צבור הפועלים במוסדות התנועה הציונית והישוב, בהנהגה הציונית ומלחמה במתנגדי תנועת העבודה, במפעלי ההסתדרות לטובת חבריה בחומר וברוח, ועוד).
בתרפ"ד יצג רשמית את ההסתדרות בתערוכה החקלאית במוסקבה, הפגין שם את הדגל הציוני והתענין במצב התנועה הציונית הבלתי-ליגאלית, והודות להשתדלותו הוחלף לכמה מפעילי "החלוץ" עונש הגירוש לסיביר ברשיון לצאת מרוסיה על סמך רשיונותעליה שהשיג בשבילם ע"י ההנהלה הציונית מממשלת א"י.
בתרפ"ז יצא בשליחות ההסתדרות לארצות הברית. בתר'"ץ היה יו"ר ומראשי המדברים ככנסיה למען .ארץ-ישראל העובדת" בברלין באותה שנה התאחדו "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" ל"מפלגת פועלי ארץ-ישראל" ומאז היה מראשי המפלגה המאוחדת. בתרצ"א פעל למען ארגון האיחוד העולמי של פועלי ציון - התאחדות ובתרצ"ג ארגן את התנועה למען "ארץ-ישראל העובדת" בפולין.
בתרצ"ג נבחר לועד הלאומי (הוא שהציע את החוקר. והשם של "כנסת ישראל"). באותה שנה נבחר לחבר המחלקה המדינית של הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים. מאז העביר את פעילותו הצבורית מהנהגת המפלגה והסתדרות העובדים והתמסר ביותר בהנהלה הציונית ובהנהלת הסוכנות. השתדל ככל האפשר להחליש את הניגודים שבין השמאל והימין ולהביאם לידי שיתוף פעולה ואף הציע הסכם בין ה"הסתדרות" ובין הצה"ר, אלא שלא יצא לפועל (תרצ''ה).
בקונגרס הציוני הי"ט נבחר לראש ההנהלה הציינית ולראש הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים. ייצג באומץ את הענין היהודי בפני יעדות-החקירה הבריטיות, האנגלו-אמריקאיות והבינלאומיות שביקרו בארץ לרגל הריב שבין היהודים והערבים והמזימות הבריטיות ובועידות "שלחן עגול" בלונדון. בפני ועדת החקירה בח' אדר ב' תש"ו (11.3.46) אמר: "על תקומתנו ומדינתנו לא נוותר, כי לנו זו שאלת חיים או מות", היה במשך כל השנים מראש- ההנהגה המדיניתהצבורית של ה"הגנה" במחתרת. נודע כנואם בעל כח שכנוע חזק בועידות, בקונגרסים ועל במות לאיהודיות.
פרסם מאמרים פובליציסטיים ב"אחדות", "קונטרס", .דבר", "הפועל הצעיר" ובעתוני פועלי-ציון בחו"ל. בתרע"ט פרסם זכרונות בלוח "אחיעבר".
