Volume 2

Page 985

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בין מוצא לקרית ענבים), "מגד" (בין פתח תקוה להדר).

ב-1939 רכש את עתון הערב "ידיעות אחרונות" וממשיך לפתחו ע"י חברת ידיעות אחרונות בע"מ ומוציא את ה"ספרון" (ספרים קטנים בני גליוןדפוס, אחד לשבוע, ממבחר הספרות העברית והעולמית) בעריכת ד"ר עזריאל קארליבך, ואת השבועון "לאשר," בעריכת כלתו עוה"ד חמדה נופך מוזס.

בתש"ז יסד יחד עם צבי לוביאניקר את החברה לפתוח קרקעות "יסודות" בע"מ, שבה משתתפות החברות "נליקו" ו"שיכון עממי".

צאצאיו: ראובן (עו"ד), אלכסנדר (בעל דפוס א. מוזס) מאיר (חבר קיבוץ מעוז חיים), נח (מנהל "ידיעות אחרונות").

מאיר מרגלית

נולד באוסטרולנקה (פלך לומז'ה, פולין), ב-3 במאי 1906, לאביו אהרן-יעקב ולאמו פייגה בת ר' מאיר קרוליבצקי (מחבר "דברי נגידים").

קיבל חינוך עברי-ציוני וכללי וגמר גמנסיה פולנית. מגיל תשע נמשך אל הבמה והשתתף בתיאטרונים של חובבים בעיירתו. הצטרף אל תנועת החלוץ ועלה ארצה בתור החלוץ הראשון של לומז'ה

בשנת 1922. הצטרף לגדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור. עבד בפלוגותיו בעמק יזרעאל ובמחצבות ירושלים בעבודת כיבוש לכל סוגיה. חבר קבוצת "החוצבים" במשך שנתיים וחצי.

עוד לפני הווסד ה"אהל" היה מופיע בערבים בתפקידים תיאטרליים בפני חבריו בגדוד בחיקוי טיפוסים עממיים בזמר ובמשחק שמשכו קהל החברים, שכינוהו בשם "הרשלי אוסטרופולר" של הגדוד.

בשנת 1925 השתתף בתפקיד ראשי בהצגת "מלך הרעב" לליאונרד אנדרייב שהוצגה בגדוד בבימוייה של מניה ארנון. הוא משך את תשומת לבם של הסופר

ארנסט טולר וארטור הוליצר (ראש ה"פולקסבינה" בברלין באותם הימים) שביקרו אז בארץ ישראל והיו אורחי הגדוד. הם דיברו על לבו שיסע אתם לגרמניה לשם השתלמות בשטח התיאטרון. כמה מראשי הגדוד הסכימו לתכנית ואף הם שדלוהו. אך הוא סרב לעזוב את הארץ.

עם הווסד ה"אהל" תיאטרון פועלי ארץ ישראל (ע"י מ. הלוי), צורף לתיאטרון בין ראשוני המשחקים. לשם זה עבר מפלוגת הבניין בירושלים לפלוגת הגדוד בתל אביב ובערבים השתלם במקצועו החדש.

מאז, הופיע על הבמה בתפקידים ראשיים רבים. כן הופיע במאות נשפים וקונצרטים כקריין של דברי ספרות מקוריים ומתורגמים על נושאים מהווי ימינו ומחיי העדות בא"י.

בשנת 1933 יצא יחד עם ה"אהל" לאירופה המרכזית. בשנות המלחמה האחרונה הופיע במחנות הוד יילים העבריים בארץ, בסוריה, לבנון, מצרים ואיטליה. בפסח תש"ז הופיע בנשפים הארצישראליים אצל גולי קפריסין.

מבין תפקידיו ב"אהל": שווייק ב"החייל האמיץ שווייק" לי. האשק.; ארפאגון ב"ארפאגון" למולייר: ז'ורדן ב"גם הוא כאצילים", למולייר ; בנימין ב"מסעות בנימין השלישי" למנדלי מוכר ספרים; "מנחם מנדל" במחזה של שלום עליכם; הרבי מקוצק ב"יערות פולין" לאופוטושו; לוקה ב"בשפל" לגורקי; קאראולוב ב"והילד איננו" לשקורקין; ר' שעיה ב"פישקה החגר" למנדלי מוכר ספרים; קוליגין ב"הסערה" לאוסטרובסקי; הסולטן ב"שבתי צבי" לנ. ביסטריצקי; פלסטף ב"נשי ווינדזור העליזות" לשקספיר ; החיט הופגן ב"מעשה בחייט" לדה-פריס, ועוד. רעיתו: ישראלה בת אברהם וחיה ליכטנשטיין (בת אחותו של ד"ר חיים ווייצמן).

נחמיה ברמן

נולד בירושלים, כ"ח אדר תרמ"ט (1889), לאביו ר' חיים (שו"ב ומוהל, מתלמידי ר' ישראל סלנטר) ולאמו חיה שרה בת ר' יצחק חשין.

למד בחדרים, בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים" עד שנתו ה-18.

בתרס"ו נשא לאשה את חיה אלטה בת ר' ישראל אפלמן מטלז' (שעלה ארצה כ-40 שנה לפני כן בספינת-מפרשים, במסע שארך כשלשה חדשים).

בתרס"ז יסד יחד עם בן-דודו יצחק דוד מן ביתמסחר לחמרי בנין, הידוע בשם הפירמה מן וברמן, שפתחה אח"כ סניפים ביפו, תל-אביב וחיפה.

במלחמת-העולם הראשונה גורש לדמשק בגלל נתינותו האמריקאית ואחרי המלחמה חזר ארצה וחידש את פעילותו הכלכלית.

בתרפ"ה קנו שני השותפים מאת ערבי מטולכרם שטח קרקע שלמעלה מאלף דונם מאדמת כפר

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 985). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/985