Volume 2

Page 943

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

האמריקנית, שבראשה עמד הפרופ' פרידלנדר, יום קודם שאנשי המשלחת נרצחו בידי כנופיות סמוך לקאמיניץפודולסק. חלק מן החומר הועבר דרך רומניה למוסדות היהודים באמריקה, ושם נתפרסם). כן היה פעיל בימי הפעולה הציונית והתרבות העברית במחתרת, נאסר ושוחרר (בהשתדלות חבריו-לנוער, ציונים לשעבר, שעברו לשרות המשטר החדש ברוסיה, שעזרו לו גם לצאת בשנת 1919 מרוסיה לרומניה, בדרכו לא"י).

מרומניה הגיע, לאחר הרפתקאות רבות, בראש קבוצת חלוצים מאוקראינה ומקרים לקושטא, ולאחר שהותו בעיר זו ובמושבה "מסילה חדשה" הסמוכה לה. הגיע לארץ-ישראל בסוף 1920 (ערב חנוכה תרפ"א) באניה "אומבריה" יחד עם 700 עולים וחלוצים (עולי אניה זו חגגו בנשיאותו, בחנוכה תש"ו, את חג חציהיובל לעליתם בכנוס גדול בתל-אביב, שנהפך לחג העליה השלישית).

מזמן עליתו לא"י השתתף בקביעות בכמה מעתוני הארץ - תחילה ב"הפועל הצעיר", ואחר כך בעתון "הארץ" (שיצא לאור בירושלים בעריכת ל. יפה וד"ר ש. פרלמן ואחר כך, בתל-אביב, בעריכת ד"ר מ. גליקסון). בשנים 1923-1926 היה עוזר קבוע בשבועון "התור" (בעריכת הרב י. ל. פישמן בירושלים), בירחון "השלוח" (בעריכת ד"ר יוסף קלוזנר). באותן השנים היה עורך שבועון בירושלים "על המשמר", במה חפשית ואופוזיציונית, שהשתתפו בה טובי הסופרים והפובליציסטים, שדעתם לא היתה נוחה מן המשטר הקיים בציונות ובישוב וכן מגילויי ההתנכרות הראשונים להתחיבויותיה של ממשלת בריטניה לבית הלאומי העברי, ובהם: הפרופ' י. קלוזנר, ד"ר א. י. בראוור, א. י. שחראי, ש. טשרנוביץ, מרדכי בן הלל הכהן, א. המאירי, י. קרני, א. מ. ליפשיץ, ש. שווארץ, ד. קמחי, מ. כרמון ועוד. השבועון "על המשמר" היה העתון היחידי שהגיב בשעתו בצורה נמרצת ביותר על קריעת עבר-הירדן מגבולות הבית הלאומי העברי, והקדיש למאורע גליון גדול בהשתתפות סופרים ופובליציסטים חשובים (גליון זה הוא הזכר ההיסטורי היחידי לתגובת הישוב על קריעת מזרחה של א"י מגוף "המדינה היהודית בדרך").

בגלל המאמרים החריפים, שפירסם בעתונו על הד"ר יעקב די-האן, שקשר קשרים עם הפקידות הבריטית האנטי-יהודית בארץ והביא לפניהם את דיבת הישוב הציוני וכן פירסם מכתבי-פלסתר נגד הישוב בעתוני אנגליה והולאנד - הוא נתבע לדין על-ידי ד"ר די-האן ועל-ידי הנהלת השעורים הממשלתיים למשפט בירושלים (התביעה היתה על ניהול "הסתה" בין תלמידי השעורים למשפט שלא יבקרו בשעורי דיהאן. לאחר שכמה עורכי-דין התנדבו להגן על הנתבע, מטעמים לאומיים, בוטלו התביעות על-ידי התובעים). לאחר הרצח המסתורי של די-האן, נחקר יחד עם אחדים מחברי ה"הגנה" (מניה שוחט ועוד), ושוחרר מיד לאחר החקירה. פירסם אחר כך קובץ מאמרים ותעודות בשם "הקדוש די-האן".

