Volume 3

Page 1115

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מילדותו נמשך לכתיבה, ובט' תמוז תרל''ד נתפרסם ב"הלבנון" מכתב פולמוסי שלו נגד נער אחר, שכתב על אותו ענין ב"המגיד". כשהתחדשה בתרל''ד "הצפירה" החל לפרסם בו את מכתביו ומאמריו על כל מיני שאלות צבוריות כלליות ומקומיות. כעבור זמן מה בשנת תרל"ו פרסם ב"השחר" של סמולנסקין, את מאמרו: "הבל רועה צאן" - מאמר תוכחה נגד תקיפי הקהלה ופרנסי העדה. כשעבר בשנת תרל"ח לגור לפטרבורג (שם גר אז אביו לרגלי עסקיו) פרסם שם שורה של מאמרים בעתונים הרוסים-יהודיים: "ראזסבייט", "רוסקי יבריי'', וגם נעשה למזכירה של מערכת ה"ראזסבייט". שם התודע לסופרים בוקי-בן-יגלי, א. א. הרכבי, פרץ סמולנסקין, יל"ג ואחרים. את הפגישות הללו תיאר בספרי זכרונותיו ובספרו: "מערב עד ערב".

במשך ארבע שנים (תרמ"ד-תרמ"ח) נשתתק לגמרי, מכיון שנכנס בראשו ורובו לעסקי מסחר ונשא לאשה את שפרה בת אברהם נתן נטע פוזנר (מהומל, סוחר

ועסקן, מזקני חובבי ציון, נפטר בחיפה, כ"ב חשון תרפ"ח). אך חזר לספרות ולצבוריות בשעה שבא לגור להומל. שם נעשה חובב-ציון נלהב ובתרמ"ט השתתף בועידת חו"צ בוילנה. לרגלי עסקיו היה נוסע לעתים קרובות לקיוב, אודיסה, מינסק ווילנה. ובכל המקומות האלה השתדל להפגש עם סופרים גדולים ועסקנים חשובים. ככה קשר קשרי ידידות עם יהל"ל, לילנבלום, אחד העם, לוינסקי, רש"י פין וכו'.

בתרמ"ט יצא לתור את ארץ ישראל, עבר את הארץ לארכה ולרחבה, והתבונן בכל המתהוה בארץ בעינים פקוחות. על מסעו זה פרסם שורה של מאמרים ב"המליץ" בשם "על אדמת ישראל". בשנת תרנ"א ביקר שוב בא"י ומאמרו "נחלה מבוהלת" - לבקורת הפעולה ההתישבות של חובבי ציון ובא כחם בא"י ז. טיומקין - עשה רושם חזק.

בתרנ"ז היה ציר הקונגרס הראשון וראשון שנאם בו בעברית. מתומכי הציונות המדינית של ד"ר הרצל. בתרס"ב ציר בועידת מינסק. מטיף לקואופרציה אשר

אית ופעיל בהלואה וחסכון בהומל. משתתף בהתיעצויות כלכלית ממשלתיות.

ככה נעשה לספרא וסיפא כאחד. היה סוחר מובהק ועבד במסחר עצים ויערות עם חותנו ועשה עסקים מוצלחים, השתתף במאמרים מענינים ועניניים בקובצים החשובים העברים והרוסים שיצאו באותן השנים. בין השאר השתתף ב"כורת". "השלוח" (שורת מאמרים "ישראל וארצו בחזון הספורים", ''רועים ועדריהם" ועוד), ''פרדס" ובכל העתונים העברים, האיריים והרוסים-עבריים.

פרעות תרס"ג ותרס"ו החזירו אותו לעסקנות צבורית. היה ראש הבנק לקרדיט ההדדי בהומל ונשיא אגודת הסוחרים. השתתף בהרבה ישיבות וועידות בעיר הפלך והבירה.

בתרס"ז עלה ארצה והתישבו ביפו. כאן התמסר למסחר ולספרות כאחד. עמד זמן מה בראש בית החרושת של ליאון שטיין ביפו, היה אחד מששים ממיסדי תל-אביב הראשונים, וחבר ועד השכונה 1911-13, ומחבר ספר התקנות שלה. הקים את ביתו ברחוב הרצל מספר 11, חבר בועד המפקח של הגמנסיה "הרצליה" וועדים צבוריים אחרים. בין עבודה לעבודה, בין ישיבת-ועד אחת לישיבת-ועד שניה עסק בעתונות ובספרות, כתב מאמרים שנדפסו ב"השלוח", "הזמן", "העולם", "הצפירה" והיה גם מעורכי "מולדת".

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עבד בועדים להקלת המשבר, יסד "קופת מלוה" לנצרכים בת"א ובשעת הגירוש עבר לחיפה, ריכז בה את הפעולה לגולי ת"א והיה גם המפקח על הגמנסיה "הרצליה" שגלתה למושבה שפיה.

עם הכבוש הבריטי חזר לת"א והיה מהראשונים שעזרו להקים את הריסות הקהלה העברית ביפו ובת"א. כשבא אז הד"ר ח. ויצמן לארץ הציע לפניו לעמוד בראש המשרד הא"י בירושלים ועמד בראשו עד בואו של מ. מ. אוסישקין. ממיסדי הועד הזמני ליהודי א"י (1918).

כשנוסד העתון היומי "הארץ" בשנת 1919 ע''י י. ל. גולדברג, היה הוא זמן רב חבר המערכת והמשיך להשתתף בו גם אחרי שיצא מהמערכת.

התמסר לעסקנות צבורית במרץ רב. יסד את "ישיבת המשתלמים" - הגרעין לסמינר למורים של "המזרחי", השתתף בשכלול "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", יסד את "משפט השלום העברי" ונבחר לנשיא בית משפט השלום העברי העליון, את "הלואה וחסכון" בירושלים ובמתכונתו נוסדו מוסדות כספיים כאלה גם בת"א, חיפה ובמושבות אחדות.

היה מן המטיפים והיוזמים ליסוד "אגודת סופרים עברית" עוד בשנת תרס"ה, והיה ממיסדי האגודה בא"י.

היה חבר נשיאות ועד העיר ירושלים, נשיא ועד "חנוך עורים", יוזם מפעל "תעודת הפקדון". ממיסדי "מרכז" ו"בנק זרובבל", ממיסדי הקואופרציה בא"י.

נבחר לאזרח כבוד של העיר תל-אביב.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1115). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1115