Volume 2

Page 979

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הגרמנית למבואותיה של ארץ-ישראל, שגורלה היה נחרץ, באשר בימים ההם לא היו כאן אלא כוחות הגנה מועטים ביותר. חרב ההשמדה הונפה איפוא על ראש הישוב הארצישראלי.

בימי סכנה וחרדה אלה היה הוא מוכן לעשות את הכל, בכדי להדוף את האוייב-המשמיד, ולהציל את חלוץ האומה מהשמדה. וכשפנו אליו בהצעה לסייע במישרין, ע"י חדירה מאחורי הקווים של ראשיד עלי, בהדברת צבאותיו המכורים לגרמניה הנאצית - לא היסס הרבה והחליט, בניגוד לדעת חבריו, לצאת בעצמו אל קוו האש בראש קבוצה קטנה של צעירים עשויים לבלי חת.

הם יצאו ומלאו את אחד התפקידים החשובים ביותר בהכנעת "המורדים" ובכבוש בגדד. הוא בעצמו תכן את הגנתו של שדה התעופה בחבנייה ואופיינה הדבר, כי עצותיו נתקבלו כהוראות ממש. הכל הרגישו, כי עומד לפניהם איש שיודע את כללי האיסטרטגיה הצבאית ואת ממושם במציאות של קרב. חברי קבוצתו חדרו בהתחפשות לתוך עיר הבירה הנצורה שמסביבה עמדו הצבאות של בנות הברית, עמדו ולא נעו מפחד הכוחות העיראקיים והגרמניים האדירים שנמצאו כביבול בין חומות העיר. השהיה זו, שמקורה היה בחוסר אינפורמציה מספקת בתקופה ההיא, היתה יכולה להכריע את גורל כל המערכה, באשר יתרון הכח היה בידי אנשי ראשיד עלי ועוזריו הגרמניים ורק במלחמת תנופה ו"במערבת בזק" אפשר היה להכותם. אנשי קבוצתו, הם שהצילו את המצב. הם חדרו מתוך סכנת נפשות מאחורי "המורדים", ביצעו מעשי חבלה וקבעו וזה היה העיקר - כי הצבא העיראקי נמצא במנוסה כללית ואין בעצם מגן על בגדד. כשהוחוורה עובדה זו למפקדי הצבא הבריטי - והיא הפתיעה אותם מאד - החליטו לכבוש את בגדד. ואכן נכנסו לתוך העיר וכבשוה הודות להסתכנותם ושליחותם של בחורים עברים.

ראשיד עלי הוכה. הסכנה שאיימה על ארץ ישראל ועל אזרחיה העברים הורחקה. אך הוא לא חזר לארץ מכורתו. נפל שדוד בארץ נכר ביום כ"ג אייר תש"ב, במצודה, ושם על חופי האגם רוכנייה נקבר. (בצבא היה ידוע בשם "בן-משה", ורק אחרי מותו נודע שמו הנכון, והם הוסיפו על המצבה ליד שמו את התאר "קפטן").

במזודתו אשר חזרה משליחותה נמצאו: תנ"כ, סדור התפלות שלו ותיק ובו טלית ותפילין.

אריה ליב כהן

נולד בירושלים, בשנת תרל"ז (1877), לאביו ר' חיים זיסל הכהן (קצב) ולאמו ליבה בת זרח פלי גלטויב מירושלים. למד בחדרים ובישיבת "עץ חיים" ונחשב בה ל"עילוי".

נשא לאשת את אסתר ביילה בת ר' חיים משה פרלקווארט. (מראשוני בוני נוה שלום. - נפטרה בתלאביב, ד' ניסן תרפ"ה).

עסק בניקור ודחה את ההצעה להיות ראש המנקרים בירושלים. היה ממקורביו של הרב הראשי ר' שמואל סלנט ומבאי ביתו לשיחות בדברי תורה. היה חזן וקורא ומרצה שיעורי תורה לקהל בבית-הכנסת "באר שבע" שבשכונת בית ישראל.

נפטר בירושלים, כ"א ניסן תרס"ט, ולפי הוראת הרב שמואל סלנט הספידוהו למרות היות ההלויה בחודש , ניסן סמוך למוצאי חג הפסח.

צאצאיו: אברהם ז. כהן (מנהל חברת י. גרין ושות' (א"י) בע"מ), צפורה אשת אבנר מילמן.

יהושע גרין

נולד ביפו, 18.3.1890, לאביו יעקב (מראשוני הסוחרים בבגדים מוכנים בארץ) ולאמו טויבה בת אלעזר ראב (אבי משפחת ראב-בן-עזר בארץ, מראשוני מיסדי פתח-תקוה). למד בביה"ס של חברת כי"ח בירושלים ומשגמר אותו ב-1905 נשלח מטעם ההנהלה להשתלם בסמינר למורים של החברה בפאריס. ב-1906 עבר לאנגליה והחל לעבוד בענף חמרי רפואה (דרוגרי) ופיתח את מסחרו בענף זה עם ארצות אירופה והמזרח.

נשא לאשה את לואיזה דבורה בת פישל הורן (מראשוני זכרון יעקב ומהמורדים בפקידות הבארון), נפטרה בקהיר, ט"ו תשרי תש"ב (6.10.41).

במוצאי מלחמת-העולם הראשונה התקשר עם אחיו דב (ברנרד) ויצחק במצרים ויסדו את הפירמה המסחרית האחים גרין בקהיר, וב-1921 עלה ארצה עם אשתו ושלשת ילדיו ופתח ביפו את הסניף הארצישראלי של הפירמה. אך משפחתו סבלה בבריאותה מטעמים אקלימיים וב-1923 הוכרח לסגור את הסניף ולהגר לאוסטרליה.

ב-1926 חזר למצרים ובאותה שנה נפתח מחדש

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 979). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/979