Volume 2

Page 980

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ביזמת אחיו יצחק הסניף הארצישראלי של הפירמה בתל-אביב, להנהלתה הוזמן מר א. ז. כהן, ובמשך הזמן הפכה לפירמה ארצישראלית עצמאית בשם י. גרין ושות' (א"י) בע"מ ונפתחו לה סניפים בחיפה ובירושלים ונעשתה גורם חשוב בענפי מסחר שונים בארץ. משמת יצחק אחיו ב-1930 החל יהושע גרין להתענין בעסקים בארץ ומאז חידש והגביר את הקשרים עמה.

ב-1937 מת עליו דוד בנו (אחרי גמרו את לימודיו ברפואה) וב-1941 מתה עליו רעיתו בקאהיר. ביזמת א. ז. כהן הנ"ל החליט להקים בארץ כמזכרת לבני משפחתו הנעדרים את ביה"ס המקצועי על שם גרין בצפת בהשתתפות התאחדות בני הישוב והסתדרות העובדים הכללית ונותן את מחצית ההוצאות להחזקת המוסד וכן הקים בשותפות עם הנ"ל מפעל תעשיתי בצפת לגומרי המוסד הזה לשם קימומה של צפת בירת הגליל העליון.

צאצאיו: דוד ז"ל, דניאל (באנגליה), רות (קהיר, מצרים).

ד"ר ברוך בן-יהודה (ליבוביץ)

נולד במאריאמפול, פלך סובאלק (ליטא), כ"ט אדר תרנ"ד (1894), לאביו ר' יעקב ליבוביץ (יליד קלם, מצאצאי הגאון ר' ליבלה ברוידא, ולפי מסורת המשפחה הגיעה שלשלת יחוסו עד לדון יצחק אברבנאל ולמעלה ממנו עד לדוד המלך; היה שו"ב ומורה-הוראה במאריאמפול; חיבר את הספרים "חמדת יעקב"

ו"מאיר עקבי איש") ולאמו זיסל בת ר' יעקב תלשיץ (שו"ב וחזן). למד בחדרים ובישיבה הקטנה המקומית וזמן מה ב"חדר מתוקן" של המורה י. יחיאלציק (יחיאלי בא"י), וכן הרבה ללמוד תנ"ך ודקדוק כרצון אביו.

בן 15 החל מבקש מאביו שישלחהו ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. כשסירב האב, מתוך פקפוקים בכשרותה הדתית של הגימנסיה, החל לתת שיעורים פרטיים בעברית וחסך לו משכרו להוצאות

הדרך וביום ג' ניסן תרע"א הגיע ליפו. עבד חדשים אחדים בכרמי רחובות ובראשית תרע"ב נתקבל למחלקה ו' של הגימנסיה וגמר בה את לימודיו במחזור השני בקיץ תרע"ד.

אחרי פרוץ מלחמת-העולם הראשונה היה בשנת תרע"ה מורה לבנותיו של ח. מ. קאלוואריסקי בביתו בראש פנה, בתרע"ו מורה-חבר בקבוצת דגניה א'. בשנות תרע"ז-תר"פ מורה בבית-הספר העממי בראש פנה בהדרכתם של שמחה חיים וילקומיץ ואהרן טורקניץ, שם נשא לאשה את יפה בת אהרן טורקניץ. הקים את תנועת-הנוער "ראש פנה הצעירה" שפעלה ברוח עיקרונות "הפועל הצעיר" ונלחמה בעיקר ביציאת נוער המושבה מהארץ, וכדוגמתה קמה. תנועה כזו גם ביסוד המעלה ואחריה בשאר מושבות אחרות במגמה להקמת תנועת "הגליל הצעיר".

בסוף תר"פ יצא ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת בריסל, יסד שם בית-ספר עברי שבמשך הזמן עלו ארצה רבים מתלמידיו, היה חבר הועד המרכזי של "צעירי ציון" בבלגיה, ביחד עם ד"ר ליאון קובוביצקי, ז. חורגל, ד"ר פרוזנסקי ועוד. בסוף תרפ"ד הוסמך לדוקטור למדעי הפיסיקה והמתימטיקה, חזר ארצה ומראשית תרפ"ה לימד מתימטיקה ומקצועות אחרים בגימנסיה הרצליה ולאחר כמה שנים היה בה גם מפקח ומ"מ המנהל. הרבה לעבוד בקרב הנוער אף מחוץ לכתלי חדר ההוראה, לשם נתינת סיפוק לצרכי הכרת נפש הנוער, שאיפותיו והשקפותיו. את כתתו הראשונה חינך תשע שנים רצופות, למן מכינה ד' ועד לסוף המחלקה השמינית של מחזור כ"א, הצליח להפכה לחברת נוער מאורגנת ואסף חומר רב, מעניין ומאלף. בתרפ"ז יסד את התנועה החלוצית של הנוער הלומד "חוגים" שנקראה אחר כך "מחנות העולים", שחבריה וחברותיה הראשונים - תלמידי כתה ז' של מחזור ט"ז בגימנסיה הרצליה - הם כבר חברים ותיקים בקיבוצים בית השיטה ומעוז חיים. משנטתה תנועה זו לכיוון מפלגתי עמד על הצורך ליצור תנועת-נוער חלוצית חדשה, שלא תנתק את קשרי חבריה עם ביתהספר ובית ההורים וכך הונח בתרצ"ה היסוד ל"צופי הגימנסיה הרצליה", שעקרונותיה נתקבלו אח"כ גם בשבטי-צופים אחרים. בתרפ"ז יקד עם מורים אחרים ביניהם ד"ר א. ריגר, י. ספיבק, י. גור-אריה, מ. קיפר, נ. טל, את "מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל" ומאז הוא חבר הועד הפועל שלה ופעיל למען העמדת הרעיון והמעשה של גאולת הארץ ובנינה לגורם חינוכי מרכזי ברוח אחדות האומה וחינוך לציונות ולאזרחות עברית-מדינית. פרסם בכיוון זה את ספרהלימוד "תולדות הציונות" (כרך א' מימים ראשונים ועד להופעת הרצל; יצא בהוצאת "מסדה'' בחמש מהדורות) ומאמרים ב"דרכי הנוער" וב"שרשים" ואת ספר הלימוד "אלגברה" בגיאומטריה אנליטית".

בראשית תש"א נבחר להנהלת הגימנסיה הרצליה ובחורף תש"ו נשלח מטעם ההנהלה יחד עם המ

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 980). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/980