Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 986

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

טירה, בשרון, ונטעו עליו פרדסים ביניהם את המשק הגדול גן שלמה, בקרבת ואדי פאליק. זה היה בזמן שבין כפר סבא ורעננה ובין חדרה היה השרון הצפוני ריק כמעט מכל ישוב יהודי, ובפעולתם זו עשו מעשה חלוצי שבעקבותיו באו גם אחרים והקימו נקודותישוב עבריות בשרון הצפוני.

בתר"ץ קנו מאת ערבי יפואי פרדס מול שכונת פלורנטין, ובכך הרחיבו את שטח הישוב היהודי ברחוב סלמה, ושם הקימו את מחסניהם.

בתרצ"ד גאלו יחד, עם האחים טיבר והאחים סבירסקי שטח בן 34 דונם אדמה מאת הערבי באמיר, לפני שגונת התקוה ועזרו להרחבת הישוב העברי אף בכיוון ההוא, בדרך לשדה התעופה שבלוד.

גם בירושלים גאלו מגרש גדול ליד מועדון "מנורה" מאת אשתו של כומר.

השתתפו בתעשיות שונות של חמרי-בנין, ובעיקר פיתחו את תעש.ית התיבות למשלוח פריהדר, ובמלחמת-העולם השנית עשו תיבות מעצי הארץ ועזרו בכך לפרדסנים למכור לפחות חלק מפרים לצבא.

חבר פעיל בלשכת "אחוה" ונשיאה, חבר פעיל ב"מזרחי" ואחד היוזמים להקמת הבנין לבית--הספר הדתי העירוני לבנות "תלפיות" בת"א.

צאצאיו: חנה אשת העו"ד מרדכי דוד כהן, יהודית אשת יהודה ליב פראנק.

חזקיהו תגי'ר

נולד בסופיה (בולגריה), בשנת תר"א (1841), לאביו שלמה ולאמו רינה.

קבל חנוך מסורתי.

נשא לאשה את חנה לבית משיח מורג'ה, כולגריה העתיקה. עסק בחלפנות.

בשנת תר"מ (1880) עלה לא"י והתישב בירושלים, עסק במסחר עורות ובחלפנות.

ממיסדי בית הכנסת לעולי בולגריה, בעיר העתיקה בירושלים (כיום בשכונת "שערי-חסד").

לקח חלק פעיל בבנין בית החולים "משגב לדך" בירושלים, וכן היה ממרחיבי שכונת נחלת שבעה.

נפטר בירושלים, י"ד אב תרע"ו.

צאצאיו: בכורה אשת גרשון בכר שמואל (בולגריה), שלמה, יעקב (עסקן צבורי, עבד יחד עם אלברט ענתבי בועד הסיוע בימי המלחמה העולמית הראשונה בירושלים), שמואל (מראשוני סוחרי העור ביפו, עסקן העדה הספרדית בת"א, ממיסדי שכונת "אחוזת בית" היא תל-אביב), נסים (פקיד מחלקה המסים בעירית תל-אביב), משה ז"ל.

אהרן תורן-היבלר

נולד בצפת, ג' תשרי תרנ"ב (1891), לאביו ישראל צבי (מראשוני בעלי תעשית ספירט במירון ע"י צפת, עלה ארצה בתרל"ו) ולאמו לאה בילה בת הרב יששכר יצחק הוכמן מליפקאן שבבסראביה.

למד בחדרים ובישיבת הרידב"ז בצפת. השתלם בבית-ספר למסחר בציריך שבשווייץ, חזר ארצה והחל עוסק במסחר ובעסקי ביטוח.

נשא לאשה את חנה בת ר' מאיר טויבנהויז (מעסקני צפת).

במלחמת-העולם הראשונה היה קבלן להספקת קמח ולחם לצבא הטורקי וחבר הועד למען "הסהר האדום" וקיבל אות-כבוד מלחמתי "מדליה חרביה". השתדל יחד עם ר' נפתלי חנה'לס לשחרור יהודים מהצבא. לפי החוק שוחררו שלשה משמשים-בקודש (רב, חזן ושמש) לכל בית-כנסת הרשום בממשלה המרכזית, ולכל צפת היה רשום שם רק בית-הכנסת על שם האר"י. בהשתדלותו במפקדה העליונה בדמשק הוכר באופן עיקרוני, שבצפת יש מקום ליותר מבית-כנסת אחד ועל המג'לס אידארה (המועצה המחוזית) הוטל לקבוע את בתי-הכנסיות בעלי הזכות לשחרור משמשיהם. את בירור הדבר הטיל המג'לס על ועדה מיוחדת (הקאימקם, הקאדי, נציג העדה המושלמית

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 986). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/986