כתב והוציא קובצי מאמריו וספרים:בעברית : .ההנהגה העצמית בוליות" ("הוואליות וחוקתן", חוק הוליות החדש, תרעיד), .אנחנו ושכנינו" (תל-אביב, .דבר", תרצ"א), "עבודה עברית" (תל-אביב, הועד הפועל, תרצ"ב), "תנועת הפועלים והרוויזיוניסמוס" (הוצאת הליגה העולמית למען ארץ ישראל העובדת, תל-אביב תרצ"ג), "ממעמד לעם" (פרקים לבירור דרכה ויעודה של תנועת הפיעלים, תל-אביב, .דבר* תרציג), ''המדיניות החיצונית והפנימית של ההנהלה" (ירושלים, ההנהלה הציונית, תרצ"ד), "הסכם העבודה" 'תל-אביב, אחדות, תרצ"ה), "משמרות" (פרקים לבירור דרך תנועת הפועלים בציונות המתגבשת, תל-אביב, "דבר", תרצ"ה), "לקראת העתיד" (לשאלת ארץ-ישראל, הוצא מהתורן), "ספר המעל" (ירושלים, בית דפוס עזריאל, תרצ"ט), .עשרים שנה" (תל-אביב, הועד הפועל, תש"א), "ויכוח מדיני עם השומר הצעיר" (נאום במועצת ההסתדרות מ"ג, רחובות, י"ב ניסן תש"א, תל-אביב, מרכז מפא"י, תש"א) ,אל המצפון האנושי" (נאום במושב המיוחד של אספת הנבחרים ביום כ"א כסלו תש"ג, תל-אביב, מרכז מפא"י, תש"ב), .שליחות ודרך" (תל-אביב, מרכז מפא"י, תש"ב), .מבחן הבצוע" (ירושלים, תש"ג), "היעוד החלוצי של פועלי החרושת" (תל-אביב, מרכז מפא"י, תש"ד), .שליחותנו בקונגרס הפועלים העולמי" (תל-אביב, מרכז מפא"י, תש"ד), על הטירור" (נאום בועידת ההסתדרות העוברים הששית, תש"ד,), "דבר ישראל בארצו" (עדות בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית בירושלים, 11.3.46, מפא"י, תש"ו), "אחדות ועצמאות (אגרת לועידה הששית של מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תלאביב, מרכז מפא"י, תש"ו), .תשיבה לבווין" (תל-אביב, מרכז מפא"י, תש"ו), .במערכה" (כרכים: א', ב' וג', מפא"י, תש"ז-תש''ט), "מחיל מתנדבים לצבא ישראל" (נאום במועצת מפלגת פועלי א"י בת"א, י"ב סיון תש"ח, הוצאת מרכז מפא"י, תש"ח).
באידיש : "יזכור" (לזכר השומרים שנפלו על משמרתם, ערך והוציא עם יצחק בן-צבי ואלכסנדר חשין , ניו-יורק, תרע"ו), "ארץ-ישראל אין פערגאנגענהייט און געגנווארט" (מחקר היסטורי, גיאוגרפי וכלכלי, עם יצחק בן-צבי, ניו-יורק, תרע"ח, בהוצאת פועלי ציון פאלעסטינא קאמיטעט), "די ארץ ישראל פאליטיק פונם יידישן פאלק" (יידישע אויסערן פאליטיק, ווארשע, ליגע פארן ארבעטנדן ארץ-ישראל, 1931), "יידישע ארבעט אינם אויפבוי פון ארץ-ישראל (תלאביב, אחדות, 1932), "לעגענדע און ווירקלעכקייט" (זשאבאטינסקיס ראל אינם יידישן לעגיאן און ביי דער פארטיידיקונג פול תל-חי, ווארשע, ליגע פארן ארבעטענדן ארץ-ישראל, 1933), ר"עוויזיאניסטישער אמת אינם קאמפ קעגן דער א"י - ארבעכערשאפט (ווארשע, ליגע פארן ארבעטנדן ארץ-ישראל, 1933), "בירגערלעכער ציוניזם און ארבעטער ציוניזם" (ווארשע, ליגע פארן ארבעטענדן ארץ-ישראל, 1933), "די אויסערלעכע און אינערלעכע פאליטיק פון דער ציוניסטישער ארגאניזאציה, ווארשע, ליגע פארן ארבעטנדן ארץ ישראל, 1934), "אונזער שליחות" (פארווירקלעכונג פונם ציוניזם און אויפגאבן פון דער ארבעטערשאפט, ווארשע, ליגע פארן ארבעטנדן ארץ ישראל, 1934), "א יאר פון קאמפ און דערגרייכונג" (ווארשע, ליגע פארן ארבעטנדן ארץ-ישראל, 1934), "די פאקטארן און אויפגאבן פון ציוניזם אין איצטיקן מאמענט" (ירושלים, הנהלת הסוכנות, תרצ"ד.), "דער ציוניזם אין דער תקופה פון פארווירקלעכונג" (ווארשע, ליגע פארן ארבעטנדן