Volume 2

Page 951

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קירת האפשרויות בדבר הקמת מפעלי תעשיה בארץ ישראל, ופרסם ב"ייברייסקיה ז'יזן" מאמר יסודי על מדידת מי הנהרות בא"י וב"אלטנוילנד" חקירות ותכניות בדבר מפעלי תעשיה בא"י. המלחמה הרוסיתיפנית הפריעה להגשמת החברה הנ''ל. ב-1905 יסד עם אליהו ברלין מצריצין בית חרושת למיצוי שמן מגפת של זיתים בעזרת בנזין ובית בד לזיתים על אדמת חדיד העתיקה בנקודה חדשה, כיום בן-שמן (המפעל נחרב ב-1917 במלחמת העולם הראשונה) וב-1906 יסד עם הנ"ל א. ברלין ושמואל פבזנר את חברת "עתיד" ובנה בחיפה בית חרשת למצוי שמן ותעשית סבון והודות לו ניתנה דחיפה ראשונה להתפתחות הישוב העברי בחיפה. ב-1909 יסד מטעם החברה עם שמואל איצקוביץ ליד המפעל הנ"ל בית חרשת למכונות זיציקת ברזל, בו עבדו כ-60 איש. גם המפעל הזה נחרב במלחמת העולם הראשונה. בסוף 1904 השתתף כחבר לעניני התעשיה במשלחת לחקירת אוגנדה, היהודי היחידי, יחד עם מייג'ור גיבנס לעניני התישבות ופרופ' קאייזר לענייני החקלאות. הדין וחשבון פורסם בספר מיוחד ע"י הועד הפועל הציוני בלונדון. ב-1905 השתתף ביסוד "אגודת נטעים" בחדרה בהנהלת אהרן אייזנברג והיה כל הזמן מנהלה הטכני. ב-1912 נסע לחו"ל להשתלם בכונה לפתח בארץ תעשיה חדישה למצוק שמנים לפי פטנט אחיו משה ונשאר כשנתים כמנהל בית החרושת "סאלולין" למצוק שמנים בפטרבורג, שמנהלו הראשי היה אליהו פאיינסון. באותו זמן עשה תעמולה בין אילי התעשיה היהודים ברוסיה לפתוח ענפי תעשיה חשובים בארץ ישראל. ביחוד ענין את מיכאל פולק ליסד בי"ח למלט בחיפה והציע לו תכניות מפורטות (הוא מצא ובדק את אבן הרכב המתאימה לתעשית מלט בהר הכרמל ע"י יגור והשפיע על יהושע חנקין ויצחק ליב גולדברג לרכוש את המקום). לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר ארצה, גויס לצבא הטורקי כמהנדס והוטל עליו מטעם השלטון הצבאי לעבוד בשפור העיר ירושלים. בפלוגתו הכניס את תלמידי "בצלאל" ובעזרתם עשה תקונים במסגדי "הסלע" (עומר) ואל-אקצה. ב-1917 הועבר לדמשק ונתמנה למנהל אספקת המים לצבא במחוז. באותה תקופה היה בקשרים עם גיסו אבשלום פינברג ויתר חברי המחתרת העברית "נילי", עזר להם כיכלתו ונאסר בדמשק בסתיו 1917, כחשוד בעזרה למורדים. ב-1919 נתמנה למנהל המחלקה לתעשיה של ועד הצירים בתלאביב. בתפקידו זה עזר לפנחס רוטנברג בראשית דרכו לביצוע תכניותיו ומסר לו חומר רב שאסף בחקירותיו על בעית המים בא"י לתבנית רוטנברג בדבר סידור השקאה בכל הארץ, באותה שנה פרסם מאמרים ב"הארץ" בדבר תכניות התישבות וחוברת על אפשרויות התעשיה בארץ (הוצאה באנגלית ע"י ההנהלה הציונית בלונדון ותורגמה להרבה שפות). באותה שנה יסד עם המהנדס ברוך קטינקה את אגודת המהנדסים הראשונה בת"א. כתב גם ספר על תולדות התעשיה

בארץ עד מלחמת 1914. בשנת 1923 יסד עם המהנדס ישראל קסל שעורי ערב למסגדים בבנין התכניון לפני פתיחתו ומאותה שנה ואילך הוא יו"ר ועדת המים של שכונת הדר הכרמל בחיפה. ב-1920 נכנס לחברת "שמן" שנוסדה (לפי הצעתו בהיותו ברוסיה) ע"י אחיו משה ואליהו פאיינסון בהשתתפות אילי התעשיה ברוסיה עם הון של מליון לירות. לפי התכנית הראשונה עמדו להקים מפעל גדול בקיסריה, לחדש את העיר העתיקה ולבנות נמל חפשי. רוב המכונות נקנו ונרכש המגרש, אבל מפאת התנגדות השלטון הצבאי התבטלה התכנית והמפעל עבר לאלכסנדריה במצרים, בשם "אגולין''. אז הוא עבר מצרימה, עבד ב"אגולין" ובאותו זמן השפיע על א. פאיינסון להחזיר חלק של המתקן לא"י ולהגדיל את המפעל ע"י קנית מכונות נוספות. הוא הכין את התכניות להקמת בית החרשת "שמן" בחיפה באותו המקום שעמד "עתיד", חזר ארצה והתמסר לבנין בית החרשת ע"י חלוצים וללמדם דרכי תעשיה. ביהח"ר "שמן" התחיל ביצור בסוף 1924 ומאז ועד היום הוא מנהלו הטכני וחבר ההנהלה. וכל הזמן הוא פועל להגדלת בית החרשת ושכלולו, להקמת ענפי תעשיה חדשים ופתוחם, להעמדת המפעל על גובה מודרני וליצור תוצרת משובחת. ובאופן כזה הגיע המפעל לעמדתו כיום כאחד מגדולי המפעלים בארץ.

בשנת 1906 נשא לאשה את שושנה בת ישראל (לוליק) פיינברג (מראשוני ראשון לציון, גדרה וחדרה, ואחותו של אבשלום פינברג).

צאצאיו: זהרה (מורה), יואל (רופא).

אליעזר פרלסון

נולד ב-19.8.1894 בפטרבורג, לאביו מיכאל (בעל מלאכה, יליד בויסק פלך קורלנד, מהאחרונים בין חיילי ניקולאי הראשון, שרת בצבא הרוסי 15 שנה ולרגל זה קבל זכות ישיבה בעיר הבירה), ולאמו מינה לבית רצון. קבל חנוך כללי בביה"ס העירוני, בגמנסיה יהודית פרטית של איזנבט, באינסטיטוט הכלכלי בפטרוגרד, ומ-1917 בביה"ס הגבוה לקואופרציה במוסקבה.

בהיותו בן 14 הצטרף לאגודת נוער ציוני של תלמידי הגמנסיה, שעיקר פעולותיה היו למוד והשתלמות בתיאוריה של הציונות, ידיעת א"י ועבודה מעשית למען הקהק"ל, בהדרכת העסקן הציוני יעקב קליבנוב. בהיותו באוניברסיטה הצטרף להסתדרות "החבר" והיה מדריך בקבוצת גימנזיסטים והקנה להם תורת הציונות. מ-1915 חבר במרכז הסתדרות "החבר" ובקר את סניפי "החבר" ברוסיה. השתתף בועידה האי-לגלית של "החבר" במוסקבה בביתה של הגב' שושנה פרסיץ (1916). השתתף בפעולות למען החברה למוסיקה עברית עממית מיסודם של יואל אנגל וש. אנסקי, והתענין בבעיות אמנות ותיאטרון.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 951). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/951