Volume 2

Page 991

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עלה לארץ ב-20 במאי 1935 ומשנת 1936 הוא חבר מערכת "הבוקר".

כציר לקונגרס הציוני נבחר בפעם הראשונה ב-1929 ומאז היה ציר בכל הקונגרסים הציוניים, חבר הועד הפועל הציוני משנת 1939.

ב-1942 הוציא קונטרס "דמויות ציוניות".

לאחר התמזגות מפלגת המדינתיים עם ברית הצה"ר ב-1946 נבחר כחבר מרכז ברית הצה"ר המאוחדת בארץ ישראל.

בקונגרס הציוני הכ''ב בבאזל נבחר לחבר ועדת הבקורת של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית בראשותו של דר. א. שמורק. אשתו - הלנה בת משה פרנק מקובנה. בנו: משה.

שמואל תגי'ר

נולד בסופיה (בולגריה), ט"ו טבת תרכ"ח, לאביו חזקיהו (מעסקני הישוב הישן בירושלים) ולאמו חנה לבית משיח מורג'ה, בולגריה העתיקה.

בשנת תרל"ט (1879) העלה אותו רבה של סופיה, הרב אברהם מבורך לא"י. 3 ימים נסעו מסופיה עד קושטא ומשם 13 ימים דרך הים ליפו. התאכסנו בבית העולים (דאר-אל-יהוד) ביפו אצל חכם בכור בן-רובי, ב"כ העדה הספרדית מירושלים. אח"כ עברו לירושלים, וכעבור שנה עלו הוריו לארץ. קבל חנוך בבית ספר כי"ח בהנהלת נסים בכר.

בתר"ן נשא לאשה את סולטנה בת ישעיהו בכר מסופיה. באותה שנה עבר ליפו ועסק במסחר עורות, וכעבור כמה שנים השתתף יחד עם ר' משה בצלאל טודרסוביץ וישראל מאיר חודורובסקי בתעשית עורות ואח"כ פתח לו עסק של רהיטים.

בתרנ"ב היה עסקן ועד הקהלה ביפו ביחד עם שמעון רוקח, יהודה שוחט, חכם יוסף משה, נסים חנוך ועוד.

היה פעיל בועד העדה הספרדית. ממיסדי ובוננית הכנסת "קהלת יעקב" ושערי ציון בנוה שלום, ביחד עם שמואל יוחננוף-כהן והרב בכור פפולה.

אחד מששים חברי "אחוזת בית" שיסדו את העיר תל-אביב.

ממיסדי שכונת מרכלת במרכז המסחרי בת"א.

בשנת תרפ"ב היה חבר מועצת עירית ת"א.

בשנים האחרונות ב"כ עדת הספרדים בחברה קדישא בתל-אביב. גבאי בית התמחוי, בהנהלת חברת גמילות חסדים, שמסר בזמנו ביחד עם יחזקאל דנין לחברת עזרת נשים (לגברות : רחל לאה ברנט, ספיר, פורר וכו').

4 מבניו ובתו ציונה (הציירת) התגיסו לצבא במלחמה העולמית השניה לפי קריאת המוסדות הלאומיים.

צאצאיו: ציונה (ציירת, התגייסה לא,ט.ס.), אשר (סוכן ראשי של ביהח"ר האמריקאי לשנים תותבות בא"י, סרג'נט חיל הנוטרים), ברוך (רוקח מוסמך בבית החולים "הדסה" על הר הצופים בירושלים, התגייס לצבא הבריטי במלחמה העולמית השניה), שושנה אשת גבריאל הקנברוך (בעל ביח"ר לגומי "תגום" בת"א), מרים ז"ל, אשת אברהם אכר (אביחיל), חזקיהו, שלום (התגייס לצבא הבריטי. ושירת בו 61/2 שנים), יוסף ישעיהו (התגייס לצבא הבריטי, פקיד הואר בת"א).

פרידה קריניצי

נולדה בעיירה פופלאני, פלך קובנה, ליטא, בשנת תרנ"ז (8.7.1897), לאביה נתן נטע אהרונוביץ ולאמה חנה פשה בת יוסף הרץ גליק. בילדותה עברה עם הוריה לעיר ליבאו שבלטביה ושם גמרה בית-ספר תיכוני עירוני למסחר ועסקה בפעילות ציונית בין הנוער.

באביב תרע"ד, חדשים מעטים לפני פרוץ מלחמתהעולם הראשונה, עלתה ארצה עם אמה ואחיה (ראובן אהרני, כיום סגן מנהל ה"סטלמנט" בת''א) והתישבו בת"א.

משפרצה המלחמה ובעקבותיה גדלו המשבר והמצוקה התמסרה בשקידה לפעולות עזרה לכושלים במטבח-עם "אחוה", בחנות לממכר לחם לנצרכים ובאגודת ההלבשה, שאספה בגדים ישנים ועסקה בתיקונם ובניקוים ועזרה בהלבשה לנצרכים ולתלמידי בתי-הספר. גם במקומות גלותה בחדרה ובכרכור, אחרי הגירוש הכללי מיפו ות"א באביב תרע"ז, המשיכה לפעול לעזרת הפליטים והמגורשים. ואחרי הכיבוש הוסיפה לעסוק בפעילות צבורית וסוציאלית יחד עם יתר העסקניות בנשי תל-אביב.

משנישאה ב-1931 לאברהם קריניצי, נשיא המועצה המקומית ברמת-גן, היתה לו לעזר בעבודתו הצבורית וכבשה שטח-פעולה לעצמה כיושבת-ראש ויצ"ו המקומית והלשכה לעזרה סוציאלית ופעלה רבות לעזרת נצרכים וביחוד לאם ולילד, להזנת הילדים, ולרבים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 991). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/991