורי הארץ השונים (1929), ד) עשר שנות חקלאות (בארץ (יצא באנגלית, פילאדלפיה 1932): מחקרים בכלכלה יחקלאית בעברית ובאנגלית: א) המעברות מחקלאות פרימיטיבית לחקלאות מודרנית בא"י (1925). ב) הקבוצות בהתישבות העברית בארץ (1927), ג) המשק המעורב המתוכן בארץ (1928) ד) תעשית החלב כבסיס להתישבות בארץ (1928), ה) משק הפלח (1930), ו) המעברות לתעשית חלב בארץ (1930), ז) תיכון רציונלי של ההתישבות החקלאית בארץ (1935), ח) תיכון החקלאות בארץ (1938), ט) הרחבת התוצרת החקלאית: א. גידולי שמן, ב. דגנים. ג. הדרים (1945), י) אפשרויות ההתישבות החקלאית בעתיד הקרוב (1945).

לאות הכרה לשרותיו לטובת החקלאות בארץ כיבדתו הממשלה בתואר M.B.E. (חבר האימפריה הבריטית).

צאצאיו: צפרירה (מוסמכת למדעי הגיאולוגיה של האוניברסיטה בג'ניבה, וד"ר לביוכימיה מטעם האוניברסיטה העברית. עובדת במחלקה לפתולוגיה של התחנה בחקירת המחלות הנגרמות ע"י בקטריות), בנימין (מוסמך האוניברסיטה העברית לביוכימיה וד"ר לבקטריולוגיה. עובד במכון זיו, פרסם כמה מחקרים על החי שגילה בים המלח), רות.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 934). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/934