Volume 3

Page 1141

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רים העברים בארץ-ישראל, חבר בועד הציונים הכלליים א' ובשנת 1938 נבחר לראש הסניף התל-אביבי של הציונים הכלליים. ב-1937 בשנת הבצורת בבסרביה היה ממייסדי ועד העזרה בא"י. עזר ליסוד שכונה בצפון תל-אביב (ברחוב גורדון), הנקראת על שמו "שכונת שלמה" והשקיע מרץ רב ביסוד שכונת הסופרים בחולון.

באוגוסט 1939 יצא להשתתף בקונגרס הציוני הכ"א ומשם יצא לניו-יורק לשלשה חדשים, בענינים משפחתיים, אך מפני המלחמה התעכב שם שש שנים ומחצה, וחזר לתל-אביב בניסן תש"ו. בניו-יורק הורה בבית הספר הגבוה ובית מדרש למורים "הרצליה", ואחרי מותו של שמעון גינצברג מילא את מקומו בקרן התרבות העברית, ועמד בראשה עד שיצא מארצות הברית. כל השנים שהיה בניו-יורק שימש כסגן נשיא הפא"ן קלוב העברי, ובשנה האחרונה שימש גם כמזכיר הקלוב וגזברו.

ספורו הראשון "כפרי עברי" נדפס ב"הצפירה" (תר"ן), ומאז השתתף בכל העתונים העבריים הפריודיים ברוסיה ובארץ-ישראל. בעד ספורו "החיים נגד החיים" קבל בתרס"ד את הפרס השלישי של עתון "הצפירה" בורשה (השופטים בהתחרות ספרותית זו היו הסופרים א. ל. לוינסקי, י. ל. פרץ וי. קלויזנר). במשך כל השנים השתתף מלבד בעתונים היומיים גם ב"העולם", "הדואר", "השלח", "מולדת", "מאזנים", "בצרון", "שבילי החנוך", "דרום", "התקופה", "ספר השנה ליהודי אמריקה" וכו' וכו'.

כן השתתף בעתונות היהודית בביסרביה ("דער איד") ובארצות הברית ("פארווערטס", "מארגען זשורנאל", "אידישער קעמפפער", "דאס אידישע פאלק" וכו' וכו'.

ספריו: "יצא בשלום" - מחזה (1912), "הנסיעה" - ספור (1922), "הר הכרמים" (תרצ"ג), "בהמוט ארץ", שני כרכים (תרצ"ה), "מקוה ישראל" (ספרית לנוער של הקרן הקימת בשלוש מהדורות וגם בתרגום צרפתי), "נמצאה האבידה" (תרצ"ה), בארה"ב יצאו בשנות מלחמת העולם השניה בהוצאת קרן התרבות שני ספורים: "תחת שמי ביסרביה" ו"ארצה" ובהוצאת "דביר" כמה אגדות וספורים בשביל ילדים.

יעקב בנדל

נולד בבאקאו, רומניה, כ"ב תשרי תר"ם (1879), לאביו צבי (בן ר' יהודה ליב , שעלה ארצה בשנת תרל"ו, התישב בצפת ושם נפטר) ולאמו אסתר .

בן שנתים עלה ארצה בתרמ"ב עם הוריו וכל ביתם, מאורגנים להתנחלות בארץ מטעם הועד המרכזי של חובבי ציון בגאלאץ, השתתפו ביסוד המושבה ראש פנה והתישבו בה.

קיבל חינוך מסורתי וכללי בבית-הספר של המושבה ויצא לעבודה במשק הוריו.

נשא לאשה את מיכל לבית רשקוביץ.

עבד כל ימיו בחקלאות, נשא את חלקו בסבלם של הראשונים מילדותו. שרת בצבא הטורקי במלחמתהעולם הראשונה ואחרי המלחמה המשיך בעבודתו ונאבק קשה על הקיום כיתר אכרי המושבה הגלילית.

השתתף בעניני הצבור ומשנת תר"פ ואילך היה מזכיר ועד המושבה.

פרסם ב"בוסתנאי" וב"הבוקר" רשימות וסיפורים מתולדות ראשית הישוב החקלאי בגליל העליון, ורשימות רבות על נושאים אלה נשארו אחריו בכתב-יד.

נפטר בראש פנה, י"ג כסלו תש"ד.

צאצאיו: חנה אשת יצחק בוקשטטר, אברהם, רחל אשת משה גולדשטיין, מלכה אשת משה טייך, מנחם (מפקח משטרת אבו-כביר).

ד"ר הלל יפה

נולד בכפר בריסטובקה פלך יקטרינוסלב (אוקראינה), י"ח תשרי תרכ"ה (1864), לאביו ירמיהו (סוחר תורני מיוצאי ליטא, משכיל וחפשי בדעותיו), ולאמו דובה .

קבל חנוך יהודי וכללי ונשלח עם אחיותיו לגמנסיה שבעיר ברדיאנסק על חוף הים האזובי, עוד בגיל צעיר נתפס לרעיונות המפלגה המהפכנית "רצון העם" ("נרודניה ווליה") שסיסמתה היתה "חופש וקרקע לעם" ועזרה לאכר הרוסי המשועבד. ובהשפעת מרדכי רבינוביץ, אח"כ הסופר "בן-עמי" שנשא את אחותו הבכירה, התקרב לרעיונות התחיה של העם העברי והיה לחובב-ציון. אחרי גמרו את הגמנסיה, עבר לג'נבה, ולמד באוניברסיטה, בפקולטה למדעי הטבע ואחרי שנה עבר לרפואה. נפגש עם הגולים המהפכנים הרוסים פליכנוב, אקסלרוד, ווירה זסוליץ והתידד עמהם. שם התודע גם עם הבקטריולוג מרדכי זאב חבקין (שהתפרסם אח"כ בהמצאת הזריקה כנגד החולירע).

בהשתדלות הפרופ' שיף הפיסיולוג המפורסם נתמנה לאסיסטנט לפיסיולוגיה, וכהן במשרתו זו כשנתיים,

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1141). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1141