Volume 2

Page 983

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בנסיעות מטרידות בישיבות מעיפות, גם בימי מחלה קשים, וכאבים אנושים, המשיך בעבודתו. עלה לארץ במקלו ובתרמילו והשאיר ללאום את "נס ציונה", "רחובות", "חדרה", "חפצי בה", "רמת אהרן איזנברג", אשר בהתאם לצואתו השאיר אדמתו לקרן הקימת להקמת משק עזר לפועלים. השתלם מאליו בחקלאות, רכש לו ספריה חקלאית חשובה, ישב לילות על התורה והקים לעמו מאות פועלים חקלאיים שלמדו מפיו ומידיו את תורת העבודה.

ביום הכפורים תרצ"ב בשעת "קדושה" של מנחה צנח על עמודו בבית הכנסת, ומאז לא שבה הכרתו ונפטר בי"ב תשרי תרצ"ב ברחובות.

בשנת תש"ו יצא הספר "אהרן איזנברג", חייו, כתביו ותקופתו הישובית בעריכת עבר הדני בהוצאת "מסדה".

צאצאיו: בן כרמי (בוגר בית הספר למסחר בירושלים, גמר אקדמיה צבאית בקושטא, מת בימי מלחמת העולם הראשונה בשבי הרוסים בסיביר, כקצין תורכי); אמציה (חימאי ממנהלי פיק"א); עובד (חקלאי חבר המועצה המקומית ברחובות, יו"ר הועד החקלאי וחבר מרכז התאחדות האכרים בא"י); יהושע, עו"ד (ירושלים); יהודית אשת ד"ר חיים הררי (מנהלת בית הספר העירוני "בלפור" בתל-אביב); רחל אשת שמואל אידלסון; חנה אשת גד פרומקין (שופט בית הדין העליון), נשיאת "בנות ברית" בירושלים.

חיים משה כץ

בן יצחק (ת"ח, קבלן צבאי ברוזאני, ראש הקהלה) ופרידה בת אברהם גולדברג מפולטוסק.

נולד ברוזאני, פלך לומזה, 18 דצמבר 1884. קבל חנוך בחדר ובישיבת מקובה.

בשנת 1903 נסע לארצות ,הברית, עבד שם כמכונאי ואח"כ במסחר ובתעשית שמלות.

היה חבר פעיל בהסתדרות החיטים, בלשכת הבנאים החפשים "אטפלרס" וב"אחוות הצעירים".

בשנת 1926 עלה ארצה. קנה מערבי פרדס בן 173 דונם בדרך בני-ברק לפתח תקוה, הקים בו כמה בנינים ויסד במקום את השכונה "תל-אפרים" (על שם בנו), הידועה בשם שכונת "פרדס כץ''. עד היום נבנו בשכונה כ-70 בתים.

גאל 400 דונם אדמה ב"ראש אל-עין", מאדמת הכפר "מגדל צדק", סלל בה כבישים, חפר באר וקרא למקום "זכרון-רוטשילד". בקרוב יעלה על המקום קבוץ פועלים. יחד עם בנו אפרים יסד בשנת 1938 את חברת התעופה הראשונה בא"י H.C.R ע''ש ילדיו: רות, ססיל, פרידי (אפרים). קנה 4 אוירונים מאמריקה ואחד מאנגליה ויסד בית ספר לתעופה לנוער העברי בשדה התעופה בלוד.

בשנת 1939, בנוכחות קהל מוזמנים רב, חלק ה. מ. הנציב העליון את תעודות הגמר ל-16 תלמידים.

אח בלשכת הבנאות החפשית "חירם" בתל-אביב.

אדם חברותי, מגיש עזרה להרבה מוסדות.

ביוני 1946 מסר את כל רכושו בחיים לקרן הקיימת לישראל.

צאצאיו: אפרים (פרידי), רות אשת מקס בלום, ססיל אשת לסטר פיין (בארצות הברית).

שמעון ארנסט

נולד בקרקוב (גליציה המערבית) ט' אב תרנ"ח (1898), לאביו קלמן (סוחר ות''ח, בן הרב שמעון רבה של העירה יאנוב (פלך פיטרקוב), מצאצאי בעל ה"חתם סופר") ולאמו מירל בת ר' שלמה כהנא מז'בנו ע"י טרנוב (מגזע האדמו"ר נפתלי מרופשיץ). קבל חנוך מסורתי ותורני בחדר ובישיבות. בשנת תרע"ב עלה עם הוריו לא"י, למד בישיבת "לשכת הרבנים" שע"י ישיבת "שער השמים" בירושלים, בהנהלת הרב שמעון צבי הורוויץ (לידר) והרב חיים ליב אויערבך והוסמך להוראה ע"י הרב פסח צבי פראנק.

אח"כ גמר את חוק למודיו בביהמ"ד למורים. בתרע"ח נתקבל לעבודה ספרנית בספריה העירונית "שער ציון" בתל-אביב ומשמש בה כספרן עירוני ראשי עד היום.

בתרפ"א התחיל את עבודתו הספרותית והעתונאית. השתתף בקביעות ב"דואר היום", ב"הארץ" וב"מזרח ומערב" שיצא לאור בירושלים בעריכת א. אלמליח, ופירסם רשימות בקורת על ספרים מדעיים שונים. החל משנת תרפ"ב הוא משתתף בקביעות בעתונים שונים בחו"ל: "היינט" בוורשה, "מארגען זשורנאל", "פארווערטס, "אמעריקאנער" ו"דאס אידישיע פאלק" בניו-יורק, "בני-ברית מאגאזין" בואשינגטון, ב"קענעדער אדלער", "אידישער זשורנאל", "דאס אידישעווארט" ו"קאנאדער נייעס" בקנדה: ב"דרום"; "די אידישע צייטונג", "אידישע וועלט" בארגנטינה ; ב"אפ

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 983). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/983