Volume 2

Page 975

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לת בנימין), והודות לתעמולתו הנמרצת הוקדש המקום ל"ככר המיסדים" וגלעד למיסדי ת"א.

הכין לדפוס את הספר ההיסטורי "מי ומה הם יהודי לודז'", שיופיע בעברית בארץ ובאידית באמריקה.

צאצאיו: יהודה ארזי (לשעבר קצין משטרה, מטובי אנשי הבטחון, מהנאשמים במשפט-הנשק הידוע נגד רייכלין וחבריו), טוביה (עסקן נודע, חבר פעיל בעבודה המדינית והלאומית), ד"ר אסתר (זואולוגית, אסיסטנטית של ד''ר דולז'נסקי במחלקה לחקר הסרטן שלידי האוניברסיטה העברית), ד"ר חיה (אשת ד"ר ג'ורג' שווארץ בפאריס).

שלמה מאירסון

נולד בעיר הישיבה הגדולה וולוז'ין, פלך וילנה, ליטה, כ' כסלו תרמ"ח (1887), לאביו שרגא בן אברהם ולאמו תמה בת ר' משה . למד בחדרים והצטיין מילדותו בלימוד הגמרא, נתחנך בהדרכת אחיו הבכור יוסף, שהיה מטובי התלמידים בישיבה הגדולה, ואחרי שנים מספר נכנס גם הוא ללמוד באותה ישיבה. נתיתם מאמו בילדותו, ארבעת אחיו הגדולים ואחריהם גם אביו יצאו לאמריקה ורק הוא ואחיו יוסף נשארו לומדים בוולוז'ין. אחיו החליט להשתלם לרבנות ונסע ללמוד ב"כולל" בקובנה, והוא המשיך ללמוד בישיבות שבעיירות בסביבת וילנה,

ביניהן באושמיאנה. אחרי ארבע שנים נסע לאחיו להשתלם בהורודוק שליד ביאליסטוק אצל ידידו הרב ניסן ברוידה (מעוזרי הרב יצחק יעקב ריינס , מיסד ה"מזרחי"), ואז המשיך גם הוא ללמוד 4 שנים ליד אחיו בבית הרב הנ"ל. משנבחר אחיו לרב בבליצה הסמוכה ללידא נסע הוא לאושמיאנה, המשיך ללמוד ש"ס ופוסקים, השתלם במדעים כלליים, נתן שיעורים במדעי היהדות בבתי העשירים, התמסר לפעילות ציונית ולאומית בהפצת שקלים, איסוף כספים לקה"ק, הרצאות למען הציונות והלאומיות בבתי-הכנסיות, השתתף ביסוד חדר מתוקן וניהל שיעו

רי ערב לנערות, בהם קיבלו מאות נערות ידיעה בשפה העברית ובספרותה, ובו בזמן המשיך את הקשרים עם אחיו הרב והיה נוסע אליו ללמוד ממנו תורה.

כשלחצו עליו בני משפחתו שיסע אליהם לאמריקה, החליט - וגם אחיו הסכים לדעתו שאם כבר יעזוב את רוסיה מוטב לו לעלות לארץישראל, כשאיפתו מנעוריו.

בסוף תרע"ג עלה ארצה ובא ישר למושבה חדרה, בה, היו לו מכרים, ואחרי זמן מועט נשא לאשה את חיה לאה בת ברוך ובתיה שמואלזון מסמורגון, ממיסדי חדרה וראשוניה, דרי ה"חאן"(חיה לאה באה למושבה בעודה ילדה, גדלה וחונכה ב"חאן". נישאה לאכר נחמן רם, מראשוני ה"חאן" בחדרה ונתאלמנה. עזרה לאמה בהנהלת בית המלון הראשון במושבה. סבלה מפגעי הטבע ולקחה חלק פעיל בהקמת המושבה). התמסר לעבודת המשק של משפחת אשתו בחקלאות ובמטעים. נשא את חלקו בסבלות תושבי חדרה מהקדחת ומהרדיפות והגזירות בשנות מלחמת-העולם הראשונה, ואחרי המלחמה התמסר כיתר התושבים להבריא את המשק, שנפגע מהזנחות הכרחיות ומהחרמות וצרות אחרות בשנות המלחמה. עזר לעלית הבן ושלש הבנות של אחיו הרב ועזר לסידורם בארץ.

כעבור שנים אחדות אחרי המלחמה החל לעסוק בצרכי צבור ונבחר לועד המושבה, ב-1927 נבחר לראש הועד, וכשניתן למושבה ב-1936 מעמד של מועצה מקומית נבחר לנשיאה ונבחר מחדש לכהונה זו והמשיך בה עד לבחירות בשנת 1945, כשקולו של נבחר "הפועל המזרחי" הכריע בעד בחירת איש הסתדרות העובדים הכללית לנשיא המועצה המקומית חדרה. בתשע-עשרה שנות כהונתו בראש המושבה פעל במסירות ובשקידה למען הבראת המקום ופיתוחו, סלילת כבישים, יסוד מוסדות ושרותים וניהולם, הקמת אינסטלציה לשאיבת מי-אגם בברכת

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 975). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/975