Volume 3

Page 1116

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יותר מששים שנה פעל בספרות ופרסם את הספרים האלה : "בארות נשכרים" (תרל"ט), "אחור וקדם" (תרמ"ו), "הפרגוד" (תרמ"ח), "על אדמת ישראל" (תר"ן), "מערב עד ערב" - 2 קובצי מאמרים (תרס"ד), "בקורת הציונות", "דברים כהויתם" - על בית החרשת של ל. שטיין (תר"ע), "יום חגנו", "לקראת העתיד" (תרע"ח), "בסבכי יער" (תרפ"א), "כבר" (תרפ"ג), "תולדות אליעזר בן-יהודה" (תרפ"ג), "הקרדיט הפעוט ומוסדותיו" (תרפ"ד), "עולמי" - ה' כרכים (תרפ"ח), "מלחמת העמים" (יומן המלחמה הראשונה - ה' כרכים (תר"ץ), "אתחלתא" - ב' כרכים (תרצ"א), "המגמה והסביבה בשירת ח. נ. ביאליק" (תרצ"ח), "ספר שמות" (כולל 44 ביאוגרפיות על דברי התחיה. ראשונים לציון, אנשי הישוב, סופרים ועסקנים, וכן את תולדותיו הוא - הופיע בשנת תרצ"ח - לאחר מותו.

הופיעו גם חוברות ברוסית ובאידיש: "בלשון אמא" וכו'.

הרבה ממאמריו חתומים בפסידונומים: אהוה, דשמואל, אבד"ש, איש יהודי, אני-אני, אני הוא, הלא הוא, מ., מ. חשמונאי, מ. כ., .K .M מדריך, מדריך נכה, מ-ן, סתום וחתום יהיה שמי. עד עת קץ, פלוני וכהן, ר. ה. וכו'.

היה ער כל ימיו למתרחש בארץ. בשנת חייו האחרונה ערב הופעת הועד המלכותית פרסם שורה שלמה של מאמרים שנדפסו ב"העולם" שהכילו הרצאה ברורה ובהירה של טענותיו כלפי ממשלת המנדט והערבים, והאשים בגלוי ללא רתת את השלטון הא"י והמנגנון של הפקידות שלו.

נפטר על הר-הכרמל, כ"ג כסלו תרצ"ז ונקבר בבנימינה.

צאצאיו: שמואל הכהן ז"ל (מעסקני הישוב בחיפה והר הכרמל), חנה אשת ד"ר ארתור רופין , עו''ד שושנה (רוזה) אשת שלמה גינצבורג (בן "אחד-העם", דינה ברושה (רופאה יושבת בפריז בקביעות), הלל (אכר בבנימינה), דוד (מנהל "סולל בונה" וכל התעשיות הקשורות לחברה), שמעון (אכר בבנימינה וקצין בצבא האנגלי, היה קרוב ל-4 שנים בשבי הגרמני-נאצי).

אליעזר קפלן

נולד במינסק, רוסיה הלבנה, בשנת תרנ"א (27.1.1891), לאביו מאיר (סוחר) ולאמו פרומה לבית שפירא. למד בחדרים, בבית-ספר ריאלי בפולין ובבי"ס

טכני גבוה במוסקבה ובשנת 1917 הוסמך למהנדס למיכאניקה ומורשה לעסוק גם בבנין.

בן 14 הצטרף לאגודה ציונית-סוציאליסטית ס"ס. ב-1908 השתתף ביסוד "צעירי ציון" - "התחיה". ב-1912 נתמנה למזכיר לשכת הגליל שלה במינסק. בשנות מלחמת-העולם הראשונה, תוך לימודיו במוסקבה, היה ממזכירי "יקופו" (הועד לעזרת הפליטים והמגורשים היהודים מאזורי הספר). השתתף בהקמת הארגון

הכל-רוסי של "צעירי ציון" ונבחר למרכז הסתדרות זו. יצג אותה ב-1917 בועידה הציונית (ה-7) הכלרוסית ובמרכז ציוני רוסיה, וכן בכנסיית יהודי אוקראינה ובמזכירותה הלאומית. בסוף 1918 יצא לפאריס כאחד משלשת נציגי יהדות אוקראינה (ביחד עם הד"ר אלכסנדר גולדשטיין והד"ר זלקינד ) בועד המשלחות היהודיות ליד ועידת השלום והשתתף בהתיעצויות ציוניות בפאריס ובלונדון. בראשית 1920 חזר לפאריס והשתתף בהקמת ההתאחדות העולמית המשותפת של "הפועל הצעיר" ו"צעירי ציון", שנודעה מאז ואילך בשם ה"התאחדות" ודגלה בתכנית של "חלוציות ועבודה בארץ-ישראל וסוציאליזם עממי", והיה אחד מהשלושה (הוא בשם החברים מרוסיה, הוגו ברגמן

ממערב אירופה ויוסף שפקינצק מארץ-ישראל) שהכינו את הועידה הראשונה של ההתאחדות (פראג, אפריל 1920), שהקימה את משרדה העולמי לניהול המפלגה ולארגון חלקה בעליה השלישית ובהשפעה ובהנהגה בהסתדרות הציונית. יצג את המפלגה בועידת לונדון (1920) ונבחר לועד הפועל הציוני (השתתף בקונגרסים הציוניים מה-11 ואילך ותמיד נבחר מחדש לועד הפועל) ומ-1929 ואילך גם לועד המנהל של הסוכנות.

ב-1920 עלה לארץ ואחרי חדשים מעטים נשלח חזרה לגרמניה וניהל את המשרד העולמי של ההתאחדות בברלין עד סוף 1922 (נשאר חבר המשרד עד לביטולו בעקב איחוד מפלגות-העבודה הציוניות ב-1931, ומאז ואילך חבר המשרד העולמי של איחוד פועלי ציון - התאחדות), ובו בזמן עבד גם כפועלמתאמן בבתי-חרושת שונים.

ב-1921 נשא לאשה את דבורה (ד"ר לרפואה) בת דודו אברהם קפלן .

ב-1923 עלה לארץ שנית עם משפחתו ונתמנה לחבר הנהלת "המשרד לעבודות צבוריות" של ההסתדרות (אח"כ ב"סולל בונה") ולמנהל המחלקה הטכנית של עירית תל-אביב עד 1925, ומאז ועד 1933 חבר נבחר במועצת עירית ת"א. היה מ-1923 חבר מרכז "הפועל הצעיר" (ומאז האיחוד חבר מרכז מפא"י), חבר הועד הלאומי מ-1926, ממזכירי הועד הפועל של הסתדרות העובדים בשנות 1929/33.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1116). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1116