Volume 3

Page 1107

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במגפה, מלבד הילד יעקב בן השנתיים, כנו של משה יהודה ליב . נשא לאשה בזיווג שני את הנה (חנה) בת ר' יוסף מפלונגיאן (היה אח"כ גבאי בבית-המדרש "שערי ציון" בירושלים).

אחרי סיום מלחמת קרים החליטו לעלות ארצה וביום א' חשון תרי"ט הגיעו אביו ואחיו ומשפחותיהם לחוף יפו, עלו ירושלימה ואחיו דוד פרידלנד (גם הוא נקרא על שם משפחת אמו) החל לעסוק בתעשית סיד, - והוא נשאר בחרסון לחסל את עסקי המשפחה.

בשנת תר"כ עלה גם הוא עם אשתו וילדיו ובידו הון המשפחה שחיסל מרכושם והצטרף לאחיו בעסק הסיד ובתעשית לבנים ורעפים, שנתפרסמה לשבח בארץ, בסוריה ובמצרים. והוא ואחיו ביקרו בארצות ההן בעניני העסק, ויחד עם פתחיה בנו ביקר במקומות שונים בארץ לשם מציאת עפר מתאים לתעשית רעפים. ואשתו עסקה יחד עם אשת אביו בעשית יין למכירה ליהודי ירושלים (נפטרה בעת ביקורה בחרסון, י' אדר תר"מ).

בתרכ"ו נסע לחרסון ועשה שם עסקי מסחר מוצלחים יחד עם גיסו ליב אלשויינג . בתרכ"ח חזר והחל לסחור בקמח. הקים בעיר העתיקה טחנה פרימיטיבית וכשהחלו לבנות את שכונת מאה שעורים בנה טחנה משוכללת ליד השכונה.

למרות טרדותיו הרבות בעסקים קבע עתים ללמוד תורה לעצמו וגם בצבור.

הצטיין באומץ-רוח ובגבורה וכח, היה קוצץ בשיניו חבל עבה, הפיל פחדו על הערבים שניסו לגנוב מהיהודים ולהפריע בבנין השכונות מחוץ לחומה.

נפטר בירושלים, א' אייר תרמ"ט.

צאצאיו: (מאשתו הראשונה) הרב יעקב מן) . מאשתו השניה - אליעזר, אסתר דבורה, יונה, פתחיה ליואי.

הרב יהושע בצלאל קופל קנטורוביץ (ר' בצלאל מאלטשע)

נולד במאלץ', ליד ביאליסטוק, פלך גרודנה, בשנת תר"ז (1847), לאביו הרב יעקב קופל, רב הקהלה, ולאמו חנה . בהיותו בן י"ב שנה נתמנה אביו לרב בוולוזין והוא עבר שמה עם הוריו וכל המשפחה. למד בישיבת וולוזין הגדולה ובעודו צעיר כבר הצטיין בחריפות שכלו ובבקיאותו בש"ס ופוסקים ובמפרשיהם. בן ט"ז חיבר את הספר "תורת יהושע" (הסברים וביאורים על הש"ס, על המצוות ועל דיני הקרבנות ותרומות ומעשרות בימי בית שני. כשראה ראש הישיבה את ספרו שאל אותו, אם הוא מתעתד למלא את מקומו לאחר שנים אחדות. על זה השיב, שאינו רואה את עצמו ראוי למעלה רמה זו שגדולים וטובים

ממנו לא העיזו לשאת עין אליה, אך רואה הוא חובה לעצמו ללמד תורה יהודים בכל מקום שיזדמן לו ולהעלות את הגיונותיו על הכתב.

בהיותו בחור צעיר קבל סמיכה להוראה מראש הישיבה באספה חגיגית מיוחדת.

בן י"ח נשא לאשה את שרה בת הרב אליעזר, ראש הישיבה (למדנית באגדות הש"ס ובדברי מוסר, היתה אחרי נשואיה גבאית בחברות צדקה והכנסת כלה).

הוזמן לרב בביאליסטוק ובעיירה מאלץ' ובחר במאלץ', אף כי קהלתה והשכר היו קטנים בהרבה מאשר בביאליסטוק, כי העדיף את המקום שאבותיו ישבו בו על כסא הרבנות, ואת השקט שבקהלה הקטנה בה יוכל להתמסר הרבה יותר ללימוד וחיבור ספריו.

אחרי עשרים ושבע שנות כהונתו ברבנות במאלץ' ואחרי שחיבר ספרים רבים, הציע לו בנו הצעיר משה , שהיה כבר אז בחור בקי בש"ס ובפוסקים, שיעלה לארץ ישראל. הוא הסכים להצעתו וניבא לבנו שיזכה לפעול גדולות בבנין הישוב בארץ.

בשנת תרל"ה עלה ארצה עם משפחתו והתישב בירושלים. בתרל"ו הוכרח הרב משה נחמיה כהנוב ראש ישיבת "עץ חיים", לצאת בשליחות לחו"ל לטובת הישיבה ולשם רפוי ממחלת הכבד לוינה ולקרלסבד. אז נתבקש הרב יהושע בצלאל למלא את מקומו, בהיותו כבר מפורסם כגאון על פי ספריו, וביחוד על פי ספרו הגדול "משכן בצלאל", ואחרי שוב הרב כהנוב חילקו ביניהם את העבוד: הרב כהנוב הרצה שני שיעורים בשבוע והוא שיעור אחד וכל אחד לפי שיטתו המיוחדת בדרך הלימוד. הרב משה נחמיה כהנוב היה פשטן והיה מבסס את שעוריו על הפשט הגמור, והוא, בפלפולי חריפתא ידע לקשר בפלפוליו דברים הרחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב בשיטת "לשיטתו" הידועה והיה בהם משום מעשי ידי אמן נפלא.

חיבר ספרים רבים בהלכה ובאגדה, במוסר ובקבלה וקרא להם שמות לפי סדר א"ב, ואלה הם: אהל בצלאל, ארון בצלאל, בנין בצלאל, גאוני התורה, דרכי אבות, הדרת הקדושה, ותיקי הזוהר, זוהר הנשמה, חיי התורה, טהרת הנשמה, ימין אבות, כהני הקדושה, למודי התורה, משכן בצלאל, מזבח העולה, מזבח הקטורת, נר התמיד, סודות הקבלה, עבודת הקודש, פנינים, צדק ומשפט, קודש הקדשים, רביבים, שלחן בצלאל, תורה ואורה - מקצתם יצאו בדפוס ויתרם נשארו בכתב יד בידי יורשיו.

נפטר בירושלים, ה' אדר תרמ"ה.

צאצאיו: אליעזר (דיין ומו"ץ בקובנה) צבי, משה, צירל אשת הרב ישראל יעקב ברנשטיין אלטה אשת ר' חיים הוזדורף.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1107). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1107