השתתף בעשרות פסיבדונימום ברוב כתבי-העת בארץ ובחו"ל, וכן פירסם כמה וכמה עתוני-חג, גליונות חדפעמיים (בהם "לשבת", "משבת לשבת", "אורח לשבת", "עונג שבת" וכו'), וחוברות להומור ולסאטירה: "לעזאזל", "ים המלח", "פרה אדומה", "דחליל" ועוד. כן ערך לדפוס כמה ספרי יובל ("מבוקר עד ערב", ספר יובל למרדכי בן הלל הכהן ועוד).

מתרפ"ו ועד תרצ"ב היה חבר מערכת העתון היומי "הארץ" וערך מדורים שונים של העתון, וכן שימש שנים אחדות כעורך-לילה, היה פיליטוניסטן קבוע של עתון זה, בשמו המפורש ובכנויים "אזוב". "ר' טרפון", "אפרכסת", "רואה ואינו נראה", "בן עיר", "א. ניב" ועוד כנויים. מזכויותיו הפובליציסטיות הנועזות: היה הראשון, שלאחר "הספר הלבן" של פאספילד (1930) בדבר הפסקת העליה לא"י, פירסם מאמר ב"הארץ", שבו דרש לארגן עליה בלי רשיונות "בכל הדרכים''. עורך העתון נתבע מאת השלטונות למתן באורים למאמר. זו היתה, על כל פנים, הקריאה הגלויה הראשונה להעפלה בלא רשיונות. לחם גם שנים רבות בעתונות להשלטת ההמנון העברי "התקוה" והדגל הכחול-לבן העברי - בכל החוגים, גם אלה שבמשך תקופה מסוימת וותרו עליהם. מאמרו בשם "הצבע והקול", שפירסם בעתון "הארץ" לאחר הועידה הראשונה של הנוער העובד ההסתדרותי, עורר את אחד-העם, ביאליק ואחרים לצאת בקריאה גדולה ונרגשת בעתונות נגד הזלזול בהמנון ובדגל העברים.

משנת 1932 הוזמן על-ידי עירית תל-אביב לערוך את עתונה הרשמי ולטפל בעניני העתונות והפרסום שלה. מאז הוא עורך בקביעות את העתון "ידיעות עירית תל-אביב", את ספרי-השנה וכן את יתר דברי הפרסום של העיריה, וכן השלים את עריכת "ספר תלאביב" (ספר היובל של העיר) שנערך ברובו ע"י א. דרויאנוב. משמש מ-1932 ועד היום כמזכיר-כבוד ומרכז של ועדת-השמות העירוניות בתל-אביב. רוב שמות הרחובות, מאות במספר, שנקבעו לכל החלק הצפוני והמזרחי של העיר, על-ידי מועצת העיר, הוצעו על ידו. לפי הצעתו הונהגה בתל-אביב שיטת ה"קבוצות" לרחובות (מיון לפי קבוצות של דורות או אישים קרובים ברוח, כגון: מלכים, נביאים, משוררים, אמנים, פילוסופים וכו') שהכניסה סדר בקביעת הרחובות והקלה על האורינטאציה של הצבור בחיפוש רחוב. כן חוברו על ידו התקנות לקביעת שמות לרחובות בתלאביב, שאושרו על-ידי המועצה והפכו לחוק.

משמש כמנהל מהלקת הפרסים העירוניים של עירית ת"א לספרות ולאמנות (ספרות יפה וחכמת ישראל, תרגומי מופת, ספרות תורנית, מדעים מדויקים, מוסיקה, ציור, פיסול ועוד).

משמש גם כחבר-מרכז לועדת המונחים המוניציפאליים של ועד-הלשון העברית (לפי שעה אושרה על-ידי ועד הלשון ונתקבלה לשימוש רשימת מונחי בנין-עיר שהוצעו על-ידו).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 943). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/943