Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 939

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתיקונים בתכנית בית-הספר הכללי ומתוה דרכים לחינוך האזרח הציוני בעתיד. דן בעניני השעה והנצח בישוב ובציונות מתוך גישה על-מפלגתית ולהט של חיבה לכל קניני האומה ולכל הטוב והחיובי בכל הסיעות והמפלגות.

משנת תרצ"ג עד תרצ"ו הוא עורך את "בוסתנאי לנוער", שבועון לילדים ע"י "בוסתנאי", השבועון של התאחדות האברים בארץ ישראל. הכניס הרבה חידושים בעריכת עתון לילדים, המיוסדים על הכרת נפש הילד בארצנו ותביעותיה וצרכיה. בעת ובעונה אחת שמש ראש ועדת-התרבות הבין-מושבתית שליד התאחדות האכרים וחבר מערכת "הבוקר". במשך זמןמה שימש עורכו הספרותי של "הבוקר".

בשנת תש"ג נתמנה לעורך ה שבועון לילדים "הבוקר לילדים", הוצאת "הבוקר" היומי. גם כאן הכניס גישות חדשות וחידושים בעריכה, ורבים הם ההולכים בדרכיו. כמו-כן פרסם על דפיו עשרות ספורים ואגדות לילדים, משופעים בדמיון עשיר ובהומור ובעלילות מרתקות. במשך כשנתים ערך את "ספרית ראשונים" ע"י התאחדות בני הישוב באי'י בהנהלת דוד תדהר, שהוציאה 17 חוברות מלאות ענין על ראשוני הישוב; רובן הגדול של החוברות נכתב על ידו, כמו-כן ערך והשתתף בעריכתם של ספרים והוצאות פריודיות.

השתתף במשך שנות עבודתו הספרותית בכתבי-עת שונים: "הפועל הצעיר", "השלוח", "החיים" (בעריכת פסח גינזבורג ז"ל), "הארץ", "דואר היום" (בעריכת ד"ר ש. פרלמן), "בוסתנאי", "הבוקר", "מאזנים", "גזית", "ביתר" (ירחון, בעריכת פרופ י. קלוזנר) "התקופה" "העולם", "הדואר" (מאמריקה) - ועוד ועוד. עד עתה הופיעו מכתביו הספרים האלה: "ספורים" (הוצאת "מצפה", תל-אביב); "מפנקסו של מורה" (הוצאת "ארץ", ת"א) ; "חומת אגריפס" (הוצאת "שטיבל" ת"א): "הקנאים הצעירים" (2 חלקים); "במבוכה": "ירושלים בלהבות" ; "מות גבויים"; "בין חיתו אדם": "בלב ים" ; "הפדות" ; "אל המלוכה" (2 חלקים); "טירת כסף" (כולם בהוצאת "יזרעאל", ת"א); "בעלי הנאה" ; "בלהט קדם" (על-ידי הועדה להוצאת כתבי יעקב חורגין, בהנהלת דוד תדהר, ת"א). כמו-כן הופיעו ספורים בודדים משלו בחוברות בהוצאות שונות ("ספריה קטנה" ; ספרית "נצר"; "ספרון" ועוד). הרבה מכתביו נתרגמו ללשונות שונות - לאירית, הונגרית. איטלקית, ספרדית, אנגלית וצרפתית.

במיוחד נתחבבו על הקוראים הצעירים ספוריו ההיסטוריים לנוער, שהם מיוחדים במינם בספרות העברית ברעננות הלשון, בעלילה המרתקת ובחדירה לתקופות הקדומות. רבבות ילדים עברים שאבו מן הספרים האלה גאוה לאומית ושמחת-אמונה בעתיד והלאומי.

גדליהו וילבושביץ

נולד א' אדר תרכ"ה (1865), באחוזה לוסוסנה. ליד גרודנה, לאביו זאב וילבושביץ (בעל אחוזות וטחנות קמח, הראשון שהכניס מכונות חדישות בענף זה במחוז. תלמיד חכם ובעל רגש דתי מפותח, מתלמידיו וממקורביו של ר' נחומצ'ה המפורסם ברוב צדקותיו. בן אחותו של ר' שמואל יוסף פין מוילנה מראשי חובבי ציון, עורך "הכרמל" ומחבר ה"אוצר". חותנו של ד"ר יוסף חזנוביץ מביאליסטוק אבי הרעיון והמעשה של יסוד בית-הספרים הלאומי בירושלים שנקרא בראשונה "בית נאמן" ו"גנזי יוסף" על שמו) ולאמו שרה בת משה רוזנצויג (ילידת קמיניץ-פודולסק, משכילה, בקיאה בשפות אירופיות ובספרותן, בעלת מרץ ואופי תקיף, שטפלה במיוחד בחנוך בניה ובנותיה ברוח ההשכלה).

למד בחדר ואח"כ בבית-ספר ריאלי בביאליסטוק והתחנך ברוח חיבת ציון פעילה בבית גיסו הד"ר חזנוביץ. בהשפעת ד"ר משה מינץ היה פעיל בארגון העליה לארץ-ישראל לפי תכנית רבת-היקף (שלא הוגשמה) של הציוני האנגלי סיר לורנס אוליפנט. בשנות 1884/88 למד בבית-הספר הטכני הגבוה בברלין שארלוטנבורג והוסמך למהנדס-מכונות. היה פעיל ב"בני משה" ובתנועת חובבי ציון.

בתרנ"ב נשא לאשה את צלה בת שרגא בורדו . מגרודנה, ומיד אחרי נשואיו עלה ארצה עם אשתו. היא חלתה בקדחת ונאלצה לעזוב את הארץ. היה הראשון למהנדסים המוסמכים היהודים בארץ. השתתף עם המהנדס ליאון שטיין ביסודו ובניהולו של ביתהחרושת למכונות ויציקה ל. שטיין ביפו, המפעל היהודי הראשון במקצוע זה בארץ. הכין את הציוד הראשון לקידוחי בארות יחד עם שטיין, קדח באר ארטיזיאנית ראשונה ברחובות וניהל שם את בנית הבתים הראשונים, חפר את הבאר המודרנית הראשונה בפתח תקוה והרכיב עליה את המשאבה המיכאנית (הראשונה במושבה), מדד בראשונה את קרקעות חדרה, עיבד תכנית להשקאת אדמת משמר הירדן במי הירדן.

כשהתקוה להבראת אשתו לא התגשמה הוכרח גם

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 939). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/939