Volume 2

Page 971

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1936 הזמינהו ז'בוטינסקי לחזור לעבודה פעילה במפלגה. נתמנה לחבר הנשיאות ולנשיא המועצה הכספית העליונה של הצ"ח בלונדון, ולנציג דיפלומטי של הצ"ח ברומניה, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה. באביב 1938, בעת כיבוש אוסטריה בידי היטלר, היה חולה בוינה וברח לפאריס. הציע להעביר את מרכז הכובד של תנועת הצ"ח מפולין לאמריקה, כי ראה את התפרצות המלחמה קרובה, ומשלא נתקבלה הצעתו התפטר מנשיאות הצ"ח, עבד בחקירה רפואית יחד עם הד"ר יעקב, חוקר-הסרטן הנודע, שריפא אותו מהאולקוס שנתנגע בו בעת שבתו בכלא הפרסי לפני שנים רבות. בפאריס חיבר ספר מדעי על יסודות הסאדיזם שבתורה הנאצית, אך לא נמצא מו"ל צרפתי שיעיז להוציא את הספר, ואף מו"ל אמריקני ב-1941! - סירב להוציא את הספר, המציג את היטלר כתופעה חולנית, באשר לפי דעתו ודעת קהלו הרי היטלר הוא גאון המאה העשרים... בפאריס ניסה לקשור קשרים עם חוגים אמריקאים וכשפרצה המלחמה ב-1939 השתדל בעד יצירת גדוד עברי בצבא הצרפתי, וכשהתקרב הצבא הגרמני לפאריס במאי 1940 הספיק להמלט משם ובאניה האחרונה שיצאה ממרסייל לבירות חזר ארצה עם משפחתו.

יסד בית-הבראה בגדרה ומנהלו יחד עם רעיתו. (ב-1946 הותקן המוסד להבראת עולים חדשים, מטעם השרות הרפואי של הסוכנות היהודית ו"הדסה"). נבחר ליו"ר המפלגה הרביזיוניסטית ב-1942 וב-1943, וב-1944 ביקר בשליחות המפלגה בדרום-אפריקה.

ב-29 ביוני 1945 נאסר ונכלא במחנה לאטרון יחד עם שמונה אנשים ממנהיגי הישוב. לאות מחאה נגד מעצר שרירותי זה מצד הממשלה קיבל על עצמו שביתת-רעב (צום) ל-28 ימים. בעקב לחץ דעת הקהל שוחרר ביום ה-19 לצומו, אך הוא עמד נגד לחץ דעת הקהל ולא הפסיק את צומו עד תום הזמן שנטל עליו.

אחרי הבראתו נסע לקונגרס הציוני בבאזל והציע להכריז מיד על ממשלה עברית זמנית. ההצעה לא נתקבלה.

ב-5 באוגוסט 1947 נעצר שוב ונשלח ללאטרון יחד עם ראשי הערים תל-אביב, רמת גן ונתניה ועסקנים רביזיוניסטיים ועורכי-דין, וביום 13.9.47 שוחרר.

הוא משמש יו"ר החברה הקרקעית להשקעות ופיתוח "לידה" (מטרת החברה לגאול קרקעות בארץ, בעיקר: בירושלים העתיקה, חברון וצפת).

פרסם מאות מאמרים על נושאים פוליטיים, סוציאליים ואמנותיים ב"דאר היום", "העם", "חזית העם", "הירדן", "החברה", ובשנים האחרונות ב"המשקיף", רומן על תקופת טרומפלדור (תרגום י. ה. ייבין, נדפס בהמשכים), יומן אסיר ציון בשם "תשעים ושנים ימי מעצר וצום" (הוצאת טברסקי, 1947), ספר בשלשה כרכים על האיסלם המודרני (הוצאת א. מוזס 1947), ויחד עם י. וירניק את האנתו

לוגיה "אומה ומולדת", ועוד חוברות שונות בלועזית בעת היותו באירופה.

צאצאיו; דן (נולד ב-1929, נאסר ב-1947 בגלל עזרה להעלאת מעפילים), אלדעה, אליענה.

אבנר שלוש

נולד ביפו, בשנת תרנ"ח (1898),לאביו יוסף אליהו ( מותיקי העסקנים ביפו ומבוני תל-אביב) ולאמו שמחה (פרחה) בת העסקן אברהם מויאל (גואל הקרקעות של ראשון לציון ועקרון וב"כ חובבי ציון). למד ב"חדר", בבית-המדרש של חברת כי"ח ואח"כ עבר ללמוד בגימנסיה הרצליה ומשך אחריו רבים מחבריו ללמוד במוסד עברי לאומי. היה פעיל מנעוריו למען השלטת השפה העברית בחיי הישוב, השתתף בארגון חזית הנוער לעזרת התקוממות המורים והתלמידים בבית-הספר של חברת "עזרה" הגרמנית במלחמה למען השפה העברית, פעל למען החדרת העברית לביה"ס של אליאנס ולחיי הנוער שדיבר בשפות לועזיות. יסד את הסתדרות "צעירי המזרח" ועמד בראשה ולשם משיכת בני עדות המזרח להשתתפות בחיים הלאומיים יסד את הסתדרות "העברי הצעיר".

מנעוריו נתגלה בו כשרון אמנותי בציור, חיטוב וניסור בעץ, ציוריו זכו להערכה ובתערוכת תמונות ביאליק זכה ציורו בשריפה בעץ לפרס ראשון.

ארגן בנעוריו קבוצת כדור-רגל ושמה "דרור" ועמד בראשה, ערך והוציא (במכונת-הכפלה) את העתון "הדרור" של תלמידי מחלקתו. היה מעמל ראשי ויו"ר מכבי ת"א בזמן הכינוס הראשון של מכבי א"י (ירושלים, 1919), היה למעלה מחמש שנים יו"ר מרכז המכבי בארץ, ממארגני המכביה הראשונה וכיום חבר בהנהלת "קרן המכבי" ובחבר-הנאמנים של ברית המכבי בת"א.

בעת הפצצה במלחמת-העולם הראשונה סיכן את עצמו והציל את חיי סבו ודודתו.

נשא לאשה את מרים בת יהושע גורודנצ'יק.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 971). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/971